קצת אוויר מכיוון חברות הביטוח

הלימות ההון הנמוכה בבנקים בישראל, המגיעה במקרים מסוימים לקרבה מסוכנת ליחס המזערי הנדרש על-ידי בנק ישראל, הביאה את הנהלות הבנקים למדיניות אשראי קפוצה ביותר בחודשים האחרונים. אלה הגבירו את הסלקטיביות במתן אשראי בעיקר למגזר העסקי מחד, והעלו את מחירי האשראי מאידך, כדי לפצות על הסיכון ההולך וגובר במיתון ההולך ומעמיק.

כל זה נותן את אותותיו על המגזר העסקי, וזאת בצורה של מצוקת אשראי הולכת וגוברת. מצוקה זו חריפה במיוחד לנוכח העובדה שהבנקים הם נותני האשראי המשמעותיים ולמעשה כמעט היחידים במשק הישראלי, בו שרוי שוק ההון בתרדמה ממושכת.

לאחרונה "גילו" חברות הביטוח עתירות המזומנים את פוטנציאל הרווחים הטמון במציאות זו, והחלו להיכנס לשוק הענק של ערבויות על-פי חוק מכר וערבויות ביצוע בעיקר לענף הנדל"ן, וכן לפרויקטים בתשתית. בכך מעניקות חברות הביטוח אשראי אלטרנטיבי לענף הנדל"ן והתשתיות.

חברה מובילה בקו זה היא כלל ביטוח, שהקימה כבר לפני כשלוש שנים מחלקה לביטוחי נדל"ן, שעוסקת בעיקר בהוצאת ערבויות מכר וביצוע, בראשה עומד מאיר מלל. בנוסף לכלל ביטוח פעילות בתחום גם אליהו, וכן החברות מנורה ומגדל, שהחלו בפעילות זו בתקופה בה כלל החלה, אך לאחרונה מיתנו את פעולתן בתחום למינימום שולי ביותר.

לאחרונה, עם מצוקת האשראי של הבנקים, הלכה וגברה הפעילות. בכלל ביטוח מסרבים לספק נתונים על היקף הערבויות שהם נותנים, וגם לא מזכירים נתונים אלה במאזן, אך לפי הערכות מדובר על ערבויות בהיקף של כמעט 2 מיליארד שקל. לשם השוואה, היקף הערבויות בשני בנקים, שנחשבים בנקים בינוניים בגודלם בתחום המשכנתאות: דיסקונט למשכנתאות ובנק ירושלים, עומד נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה על 764 מיליון שקל ו-481 מיליון שקל בהתאמה .

מלל, מנהל המחלקה בכלל ביטוח, שהובא לניהול המחלקה מבנק מרכנתיל דיסקונט בו כיהן כמנהל המחלקה לליווי פרויקטים לבנייה, מספר, כי הקמת המחלקה בוצעה על רקע מגבלות האשראי לענף הנדל"ן אשר קבע המפקח על הבנקים. בעיקר המגבלה הענפית, לפיה מותר לבנק להעניק 20% מסך האשראי לענף, מגבלות לווה בודד לפיה ניתן להעניק עד 15% מהון הבנק ללווה בודד, וכן הלימות ההון. מגבלות אלה הורגשו כבר ב-1999-1998 והתעצמו לאחרונה.

מאיר מלל: "אנו משתמשים בהון העצמי שלנו וכן מוכרים את הסיכון החוצה למבטחי משנה. בניגוד לבנקים שמפוקחים על-ידי המפקח על הבנקים, אנו מפוקחים עלידי המפקח על הביטוח. לכן אין לנו מגבלות לפי סקטור, אך יש לנו מגבלות לווה בודד וקבוצת לווים".

כלל ביטוח עובדת בדרך כלל בשיתוף פעולה עם בנקים מסחריים ובנקים למשכנתאות, כאשר הבנק אמון על מתן האשראי הכספי לפרויקט ואילו כלל מעניקה את הערבויות. עיקר פעילות המחלקה מתרכזת בעיקר בתחום ערבויות חוק המכר בפרויקטים למגורים המיועדים למכירה הנבנים על-ידי חברות בנייה גדולות ובינוניות. כמו כן, כלל העמידה ערבויות ביצוע ומכר לפרויקט קריית שדה התעופה המיועד למשרדים, היי-טק ומרכזים לוגיסטיים.

