כל קו יבוא יומו

רשות הטבע והגנים עצרה בשבוע שעבר את עבודות שדרוג המסילה לירושלים, עקב פגיעות חוזרות ונשנות בשמורת הטבע נחל שורק. הרשות לפיתוח ירושלים מנסה להראות את חוסר ההיגיון הכלכלי והתחבורתי שבהשקעה בקו זה.

תוואי מסילתי מודרני וממונהר עשוי לחולל מהפכה אמיתית בכלכלת ירושלים. 28 דקות מתל-אביב דרך מודיעין (A1) לתחנה המרכזית ליד קרית הלאום, או 37 דקות מתל אביב דרך בית שמש (G1) למלחה, יאפשר לגור בירושלים ולעבוד בתל-אביב או להפך, ויחסוך לכלכלה מיליוני שעות עבודה אבודות בפקקים ומיליוני דולרים בהרחבת כבישים.

הערכות עלות, טרום תכנון מפורט, נעות בין 2 מיליארד שקל לתוואי הדרומי, ל-3 מיליארד לתוואי הצפוני, ובכל זאת, למרות תמיכת הדרג המקצועי באוצר בתוואי A1, החליט הדרג הפוליטי לבזבז "מעט" כסף, כדי להשיג פתרון תחבורתי זמני וגרוע הפוגע בסביבה באופן קבוע, במקום להשקיע יותר כסף כדי ליצור פתרון תחבורתי קבוע ומצוין שאינו פוגע בסביבה.

שר התחבורה הבטיח ב-1998, כי שדרוג המסילה יארך ח"י חודשים ויעלה 180 מיליון שקל. כדי לאפשר תנועה מהירה יותר על תוואי המסילה התורכי המפותל, הוחלט לייבא קרונות טילטינג מהאלפים. אלה, כך הבטיחו לנו, יעשו את הדרך לירושלים בתוואי המשודרג ב-50 דקות.

בינתיים עברו 3 פעמים 18 חודש. רכבת ישראל הזדרזה להוציא מכרז לעבודות חציבה ופיתוח לאורך התוואי הישן. משהחלו העבודות, שעלותן הוערכה ב-100 מיליון שקל, התברר שהתוכניות מבוססות על מדידות בלתי מדויקות. תוואי המסילה המתוכנן עבר לעתים באוויר ולעתים במעמקי הסלע. עלות עבודות העפר בלבד נאמדת עתה בכ-200 מיליון שקל, והנחת המסילה, בניית התחנות והמתקנים - ב-300 מיליון נוספים. 500 מיליון שקל שיניבו תשואה תחבורתית אפסית.

לפני שנתיים, כאשר הביצועיסטים ברכבת ביקשו לחזק את ההחלטה הנמהרת לשדרג את התוואי התורכי הקיים, הם דאגו לקבל מחברת "מתת" תחזית, לפיה בקו המשודרג יסעו 5,850 נוסעים ליום לכל כיוון בשנת 2010. היום כבר מדברים ב"מתת" על כ-1,350 נוסעים לכיוון ביום, עשירית מהתחזית לקו הממונהר. כ-27 אוטובוסים. זהו מספר מגוחך שמגיע לתחנה המרכזית בבירה בפחות משעה, מן היעדים שלאורך המסילה.

עבור תחזית ביקוש כזאת אין עוד טעם לרכוש קרונות טילטינג בכ-30 מיליון דולר. עם הביטול החד צדדי של זכיית חברת פיאט במכרז הקרונות, צפויה הנסיעה מתל-אביב לירושלים לארוך כ-82 דקות. נסיעה ברכבת כדאית רק אם היא קצרה באופן משמעותי מנסיעה ברכב. 82 דקות הוא זמן שמתאים אולי לתלמידי בית ספר בטיול שנתי אל נופי נחל שורק, אלא שגם הטעם הזה לנסיעה ברכבת יתבטל, כתוצאה מההרס המסיבי שהצליחה הרכבת לגרום לשמורת טבע נחל שורק, שהחלה להשתקם בשנים האחרונות בעזרת הרשות לפיתוח ירושלים, לאחר שנים של זרימת ביוב.

קשה להבין את התכנון הפיסי העלוב, את ההתפתלויות בתחזיות ואת הזיג-זג במכרזים שמבצעת הרכבת בקו לירושלים, אלא אם כן בקו זה עדין שולטת צורת חשיבה עות'מנית.

עצירת העבודות הזמנית שנועדה למנוע פגיעה בסביבה יכולה לשמש לרכבת סולם מצוין לרדת מהעץ, לפני שיצמח לגבהים של שערוריית ענק.