לא יאומן כי ישודר

לפני שמדמימים את שתי תחנות הרדיו הציבוריות הפופולריות בישראל, כדאי לתת את הדעת על מעמדה המונופוליסטי של אקו"ם

לפני שמדמימים את שתי תחנות הרדיו הציבוריות הפופולריות בישראל, כדאי לתת את הדעת על מעמדה המונופוליסטי של אקו"ם, שתיאורטית יכולה לבקש כל תוספת שהיא רוצה.

אקו"ם, שעקב צו שהוצא לבקשתה יודממו הלילה שידורי גל"צ וגלגל"צ, ניצחה במערכה. במערכה ולא בקרב, כי הראשונים בתור להיפגע מביצוע הצו, לבד מעשרות אלפי המאזינים, הם האומנים עצמם. אותם אומנים צעירים וותיקים שגלגל"צ טיפחה, שידרה והיוותה אמצעי תיווך שאת תרומתו בלתי אפשרי לכמת בין המאזינים לחנויות המוסיקה.

לאגודה אין דבר נגד הגוף הקטן ששמו גלי צה"ל, אמרו באקו"ם בשבוע שעבר, לאחר שהוציא בית המשפט העליון את הצו האמור. הם פשוט לא ציפו, כך אמרו, כי כל תביעותיהם יידחו. לדבריהם, קיוו שמשרד הביטחון שמממן את התחנה, יבין כי יש לשלם עבור זכויות השידור. לכאורה, דרישה צודקת ולגיטימית. את התמלוגים שמגיעים ליוצרים מהשמעת יצירותיהם אסור לאף גוף באשר הוא למנוע מהם. למעשה, גם התחנות הצבאיות עצמן אינן מטילות ספק בזכותם של האומנים לקבל את המגיע להם. השאלה היחידה שסביבה ניטש הסכסוך כולו היא גובה תמלוגים אלה.

גלי צה"ל משלמת כיום לאקו"ם 850 אלף שקל, מתוך תקציב של כ-40 מיליון שקל לשנה. אקו"ם דורשת 2 מיליון שקל, כלומר להגדיל את היקף התשלומים ביותר מ-50%. גל"צ הציעה להגדיל את התשלום ב- 30%, אולם הצעה זו נדחתה על-ידי אקו"ם. לבסוף גיבשה המדינה הצעת פשרה, לפיה תשלם לאקו"ם את הסכום המבוקש לשנת 2003, בתנאי שחלק מהסכום השנוי במחלוקת יופקד בנאמנות עד להכרעה בטענות המדינה. דיון בבקשה לעיכוב הצו יידון מחר בבוקר בבג"ץ.

גם אם יגיעו הצדדים לפשרה לבסוף, מה שקרוב לוודאי יקרה, נותרת בעינה בעיה מטרידה אחת: אקו"ם היא למעשה הגוף היחיד בארץ, המחזיק ב-98% מהמוסיקה העברית והלועזית. מה מונע מגוף זה לבקש את הגדלת התשלומים ב-70%, לו רצה? מהי האלטרנטיבה הניצבת בפני תחנת רדיו שמסרבת לענות לספק יחיד על כל דרישותיו?
אקו"ם, מסתבר, אינה נרתעת משימוש לרעה כמונופול השולט על זכויות היוצרים בארץ. כך, למעשה, היא יכולה לגרום לסגירתו של כל גוף שאינו נענה לדרישותיה במלואן, באין לו מקור אחר לרכוש מוסיקה.

למרות מצב זה, הרשות להגבלים עסקיים אינה ממהרת להכריז על אקו"ם כמונופול. כבר
ב-1997 פנה איגוד לשכות המסחר לממונה על ההגבלים העסקים, בבקשה לקבוע כי אקו"ם והפדרציה לתקליטים פועלות כמונופולים. בפנייה נאמר בין היתר, כי "הגבייה הפכה שרירותית לחלוטין, כשכל מקרה של אי הסכמה עסקית הופך לזימון לבית המשפט. קביעת תעריף גג על-ידי הממונה, והכפפת פעילותן של אקו"ם והפדרציה למסגרת החוק, ייעלו את השוק וישימו קץ למצב הלא סביר המתקיים בו היום".

במאי אשתקד תבעה אקו"ם 1.2 מיליון שקל מרדיו ללא הפסקה, בטענה כי התחנה הפרה זכויות יוצרים. בתגובה טענה התחנה, כי אקו"ם הוא הסדר כובל שלא קיבל אישור, פטור או היתר לפעולתו כנדרש על-פי חוק ההגבלים העסקיים, וככזה אינו בעל זכויות היוצרים הנטענות ואינו כשיר לשמש כתובע מכוח זכויות אלו.

לדבריה, ההסדר שמכוחו קם ופועל אקו"ם, הוא בבחינת הסדר כובל, וכי הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, כבר הביע דעתו, כי הקמתו ופעולתו של תאגיד לניהול משותף כדוגמת הפדרציה לתקליטים הוא הסדר כובל. רדיו ללא הפסקה טען, כי אקו"ם הוא אחד הגופים אליהם התייחס שטרום בדברו על תאגיד לניהול שוטף, ואם יידרש על-יי בית המשפט להצטרף להליך הנוכחי כנציג היועץ המשפטי לממשלה, הוא יביע בוודאי דעה זו גם בהליך הנדון. רדיו ללא הפסקה אף טען, כי בימים אלו (בעת הגשת התביעה, מ"כ) בוחנת רשות ההגבלים את פעולתה של אקו"ם, ורדיו ללא הפסקה אף נתבקש להעביר לה מידע ונתונים באשר למערכת היחסים בינו לבין אקו"ם לאורך השנים.

אין ספק כי השעה הנוכחית, בה סכנת הדממה מרחפת מעל ראשיהן של שתי תחנות הרדיו הפופולריות בישראל אין טובה ממנה לבדיקת הטענות לעיל, ומתן הדעת עליהן. שאם לא כן, עלול צו המניעה שהוציא בג"ץ להוות תקדים מסוכן, לפיו גל"צ וגלגל"צ יהוו רק חוליה ראשונה בשרשרת גופים שייסגרו, אם יסרבו לדרישות אקו"ם.