"במקום להתעסק עם כבישים, אני מבזבז 50% מהזמן על נייר טואלט"

למנכ"ל מע"ץ היוצא, עמי לקס: "מע"ץ נראית כעסק משגשג, אבל בפועל אין לי כסף למשכורות, לחשמל או לארנונה" * פרישה עם כוונה לזעזע

מנכ"ל מע"ץ, עמי לקס, יעזוב את תפקידו בסוף פברואר. לקס הודיע למנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, כי הוא אינו מעוניין להאריך את החוזה שיסתיים בסוף פברואר. הסיבה: איבוד עניין.

בראיון בלעדי ל"גלובס" מסביר לקס, כי נתקל בקושי עצום לנהל את הארגון בשל מחסור בתקציב: "העבודה כמנכ"ל לא תאמה את הציפיות שלי, וזוהי הסיבה העיקרית. חסרים לי 30 מיליון שקל לתקציב הארגוני כדי שאוכל לעבוד. במקום להתעסק עם כבישים ומחלפים אני מבזבז 50% מהזמן שלי על התעסקות עם נייר טואלט".

"מע"ץ נראית לכאורה כעסק משגשג, תקציב של למעלה מ-2 מיליארד שקל, עבודות ענקיות, מחלפים, פתיחות חגיגיות, אבל בפועל בבית אין לי כסף לשלם משכורות, ואין לי כסף לשלם חשמל. אני מקבל איומים לפני ניתוק בגלל שנאלצתי לבטל הוראות קבע.

"אני לא יכול לשלם ארנונה, ולא משלם לקבלני השמירה והניקיון, למיחשוב, לרכבים. זוהי בושה. על המחסור בתקציב הארגוני אני מבזבז חצי מהזמן שלי, אבל לא יוצא מזה כלום. ולא בגלל שאנשים מתנגדים. כולם מסכימים איתי גם באוצר וגם במשרד התחבורה. כולם אומרים יהיה בסדר, אבל בפועל, עד שלא מגיעים לנקודת קצה, לאיום בשביתה או בניתוק החשמל לא נעשה כלום. אני מנסה כבר שלוש שנים לשנות את המצב אך בחוסר הצלחה. חצי מהזמן שלי מתעסק במינהלה, במקום לנהל עסק של 2 מיליארד שקל בשנה - אחד העסקים הגדולים במדינה".

לקס החל את תפקידו כמנכ"ל מע"ץ בינואר 1999. כבר אז רצה לפרוש ממע"ץ, לאחר שתפקד כשש שנים כמהנדס מחוז תל-אביב והמרכז. אלא שאז הציע לו בן-ציון את תפקיד המנכ"ל. היום, בדיוק שלוש שנים לאחר המינוי, אומר לקס "אני לא מצטער, אבל אין לי כוח להתמודד". תקציב מע"ץ ל-2003 עומד על 155 מיליון שקל - 10 מיליון שקל פחות מתקציב שנה שעברה.

-גלובס: לא רק שלא הצלחת, הקטינו לך את התקציב.

המערכת מאד לא מסודרת וכדי להתגבר על הקושי הארגוני הצעתי להפוך את מע"ץ לרשות עצמאית. מע"ץ היא גוף ייחודי: אנחנו נותנים שירות שכל הזמן גדל. אנחנו לא יכולים להישאר כיחידה במשרד בממשלתי. אין אף חברת תשתית שפועלת בתנאים שלנו. כשהמדינה רוצה לבצע פרויקט, היא מקימה גוף ייחודי לטיפול: חוצה ישראל, מוריה, יפה נוף, נתיבי איילון, חברות כלכליות ועוד. אני משמש כדירקטור בחברת חוצה ישראל ונת"ע. אני נחשף לתנאי עבודה של חברות מקבילות ויוצאות לי העיניים".

-אז במקום להתמודד אתה מרים ידיים?

יש לנו סיסמא במע"ץ: אם אתה לא חלק מהפתרון, אז אתה חלק מהבעיה. יכול להיות שאני לא מתאים לסגנון עבודה של התעסקות מתמדת עם התקציב הארגוני. כשהייתי מהנדס מחוז בכלל לא התעסקתי עם הדברים האלה. המצב הזה לא יכול להימשך. העזיבה שלי חייבת לגרום לאיזה זעזוע. שישאלו, למה הוא עושה את זה. הרי אין עלי ביקורת ישירה על אי הצלחה. ברור שיש כישלונות קטנים פה ושם. אני מרגיש שאני לא יכול לעזור יותר. המערכת חייבת להשתנות. חייבים להפוך את מע"ץ לחברה, לרשות עצמאית".

