מזה מספר שבועות מתלוננים כל הגורמים הקשורים בהתפלת מי ים, שחוץ מאשר הסגירה הפיננסית המוצלחת למימון מתקן ההתפלה באשקלון, ששילב לראשונה גם גופים מוסדיים, בפועל שום דבר לא מתרחש.
הממשלה אמנם החליטה על תוספת של כ-400 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה למשק המים, אך אם הדברים יימשכו כך, עד סוף 2004 יגיעו למשק המים כ-100 מיליון מ"ק מים בלבד, ואילו יתרת הכמות תישאר על הנייר, או במסדרונות בית המשפט.
מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד, לייצור 45 מיליון מ"ק מים, נמצא בדיונים משפטיים. המפסידה במכרז, אשדוד דיסטליישן, פנתה לבית המשפט המחוזי כדי לבטלו, בטענה לפגמים. בית המשפט אישר את החלטת ועדת המכרזים, ובתגובה ערערה אשדוד דיסטליישן לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי. הסוף טרם נראה באופק.
ועדת המכרזים של משרד האוצר בחרה בשני זוכים להקמת מתקני התפלה קטנים להפקת 30 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. בהקמת מתקן פלמחים זכתה ויה מריס, ואילו בהקמת המתקן בחיפה זכה קונסורציום כרמל. ועדת המכרזים החליטה לאפשר למפסידות במכרז להתחרות על הקמת שני מתקנים קטנים נוספים. בתגובה פנו ויה מאריס וכרמל לבית המשפט, בתביעה לעצור את המהלך ובדרישה שיאפשרו להן להגדיל את ייצור המים במתקנים שלהם, במקום להקים מתקנים נוספים.
גורמים במשק המים טוענים, שכדי לעמוד בהתחייבותן לייצר מים בעלות של 54 סנט למ"ק, חייבות ויה מאריס וכרמל להגדיל את התפוקה של מתקני ההתפלה, לכן הן מנסות למנוע הקמת מתקנים נוספים. על פי המכרז, התחייבו החברות לייצר 30 מיליון מ"ק, אך בפועל הן יכולות להגדיל את הכמות באופן מידיי ל-50 מיליון מ"ק.
על פי הערכה, באם המהלך לא יצליח, יתקשו החברות לגייס כסף מבנקים, ובעיקר מגופים מוסדיים, שכן לא יהיה קל להוכיח, שניתן לעמוד במשימת המחיר הנמוך כל כך, על ידי יצור כמות כה קטנה של מים.
הגורמים מציינים עוד, שהמחיר שהושג במתקן אשקלון הוא במידה רבה תוצאה מגודל המתקן, הריבית הנוחה באותו זמן, ומהעובדה שהקרקע ניתנה על ידי המדינה. המתקנים הקטנים אינם נהנים מיתרונות אלה.
באשר למתקן בקיסריה, גם כאן רב הערפל. בעוד שהאוצר ומשרד ראש הממשלה תומכים בהקמת המתקן בחולות קיסריה, תומכת המועצה הארצית לתכנון ובנייה בתוכנית להקים את המתקן במתחם חברת החשמל בחדרה, או לחילופין באיזור התעשייה של חדרה. ההכרעה על המיקום טרם התקבלה.
לא רק זאת, גורמים במשק המים טוענים, שהשטח במתקן חברת החשמל אינו מספיק כדי לעמוד בתוכנית להקמת מתקן המספק 150 מיליון מ"ק בשנה. עוד אומרים הגורמים, שבמציאות הכלכלית הנוכחית תתקשה המדינה למצוא גורם, שיהיה מסוגל לממן מתקן כה גדול.
לפי שעה פרסמה המדינה מכרז P.Q, בו השתתפו כל החברות הידועות בתחום, ביניהן רוב הגופים שהשתתפו במכרזים קודמים. כולם מחכים לתשובה לגבי מיקום מיקום המתקן, גודלו, ולגבי החלטת הממשלה האם תשתתף בעלות במחצית עלות ההקמה.
גם הפרויקט להתפלת כ-30 מיליון מ"ק מים מליחים במישור רותם תקוע. בישיבה שנערכה לפני כחודשיים דרשו המשתתפים במכרז לדעת, האם בכלל קיימים מים במקום, אך תשובה לא קיבלו. לפי שעה, המתקן הבטוח היחיד הוא זה המוקם באשקלון. לדברי גוסטבו קורננברג מנכ"ל הנדסת התפלה, השותפה בקונסורציום VID המקים את המתקן, בנק לאומי ישקיע 385 מיליון שקל, המוסדיים ישקיעו לראשונה 500 מיליון שקל, ואילו שלוש החברות השותפות בקונסורציום - הנדסת התפלה, ויונדי הצרפתית ודנקנר אלרן - ישקיעו 235 מיליון שקל מהונן העצמי. עד כה הזמין הקונסוצריום כ-75% מהציוד לצורך הקמת המתקן, והוא נמצא במו"מ עם שתי חברות להספקת הממברנות המשמשות להתפלה.
על פי התוכנית יחל מתקן ההתפלה לפעול בראשית 2004. בתחילה ייצר המתקן 50 מיליון מ"ק בשנה, ואחר כך תורחב הפעילות עד לייצור 100 מיליון מ"ק מים בשנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.