צו מניעה זמני אוסר על המדינה להקים מיתקני התפלה נוספים

הצו מתייחס לשני מיתקני התפלה נוספים על אלה העומדים להיות מוקמים על-ידי חברות דרך הים התפלה וכרמל התפלה. שתי החברות זכו (כל אחת) במכרז שהוצא בשנת 2001 להקמת מיתקן התפלה לכמות של 30-15 מיליון מ"ק כל שנה.

למכרז האמור ניגשו שש חברות. לאחר זכיית שתי החברות במכרז החליטה הממשלה, כי בשל הצורך במים נוספים לא ייערך מכרז חדש להקמת שני מיתקני התפלה נוספים, ובמקום זאת ינוהל מו"מ להקמת המיתקנים עם ארבע החברות אשר לא זכו במכרז.

ההנמקה להחלטה שלא לפתוח במכרז חדש נבעה מהצורך להגדיל את כמות המים המותפלים, ובמצוקה הקשה של משק המים בישראל. לפיכך נטען, כי הממשלה מילאה אחר הדרישה בחוק, לפיה ביחס לזה קיימות נסיבות מיוחדות ונדירות המאפשרות את אי קיום המכרז.

שתי החברות אשר זכו במכרז להקמת המיתקנים עתרו בבקשה לנהל גם עימן מו"מ. האוצר נמנע מלשתפן בטענה, כי הכללתן במשא ומתן תעניק להן יתרון בלתי הוגן שכן הדבר יאפשר להן להציע הצעות זולות יותר על ידי הרחבת המיתקנים אשר יקימו בעקבות זכייתן במכרז.

עוד טענה המדינה, כי יציאה במכרז נוסף תדחה את הקמת המיתקנים החדשים לפחות בשנה, ותביא לנזקים הנאמדים ב-100 מיליון שקלים בשנת מחסור.

ארד קבעה, כי אין כאן נסיבות מיוחדות ונדירות. לדבריה, אמנם המדינה זקוקה באופן דחוף ביותר להתפלת מי ים ומשק המים נמצא במצב חירום, ולפיכך יכלה המדינה לצאת במכרז חדש מיד לאחר החלטת הממשלה על הצורך במיתקנים נוספים באפריל 2002.

(עת"מ 307/03).