בנק ישראל: הסדר עם נוטל משכנתא בפיגור אינו מאפשר מחיקת הפרשה

במכתבו של סגן המפקח, מוטי שפיגל, נאמר, כי ארגון מחדש של אשראי בפיגור לא ייחשב פרעון במזומן של החוב. כלומר: במקרה שהבנקים מגיעים להסדרי פריסה ללווים בפיגור, הם לא יכולים להקטין הפרשות שבוצעו בעבר בגין חובות אלה.

כמו כן מבקש שפיגל מהנהלות הבנקים להעביר אליו בדחיפות אישור, לפיו כל הקטנה של הפרשה לפי עומק הפיגור שנעשתה במהלך שנת 2002, היתה כנגד גביית מזומנים.

פנייה זו עוררה תרעומת קשה בקרב הבנקים למשכנתאות. לדברי בנקאים בכירים, מדובר במדיניות שתיצור חוסר עידוד בקרב הבנקים להגיע להסדר עם לווים הנמצאים במצוקה, דבר שמקבל משנה תוקף במיוחד כאשר ניכרת עלייה מתמדת בהיקף הפיגורים.

לדברי הבנקאים, ענף המשכנתאות מאופיין בדרך כלל בבטחונות טובים, בעלי ערך גבוה יחסית להיקף ההלוואות (דירות למגורים), ולכן ביכולתם של הבנקים לפרוס תשלומים בידיעה שהאשראי שנתנו מובטח כהלכה.

דובר בנק ישראל אישר בתגובה את פניית הפיקוח והבהיר, כי עמדת המפקח היא שרק הפקדת מזומנים מאפשרת ביטול של הפרשה שכבר נעשתה.

לדברי הדובר, אם אין פרעון במזומן של הפיגור, צריכים להיות נימוקים יוצאי דופן שיצביעו על שינוי במצבו הפיננסי של הלווה, על מנת לשנות את ההפרשה שכבר נעשתה.

מנגנון ביצוע ההפרשות של בנקים למשכנתאות, במקרה של פיגורים בתשלום המשכנתא, הוא קבוע ולא ניתן לשיקול דעת של הבנק. לפי הוראות בנק ישראל, ההפרשה מתחילה לאחר שישה חודשי פיגור, בשיעור של 8% מהיקף ההלוואה, והולכת ועולה להפרשה של 80% בפיגור של 33 חודשים ומעלה.

לאחרונה, בשל העמקת הפיגור והעלייה באבטלה, ניכרת בבנקים למשכנתאות עלייה בהיקף הפיגורים, שבאה לידי ביטוי בגידול בהפרשות לחובות מסופקים.

ככל הנראה, בנושא הקטנת ההפרשות, נתנו עד עתה הבנקים מקום לשיקול דעת ונהגו להקטין הפרשות גם במקרים בהם לא הופקד מלוא סכום הפיגור, אך הבנק הגיע להסכמה עם הלווה על אופן תשלום הפיגור.

במקרים בהם לא פעלו הבנקים לפי המדיניות הרצויה של בנק ישראל, כפי שהובהרה, נראה שהבנק המרכזי ידרוש תיקון בהפרשות. זאת, פרט למקרים חריגים בהם יוכח, כי יש שינוי משמעותי לטובה במצבו הפיננסי של הלווה, שמצדיק הקטנת ההפרשה.