מלל: "ההתייחסות לנושא הערבויות הינה כאל מוצר אשראי ולא כאל מוצר ביטוחי. העקרונות לאישור פרויקטים נשארו יציבים לאורך כל תקופת פעילות המחלקה. בעבר כלל לא נגררה לתחרות על רמת הון עצמי נמוך, או כניסה לפרויקטים בעלי רמת סיכון גבוהה. כיום כלל אינה דורשת רמות הון עצמי שאין ביכולת הקבלנים להעמיד.

"ערבויות המכר תופסות את עיקר נפח האשראי בפרויקט, כיוון שהן מוצאות בגין סך תקבולי הפרויקט, לעומת האשראי הכספי המשקף את תזרים המזומנים בפרויקט. שיתוף פעולה עם חברת ביטוח מסיר מעל הבנק את חשיפת הערבויות, מפנה לו נפחים לליווי מספר רב יותר של פרויקטים, ומאפשר לו לתת אשראי כספי ללקוחות עסקים ומשקי בית, בהם מרווחי האשראי גבוהים במידה ניכרת. בכך יכול הבנק לשפר במידה משמעותית את התשואה על ההון. בשוק האמריקני ערבויות לרוכשים מוצאות על-ידי חברות ביטוח בלבד".

יצוין, כי ככל שהפרויקט הנדל"ני מוכר יותר, על הבנק להוציא יותר ערבויות לקונים. ערבויות על-פי חוק מכר משוקללות בהיקף האשראי של הבנק רק ב-60% מסכומן, כי בכל זאת מדובר על אשראי חוץ מאזני ולא על מתן כסף. אחרי סיום הבנייה יורד השיעור ל-20% והוא מתאפס ברישום הדירה על שם הרוכש.

למרות השיקלול החלקי, הבנקים מעדיפים להשתמש בהון המוגבל שלהם למתן אשראי כספי. זאת כמובן משיקולי רווחיות, המצביעים על כך שהרווח המופק על-ידי מתן אשראי כספי גבוה יותר מזה שמופק מאותו ההון המועמד לטובת הענקת ערבויות. כאשר בנקים מעניקים ערבויות על-פי חוק מכר הם גובים בדרך כלל עמלה של 0.7% לשנה. כלומר, תשואה להון של קצת למעלה מ-1% על אותם 60% מההון המוקצים לעניין. זאת, בעוד שבאשראי כספי מדובר על תשואה גבוהה יותר של 2.5%-2%. מרווח זה עוד עלה לאחרונה עם עליית מרווחי האשראי לסקטור העסקי, שהנהיגו הבנקים בשל העלייה בסיכון הטמון בכך, בשל המיתון ההולך ומעמיק והסתבכותם של לווים בסקטור זה גדולים כקטנים, שאילצו את הבנקים לבצע הפרשות עתק.

ככלל, הבנקים מעדיפים לתת אשראי כספי, משיכת יתר והלוואות לטווחים שונים, על פני ערבויות. לכן מצוקת חברות הבנייה, שמחויבות על-פי חוק להעניק ערבויות לרוכשי הדירות, הולכת וגוברת.

דברי מלל, כלל גם שוקלת לאחרונה להיכנס לתחום ערבויות ביצוע לפרויקטים בתשתית, שגם עליהם משפיעה מצוקת האשראי ואף ביתר שאת, בשל סכומי העתק בהם בדרך כלל מדובר בפרויקטים מסוג זה. בימים אלה מתמודדת כלל על פרויקט ראשון בתחום: פרויקט התפלת המים באשקלון של חברת ויוונדי, הממומן על-ידי בנק לאומי וגופים מוסדיים. כלל מועמדת לבצע את החלק של ערבויות הביצוע בהיקף של 60 מיליון שקל.

"עד עתה לא נכנסו לתחום זה בשל שיקול סיכון", אומר מלל, "אך היום הסיכון המסחרי בפרויקטים בתחום התשתית כמעט ולא קיים, בשל מעורבות המדינה בהם".

למרות צעדיה של כלל ביטוח, נתוני המקרו מעידים, כי חלקו של האשראי החוץ בנקאי, זה הניתן על-ידי גופים מוסדיים ועל-ידי שוק ההון, ירד לאחרונה מאוד. מגמה זו מותירה את הבנקים כספק האשראי העיקרי במשק - מצב לא בריא, במיוחד שהבנקים עצמם סובלים ממצוקת הון, שמשליכה מיידית על המשק ויוצרת בו מחנק אשראי.

נראה, כי היוזמה של כלל ביטוח היא רק קצת אוויר, וכדי לפתור את מצוקת האשראי במשק בכלל ובענף הבנייה בפרט, יש צורך בעוד הרבה יוזמות כאלה, ביחד עם התעוררות של שוק ההון וכן שיפור דרמטי ביחסי ההון של הבנקים.