פרופ' אלי אמיר מעריך: בסופו של דבר יאושר נוסח מרוכך של תקן 15

בעקבות הישיבה אתמול (א'), הדגיש היום אמיר, כי בשום מקרה לא עמדה על הפרק האפשרות לגנוז לחלוטין את התקן. לדבריו, בפני הוועדה עמדו שלוש חלופות: השארת התקן כמות שהוא, ריכוך הסעיפים שבמחלוקת או הוצאתם של סעיפים אלו מהתקן ופרסומם כתקן נפרד.

"במהלך הישיבה הבנתי, שאם נלך על האפשרות של תקן נפרד, זה לא יקרה", הוסיף אמיר. "כאשר צריך למנות יו"ר לוועדה, כאשר הליכי החקיקה לעיגון פעילות המוסד עומדים להתקדם, ועם כל הלחצים והפרוצדורות - לא יהיה תקן כזה". לכן, החליט אמיר לתמוך בחלופה של ריכוך הסעיפים.

עוד הדגיש אמיר, כי לא ייתכן מצב בו יבוטל סעיף 3 לתקן, הקובע את תחולתו גם על חברות כלולות. הוא אישר, כי הבנקים מעוניינים בריכוך סעיף זה, כמו גם סעיף 119 המחייב לכלול בביאורים הסבר מפורט למקרה של העדר מחיקות למרות ירידת שווי השוק של החברה המוחזקת.

הצעתו של אמיר לריכוך התקן כוללת את המרכיבים הבאים:

״ניתוח סטיות: הנוסח המקורי דורש להסביר מהן הנחות המפתח לקביעת השווי ולהסביר שינויים לעומת הנחות המפתח בעבר. אמיר מציע למחוק את הצורך בהשוואה.

״מועד התחילה: התקן אמור היה לחול על דו"חות הרבעון הרביעי של 2002. בשל הזמן שחלף, וחוסר האפשרות המעשית לבצע כעת הערכות שווי לסוף השנה הקודמת, מוצע לדחות את תחילתו לסוף הרבעון הראשון של 2003. "תקן הוא ל-20-15 שנה, ובעוד שנתיים איש לא יזכור מתי הוא נכנס לתוקף", הסביר אמיר.

״שווי השוק הוגדר בתקן 15 כאינדיקטור היחיד המחייב התייחסות לירידת שווי. על-פי הצעתו של אמיר, שווי השוק יוגדר כאינדיקטור חשוב אך לא יחיד.

"האם זהו ויתור משמעותי? כן. האם שווה לעשות אותו כדי שתקן ייצא לפועל? כן. האם זוהי גניזת התקן או פגיעה במוסד לתקינה? בהחלט לא", טוען אמיר.

בהצעתו של אמיר תמכו אתמול עוד שניים מחברי הוועדה - פרופ' דן גלאי ורו"ח חיים אסייג. ארבעת חברי הוועדה האחרים - דליה לב, רו"ח דב ספיר, רו"ח אבי זיגלמן ופרופ' אריה גנס - עדיין סבורים שמוטב לפרסם תקן נפרד לסעיפים הבעייתיים.

נהלי המוסד מחייבים תמיכה של לפחות חמישה מבין שבעת חברי הוועדה בתקן חדש או בשינוי של תקן קיים. לפיכך, במצב הקולות הנוכחי, משמעות הדבר היא שלא יוכנס שינוי כלשהו בתקן 15.

אמיר הוסיף, כי במקרה של מבוי סתום, לא תהיה למוסד ברירה אלא לאמץ כלשונו את התקן הבינלאומי לירידת ערך נכסים. תקן זה חל הן על חברות בנות והן על חברות מוחזקות, ונותן לרשויות הפיקוח סמכויות נרחבות בפסילת הערכות שווי וכפיית מחיקות.

לדעת אמיר, "התקן הזה הוא קודם כל אסון לרואי החשבון, משום שהם יצטרכו להתווכח עם הרגולטורים על צורת יישומו, תהיה הרבה יותר ביקורת על עבודתם ויהיו להם הרבה פחות ודאות ושיקול דעת. לכן, אני מאמין שבסופו של דבר יהיה קונצנזוס בוועדה סביב ההצעה שלי, משום שזה האינטרס של רואי החשבון".

המוסד לתקינה נוהג מאז הקמתו לאמץ בעיקרון את התקנים הבינלאומיים.