פרויקט מנהרות הכרמל נושא את דגל הכישלון כמעט מכל זווית שבוחנים אותו: סטטוטורי,
פיננסי והפקעות.
מדובר בפרויקט תחבורתי להקמת צמד מנהרות באורך של 5 ק"מ שיחברו את צומת הקריות
(הצ'ק פוסט) עם היציאה הדרומית של חיפה בחוף הכרמל. הפרויקט כולל מחלף במרכז
הפרויקט שמאפשר ירידה למרכז הכרמל. עלות הפרויקט 170 מיליון דולר במונחים של
שנת 1997.
בשנת 1996 זכתה בפרויקט קבוצת כרמלטון, הכוללת את דרגדוס הספרדית (40%) נכסים
ובניין (20%) אשטרום (20%) ופי.בי אחזקות (20%). קבוצת כרמלטון זכתה במכרז
לאחר שהציעה תמלוגים (דמי זיכיון) בגובה של 260 מיליון שקל. לאחר שלוש שנים
חתמה כרמלטון חתמה עם בנק דיסקונט על הסכם למימון הפרויקט.
הכשל הראשון שאיתו התמודד הפרויקט, הוא האישור הסטטוטורי של התוכנית. האחריות
לאישור הוטלה על היזם (קבוצת כרמלטון) שנתקלה בקשיים ביורוקרטיים קשים, ורק
בדצמבר 2002 הושלם ההליך הסטטוטורי. אי השלמת ההליך הסטטוטורי עיכב לבדו במשך
למעלה משש שנים את ביצוע הפרויקט. בעקבות העיכוב הסטטוטורי הודיע, בנק דיסקונט
על ביטול הסכם המימון. הבנק טען, כי העיכובים חרגו ממסגרת הזמן שנקבעה, ולכן
פנה לבית המשפט בבקשה לבטלו. חברת כרמלטון עתרה באוגוסט 2002 לבית המשפט, בבקשה
להצהיר, כי הסכם המימון תקף ויש לאכוף על הבנק לקיים את ההסכם. ביהמ"ש טרם
הכריע במחלוקת.
במקביל מתנהל מו"מ בין נציגי קבוצת כרמלטון לבין נציגי המדינה (משרדי האוצר
והתחבורה), בדבר הפיצויים שהיזמים מבקשים לקבל בשל העיכובים בפרויקט.
בנוסף, המדינה טרם השלימה את הליך רכישת הזכויות בקרקע, הליך שהסתיים רק היום
(ד') בבית המשפט העליון, שהורה למדינה לקבוע מחדש גבולות ההפקעה.
כיום, הפרויקט תקוע ומחכים להכרעת בית המשפט בעניין הליווי הפיננסי של בנק
דיסקונט. פרויקט מנהרות הכרמל יצא למכרז בשיטת BOT. במשרד האוצר והתחבורה הפיקו
לקחים במכרזי BOT בעקבות כשלון הפרויקט. כך, למשל, במכרזי ה-BOT החדשים שפורסמו,
לא מטילה המדינה את האחריות הסטטוטורית על היזם אלא מטפלת בה בעצמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
