מ"סיירת מטכ'ל" של ההיי-טק הצ"הלי - לסיכון שבקרנות האזרחיות

פנחס בוכריס, עד לפני כשנה וחצי מפקד 8200, יחידת האיסוף המרכזית של אגף המודיעין בצה"ל, הוא השותף-המנהל החדש באייפקס. ראיון ראשון

צ'קפוינט, נייס, קומברס, ECI, גליליאו, אקזקט, אודיוקודס, סרף, ג'אקדה, ספירהד - זוהי רשימה חלקית ביותר של חברות היי-טק ישראליות שנוסדו על-ידי בוגרי יחידה 8200, יחידת האיסוף המרכזית של אגף המודיעין בצה"ל. בשנים האחרונות הפך המספר הזה למעין מספר קסם, ששמו הולך לפניו גם מחוץ לגבולות תעשיית ההיי-טק הישראלית.

8200 ויחידות כמו ממר"ם הפכו בשנים האחרונות לבית גידול ליזמים טכנולוגיים. עכשיו מקבלת היחידה ייצוג נוסף בתעשיית היזמות הישראלית, רק שהפעם זה קורה מהצד השני של השולחן הצד שמשקיע.

פנחס בוכריס, מפקד 8200 עד לפני כשנה וחצי, הצטרף לפני שבועות אחדים לאייפקס כ-Venture Partner.

לדבריו, בזמן שחלף מאז כבר הספיקו לפנות אליו כמה מפקודיו לשעבר, שהפכו בינתיים אפשר לומר כמעט כדרך הטבע ליזמים טכנולוגים. עם זאת, הוא מתקומם נוכח כל ניסיון לייחס את הקשרים שבין בוגרי היחידה לסוג של קליקה. "אין קליקה של יוצאי 8200. אני לפחות לא מכיר דבר כזה, וודאי שאני לא חבר בקליקה כזאת. יש בסך-הכול אנשים שהיו ביחד ביחידה והמשיכו לשמור על קשרים לאו דווקא מתוך אינטרס עסקי כזה או אחר. אני לא יודע על משהו אחר".

יש מחשבה בצה"ל, במיוחד לאור התקציבים העצומים שהממשל האמריקני מפנה היום לנושא של ביטחוןפנים, לגזור אולי דיבידנד כלכלי מפיתוחים שנעשים במסגרת הצבא?

"ניסיתי בזמנו להוביל מהלך בכיוון הזה עם ארנה ברי, שהיתה אז המדען הראשי במשרד התמ"ס, אבל יש לא מעט בעיות וזה לגמרי לא פשוט. חשבנו אולי להקים חממות, שבהן יתאפשר לאנשים לעבוד במשרות חלקיות בזמן השירות הצבאי, ובתמורה הם יצטרכו להישאר יותר זמן במערכת. הרעיון היה שהם יוכלו לנסות שם רעיונות ולפתח דברים שיוכלו להיות להם גם שימושים צבאיים. אבל התחלנו להסתבך עם בעיות אתיקה, אחוזים בחברות ומניות, ואז גם עלתה השאלה למה שלחייל אחד תהיה אפשרות שאין לחייל אחר. הבעיות האתיות והאפליה שהיתה עלולה להתפתח מזה הפחידו אותנו מאוד, ולכן ירדנו מהרעיון".

מאנטבה ועד אייפקס

בשונה ממפקדים אחרים ב8200, שצמחו בחילהמודיעין, המסלול הצבאי של בוכריס, 47, התחיל במחוזות אחרים לגמרי. את הקדנציה הראשונה שלו בצה"ל הוא העביר כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל, והשתתף בין השאר במבצע אנטבה.

עם שחרורו מהצבא, ב-1982, פנה בוכריס ללימודים בטכניון ("שם התחיל הרומן הטכנולוגי שלי"). שש שנים מאוחר יותר, לאחר שסיים לימודי תואר שני, הוא נקרא על ידי מפקד סיירת מטכ"ל דאז, הרמטכ"ל הנוכחי בוגי יעלון, לחזור ולכהן כסגנו. בהמשך, לאחר שהפסיד בהתמודדות על תפקיד מפקד היחידה, עבר בוכריס "לעבוד במקצוע" והחל למלא תפקידים שונים במערך הטכנולוגי של חילהמודיעין.

