בן שלוש: "יש כר פעולה נרחב"

בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", שננעלה בשבוע שעבר, חזר מנכ"ל שיכון ובינוי, עוזי ורדיזר, על האמירה הפופולרית ביותר בשנה האחרונה: הבנקים סובלים ממחסור חמור ביכולת להעניק אשראי בשל מגבלות הלימות הון, ולכן מי שיוכל להציל את המצב ולממן פרויקטים בתחום התשתית הם רק הגופים המוסדיים, ששומרים על הכסף הבטוח שלהם עמוק בכיסים. עוד אמר ורדיזר, שלדעתו על הממשלה מוטל עתה, יותר מתמיד, לאפשר למוסדיים לשחרר מעט את האחיזה החזקה שלהם, ולהזרים למשק הצמא קצת יותר כסף.

על איזה סכומים מדובר? על פי הערכות, בקרנות הפנסיה טמון סכום של כ-100 מיליארד שקל, 90% מתוכן בקרנות מיועדות, שלא ניתן לגעת בהן לפי שעה; בקופות הגמל ובקופות ההשתלמות כ-170 מיליארד שקל, ואילו בחברות הביטוח כ-35 מיליארד שקל.

למרבה ההפתעה, מי שאינו שותף לטענות המגזר הפרטי באשר למגבלות שמטילה המדינה, הוא הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון באוצר, אייל בן שלוש. לדבריו, הממשלה עשתה כמעט הכל כדי לאפשר למוסדיים לממן פרוייקטים בתחום ה-BOT, ולכן משימת השכנוע מוטלת דווקא על השוק הפרטי.

לדברי בן שלוש, המגבלות המוטלות על חברות הביטוח הוסרו כבר באפריל 2001, ואילו המגבלות שחלו על קופות הגמל וקופות הפנסיה הוסרו באוקטובר 2002. המגבלות היחידות הקיימות כיום, מאפשרות לגופים אלה שיעור חשיפה הנע בין 5% ל-15% ללווה בודד, תלוי בדירוג החברה. לדבריו, מגבלה זו נובעות מהרצון לשמור על יציבות החברות.

"כל הטענות של חברות התשתית הן ריקות מתוכן", אומר בן שלוש. "למוסדיים יש כר פעולה נרחב להחליט, והן האחראיות הבלעדיות לתשואה שישיגו מהשקעותיהן. באופן אישי, אני מאמין שככל שיהיו יותר הקצאות, הצמיחה במשק רק תעלה".

למרות הצהרותיו של בן שלוש ומילות העידוד שהוא מוכן להשמיע, גם כיום רוב הכסף של המוסדיים מושקע באגרות חוב ממשלתיות הנושאות ריבית בטוחה וסולידית שנעה שבין 5% ל-5.5%, ולכן החברות יצטרכו להשקיע מאמצים רבים כדי לשכנע אותן להשקיע אחרת. מתקן ההתפלה באשקלון הבטיח ריבית בגובה של 8%, ואילו מתקני ההתפלה הקטנים בפלמחים ובחיפה מבטיחים תשואה שנעה בין 7.5% ל-10%.

תשואות אלה, ואולי אפילו תשואות נמוכות יותר, כך מקווים כולם, יוציאו את מנהלי המוסדיים מעמדת הבונקר שלהם. גורמים בענף אומרים עוד, שאם הממשלה אכן תתמיד בכוונתה להשתתף במחצית מימון הקמת הפרויקטים, כפי שהבטיחה בפרויקט מתקן ההתפלה בקיסריה ובפרויקט רכבת הקלה בירושלים, הדבר יסייע למנהלי הגופים המוסדיים להחליט. בדרך זו יגבר ביטחונם בפרוייקט ובסיכוי שלהם לראות רווחים.

לדברי כלכלן בכיר באחת מחברות הביטוח, למרות ביטול רוב התקנות, טרם הוסרו המכשולים המונעים את השקעתן של חברות הביטוח. לדעתו, עדין קיימת בעיות פרקטית בשותפות בין קבלן בונה לבין גוף פיננסי, ולכן יש צורך בגוף מקצועי שיתווך בין הצדדים ויגשר על פני הגישות השונות. גם הוא חוזר על ההערכה, שככל שהשתתפות הממשלה בפרוייקטים תהיה גדולה יותר, יגבר ביטחונם של הגופים המוסדיים, ובהתאם לכך גם רצונם להשקיע.

גורם בקרן פנסיה אומר אף הוא, שלמרבה האבסורד, דווקא מי שיש לו הכי הרבה כסף סובל מחוסר מוטיבציה להשקיע. לדבריו, אין ספק שיש לחולל רפורמה בכל הענף, ובמיוחד ביכולתם המקצועית של מנהלי הקרנות וכן ועדות ההשקעה של הקרנות, שעתה יצטרכו להוכיח ביצועים אמיתיים.