אם תקבל תוספת של 30 מיליון שקל לתקציב או שיהפכו את מע"ץ לרשות, תישאר?

"אני עוזב בלי תנאים. לא רוצה שום דבר. אני רוצה שיהיה טוב למע"ץ. ואני אעשה הכל כדי שהמוסד הזה, שהוא כל כך חשוב למדינה, יצליח. קיבלתי כמה הצעות מהסקטור הפרטי, ואבחן אותן לגופן כאשר אפרוש".

- מע"ץ ספגה מכה קשה גם בתקציב הפיתוח.

"הקטנת תקציב פיתוח זה באמת דבר חדש שלא היה בשנים קודמות. מע"ץ ספגה קיטון אמיתי, וזה ייתן את ההשפעה שלו. פחות כבישים ייסללו, פחות כבישים יורחבו. זה ישפיע על הבטיחות, על תרבות הנסיעה ועל מראה הכבישים. אני מקווה שהמדינה תתאושש, ושלא נגיע לשנות ה-80, בהן הגענו למצב של כמעט עצירה מוחלטת של תנועה בשעות לחץ.

"כל יום נוסעות בכבישים 2 מיליון מכוניות, וזה מספר שהולך וגדל. תקציב הרכבת, שמסיעה אולי 2% מהתנועה הכללית, גדל. גם אם יכפילו אותה בהשקעה של מיליארדים, אז היא תיקח 5%-4% מהתנועה הכללית. רכבת היא לא פתרון אוניברסלי לבעיות התנועה, אלא לצירים מסוימים בשעות מסוימות. הרכבת מפרסמת נתונים, לפיהם 18 מיליון נסעו בשנת 2002 ברכבת. זה מספר הנוסעים שנסעו ב-4-3 ימים בכבישים. הבסיס הכלכלי של המדינה זה כבישים ולא רכבות.

- נוסף על הקטנת תקציבי פיתוח, מחייבים אותך לשלם 40% מענק הקמה בפרויקטים של PFI.

הפרויקטים שנבחרו - 431, 531 עוקף קריות - הם חשובים בכל מקרה. אני לא בטוח שהפרויקטים בשיטה זו יהיו יותר זולים לעומת ביצועם על ידי מע"ץ. PFI מפרנס מחנה שלם של עורכי דין ובנקאים - עלויות שהם לא חלק מהמוצר הכבישי, אלא תוצר לוואי של שיטת העבודה הזו. במע"ץ כל העלויות שלנו הם השקעות ישירות בכביש וזה זול יותר. אנחנו, כעובדי מדינה, יודעים שככל שנעשה יותר כבישים זה ייזקף לזכותנו. אני לא בטוח שהשיטה יעילה.

-אז עדיף אולי לעשות BOT.

לעשות כבישים על בסיס גביית אגרה זה לא צודק. בטווח הרחוק, כשהטכנולוגיה תאפשר, צריך לעשות שיטת מיסוי שמבוססת על זמן הנסיעה, אורך הנסיעה ומקום הנסיעה ולא על מיסוי על-פי כמות הדלק. מי שייסע בנגב באמצע הלילה לא ישלם. מי שייסע בכביש מספר 1 ב-7 וחצי בבוקר ישלם. שיטה כזו תפזר תנועות בכל רחבי המדינה בהתאם לעומסים. אני לא נגד כביש חוצה ישראל. להיפך. אבל אני חושב שהאגרה צריכה להיות כלליתאיזורית חיוב על כל הצירים, בצורה סלקטיבית לפי שעות לפי מקומות. רק צריך להגיע לטכונולוגיה.

-ומי יהיה מנכ"ל מע"ץ הבא?

כל השמות שהוזכרו הם מועדים ראויים. במע"ץ יש סגל בכיר מקצועי ואיכותי. סמנכ"לים ומהנדסי מחוזות. כולם ראויים, אבל זאת לא החלטה שאני אצטרך לקבל.