ב-1997 מונה בוכריס למפקד יחידה 8200. עם סיום תפקידו, ביולי 2001, הוא החליט להתמודד על תפקיד מפקד מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעים ותשתיות במשרד הביטחון), הגוף האחראי על מחקר ופיתוח צבאי, שבמסגרתו מתבצע, בין השאר, פיתוח טיל החץ ולווייני אופק. את הזמן עד שתיפול ההחלטה בנושא הוא העביר בקורס לניהול מתקדם בהרווארד.

בוכריס נחשב למועמדו של שאול מופז, הרמטכ"ל הקודם, לתפקיד. מולו התמודד שמואל קרן, מנכ"ל תעש, ומי שנחשב למועמדו של מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון. עלפי מה שפורסם, התגלעה מחלוקת בין מופז וירון בנושא הזה, מה שהוביל אותם להטלת וטו הדדית. בסופו של דבר מונה לתפקיד שמואל יכין, סגן מפקד מפא"ת.

כמה חודשים מאוחר יותר, לאחר שהחליט שלא להמתין יותר עד שייפלו הכרעות לגבי תפקידים אחרים שעליהם ביקש להתמודד, פרש בוכריס מצה"ל. כצפוי, הוא נהנה מחיזורים מצד חברות היי-טק וקרנות הון סיכון, שביקשו לצרף אותו אליהן, ובסופו של דבר בחר באייפקס. בכך הוא הצטרף לעמוס גורן, שותףמנהל בקרן, ששירת עמו בסיירת מטכ"ל. מעבר להיכרות האישית, בוכריס מציין כי העובדה שאייפקס היא "קרן בינלאומית שעוסקת במגוון רחב של תחומים טכנולוגיים ובכל שלבי החיים של חברות מארלי סטייג' עד לייט סטייג'", היתה הגורם המרכזי בהחלטה.

לדברי בוכריס, אופי הפעילות ב-8200 דומה מאוד לאופי הפעילות בתחום שבו הוא עומד לעסוק כעת חברות סטרט-אפ. "הדמיון העיקרי", הוא מפרט, "מתבטא בצורך להתמודד מול אתגרים ויעדים משתנים. כמו בסטרט-אפ, ביחידה צריך לתת מענה מהיר לבעיות, כי אחרי כמה שנים זה כבר לא רלבנטי".

בוכריס מספר כי בזמן כהונתו כמפקד היחידה, גובש מודל עבודה חדש שמבוסס על "צוותי תגובה מהירה", שהוקמו כדי לספק מענה מיידי לאותן בעיות. "הצוותים הללו פיתחו פתרון לבעיה שנוצרה, ואחרכך היינו לומדים האם יש כאן משהו גנרי שאפשר להמשיך ולפתח על הבסיס שלו. הקמת הצוותים האלה היתה למעשה משהו שדומה מאוד להקמה של סטרט-אפים. מדובר במעין ארגונים שיש להם תוצרת בסוף תהליך הפיתוח, וצריך לשווק אותה, לשכנע אנשים ולהשיג משאבים. כל זה כאשר כמות המשימות שמוטלת על היחידה היא גדולה מאוד ביחס לכמות המשאבים העומדים לרשותה, וצריך לקבל החלטות לגבי מה אתה עושה ומה אתה לא עושה".

במובן מסוים, כמפקד היחידה, מילאת תפקיד דומה לתפקיד הנוכחי שלך סינון רעיונות טכנולוגיים.

"זה לא אותו דבר. לפקד על יחידה כמו 8200 זה לנהל אופרציה שלמה. אני חושב שזה אחד הארגונים היותר מורכבים שאפשר לנהל החל בטיפול בבעיות של החיילים וכלה בבעיות אסטרטגיות. זה שונה מניהול הון סיכון, לפחות מהמעט שאני רואה בזמן הקצר מאז שנכנסתי לתחום הזה".

"ואז נפל לי האסימון"

התקופה שבה פיקד בוכריס על 8200 כאמור, בשנים 19972001 היתה תקופה תזזיתית למדי בחיי היחידה הזו, שעד אז התנהלה הרחק מאור הזרקורים התקשורתיים. היו אלה השנים של פריחת ההיי-טק הישראלי, כאשר בוגרי היחידה היו אחד הכוחות המניעים של תעשיית הסטרט-אפ.

"זה נתן לנו גאווה גדולה, אבל מצד שני זה יצר תחרות קשה עם מה שקורה בחוץ", מספר בוכריס. "למרות זאת, הצלחנו להשאיר לא מעט אנשים בזכות פתרונות שהמערכת השכילה לפתח. זה לא רק עניין של שכר. יש דברים לא פחות חשובים, כמו רמת העניין, היחס, תנאי השירות. הצלחנו לייצר מענה הולם שסייע להשאיר אנשים ביחידה".

הריבוי של חברות סטרט-אפ שהוקמו על-ידי בוגרי היחידה לא גרם לכם לחשוש מזליגה של טכנולוגיות שפותחו בה? הוקמו מנגנונים שנועדו לפקח על זה?

"לא הוקמו מנגנונים, אבל אני חושב שאנשים שהיו ביחידה מספיק אחראיים כדי שזה לא יקרה. יש באמת נושא הקניין הרוחני, שנוצר לאור העיסוק במערכת, וזו דילמה שעניינה את המערכת. השאלה מה שייך לעובד ומה שייך לחברה או לגוף שמעסיק אותו עלתה לא מעט בתקופה האחרונה בבתי משפט. במקרה שלנו, תחומי העיסוק של היחידה דומים או מקבילים להרבה מאוד תחומים אזרחיים, מה שיוצר דילמה לגמרי לא פשוטה. אבל הדבר החשוב ביותר היה לסמוך על אנשים, ואני חושב שלא נכווינו בזה. אנשים מגלים בגרות ואחריות, ולא קרה שאמרנו על עסק פרטי של בוגר היחידה שזה סוד מדינה, ואסור היה לו לעשות את זה.

"אגב, ניסיתי בזמנו לשכנע את מנכ"ל משרד הביטחון בעבר, דוד עברי, שיעזור לי להשאיר את האנשים הטובים ביחידה ולא לתת להם ללכת לאזרחות. בתשובה, הוא זרק לי שאלה פשוטה מאוד: למה אתה חושב שיותר חשוב למדינה שחייל יישאר ביחידה ולא ייצא לאזרחות ויקים חברה? ואז נפל לי האסימון. העובדה שחיילים עוזבים את היחידה ומשפרים ומקדמים את הטכנולוגיה או את התשתית הטכנולוגית במדינת ישראל היא לא פחות חשובה למדינה. אני מאמין בעתיד הטכנולוגי של המדינה וביזמות הטכנולוגית של בוגרי היחידות האלה, ומה שהם עושים באזרחות הוא לא פחות חשוב".

8200, על-פי פרסומים זרים, היא אחת היחידות המרכיבות את מערך האיסוף באמ"ן. לצד יחידה 504, האחראית על הפעלת סוכנים של חילהמודיעין, ולצד יחידת המודיעין החזותי, האחראית על איסוף באמצעות מזל"טים, מטוסי צילום וכו', 8200 אמונה על האיסוף האלקטרוני. פעילות היחידה כוללת, בין השאר, פענוח צפנים, האזנה לקוויטלפון במדינות ערב ויירוט תשדורות פקס של צבאות מדינות אויב. בכך היא מהווה מעין מקבילה ישראלית ל-NSA (National Security Agency) האמריקני.

סוג זה של פעילות, שעד לא מזמן העסיק בעיקר את דמיונם של תסריטאים הוליוודים, עלה לכותרות בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר. בהקשר זה, אחת השאלות שהופנו כלפי הממשל והמערכות הביטחוניות בארצות-הברית היתה כיצד כשל מערך האיסוף המשוכלל ביירוט ובפענוח חילופי התשדורות האלקטרוניות בין חברי אל-קעידה.

מהבחינה הזו, טוען בוכריס, מערך המודיעין הישראלי לא נתפס עם המכנסיים למטה. "אי-אפשר להגיד שמישהו חזה את ה-11 בספטמבר", הוא מסביר, "אבל לפחות סביב מה שקורה במדינה שלנו, הניתוח שנעשה בכל הרמות וההיערכות של היחידה מבעוד מועד לקראת התמודדות מול הפלסטינים, הוכיחו ושילמו את עצמם. זה הרי משהו שאי-אפשר היה להיערך אליו בין-לילה".