ישראל לא היתה ברשימת המדינות שוושינגטון התכוונה לסמן כמטרה בשנה שעברה, כאשר הטילה מגבלות ביטחון מיוחדות על מבקרים משבע מדינות המעניקות חסות לטרור, ואימצה נהלי רישום חדשים לתיירים משאר המדינות האיסלאמיות.
רצה הגורל ובישראל, בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארה"ב במלחמה נגד הטרור, גרים עשרות אלפי תושבים שנולדו בעיראק, איראן וסוריה, שלוש מהמדינות הבולטות ברשימה השחורה.
ליאם שוורץ, עורך דין ישראלי מוביל לענייני הגירה, אומר כי אף אחד מלקוחותיו שנולד במדינות אלו לא הצליח לקבל ויזת תייר לארה"ב מאז אוקטובר שעבר.
בין המוחרמים, מנהל פיתוח עיסקי בן 39 העובד בחברת אבטחת מחשבים הרשומה למסחר בנאסד"ק, שעשה את שירותו הצבאי בחיל המודיעין. בגיל 7 הוא ברח עם משפחתו מעיראק, שם נולד. במקרה אחר, נאסר על סבתא בת 65 שנולדה בבגדאד להשתתף בטקס כלולות של נכדתה בלוס אנג'לס.
המגבלות על ישראלים הן מבין ההשלכות הלא צפויות של המאמץ השאפתני ביותר בהיסטוריה האמריקנית, להקשיח את אבטחת גבולות ארה"ב. אולם הן בוודאי שלא היקרות או המטרידות ביותר. מבקרי השיטה מאמינים כי שיטת הוויזות החדשה פוגעת במלחמה בטרור בכך שהיא מעניקה לגורמים בעולם הערבי ארסנל סיבות חדש לזעום על ארה"ב.
בתי חולים בארה"ב מספרים כי חולים זרים הנדרשים לניתוחים קריטיים, מסתבכים ברשת של הגבלות ונאלצים לפנות לניתוחים במדינות אחרות. בתי מלון ונמלי תעופה מעידים על ירידה בתנועת התיירות, משום שזרים רבים מפחדים להגיש בקשה לקבלת ויזה לארה"ב.
האקדמיה הלאומית למדעים הזהירה בחודש שעבר כי מחקר גורלי ייפגע בשל הגבלות במתן ויזות לארה"ב, שחסמו או עיכבו מדענים זרים המבקשים להיכנס לארה"ב. אפילו תיאטראות וחברות המוזיקה מעידים כי הם נאלצים שוב ושוב לבטל או לשנות מועדי הופעות, משום שאמנים זרים רבים לא מצליחים לקבל אישורי כניסה למדינה.
ההגבלות הם חלק ממאמץ סוחף של המימשל האמריקני לגבש עד 2005 ולהביא למצב תפעולי מערכת מקיפה לסינון כל המבקרים במדינה, ומעקב אחריהם מרגע הגעתם.
הקונגרס דרש הקמת מערכת כזו כחלק מחוק אבטחת הגבולות והרפורמות במתן ויזות כניסה, שאושר במאי האחרון.
המניע ברור. מתוך 19 חוטפי 11 בספטמבר, 2001, לפחות 13 נכנסו לארה"ב מבלי שתושאלו על ידי קצין קונסולרי, ושלושה מהם נשארו במדינה אחרי שפג תוקף הוויזה שלהם.
כריס קובאץ', יועצו של ג'ון אשקרופט, שר המשפטים, אומר כי אחרי מתקפת הטרור "התברר לנו כי עלינו לשפר בצורה קיצונית את הפיקוח על גבולותינו. התאפשר מצב שאיפשר לטרוריסטים להיכנס למדינה מבלי שיעלו על עקבותיהם, ולפעול על אדמתנו ללא הפרעה".
"הם לא נדרשו ליצור קשר נוסף עם כוחות אכיפת החוק, ולנו לא היתה שום דרך לדעת האם הם עזבו את המדינה, ואם כן, מתי זה היה".
השיטה החדשה אמורה לסתום את כל הפרצות האלו. בעת אישורו בסנאט כשר החדש לביטחון פנים (משרד שעל הקמתו הוחלט בעקבות אירועי 11 בספטמבר המערכת), אמר טום רידג' כי "על ארה"ב לשמור על פיקוח מלא על הנכנסים בשעריה, ולהקפיד על אמינות מערכת ההגירה, כדי שנוכל לדעת תמיד מי נמצא בגבולות ארה"ב, ומאיזו סיבה".
אולם מבקרי השיטה טוענים כי מימשל בוש התרחק מהמנדט שניתן לו על ידי הקונגרס. לדבריהם, השיטה תפגע בכלכלה האמריקנית ותזיק למדיניות החוץ.
"אנחנו חוששים מהמסר שיתקבל מהצעדים הנ"ל, ממה שזה יעשה לתדמית שלנו בעולם, ולחיוניות הכלכלית שתרמו לנו המהגרים", אומר קריסטל וויליאמס מהתאחדות עורכי הדין האמריקנים לענייני הגירה, שחבריה מייצגים מבקשי ויזות. "אנחנו גורמים לניכור בקרב אותם אנשים שאנחנו מחויבים להושיט להם יד".
ביל ריינץ, המשנה לשעבר לשר המסחר במימשל קלינטון, העוסק כיום בלובי למען חברות אמריקניות גדולות, טוען כי "אחד מהסודות השמורים שלנו היה תמיד להביא הנה אנשים ולהראות להם את אמריקה. אלו שנשארו העשירו את החברה האמריקנית, ואלו שחזרו למדינותיהם העשירו את החברות שלהם, משום שהם לקחו איתם את הערכים שרכשו כאן. עכשיו אנחנו זורקים את הכל. ההשלכות לטווח הארוך של מהלך כזה יהיו איומות".
האמצעים ההדוקים מסמנים את נטישת הפרקטיקה שבה נהגה ארה"ב כמעט מאז ומעולם. ארה"ב היתה תמיד אחת מהמדינות מקבלות הפנים החמות בעולם למבקרים ומהגרים כאחד. מסיבות כלכליות ודיפלומטיות, העדיפה וושינגטון להעלים עין מ-6 עד 8 מיליון מהגרים בלתי חוקיים במדינה, 40% מהם תיירים שנשארו במדינה אחרי פקיעת תוקף הוויזות שלהם.
לפני 11 בספטמבר, עודד משרד החוץ את נציגויותיו בחו"ל לטפל בבקשות לוויזות במהירות רבה ככל האפשר. פחות מ-20% מהמבקשים, נדרשו להגיע לראיון. מרביתם אושרו על בסיס פניה כתובה.
ספר ההנחיות של המשרד קבע מפורשות כי המדיניות האמריקנית מבקשת לאפשר ולקדם תיירות לארה"ב, הן מסיבות כלכליות והן מסיבות תרבותיות וסוציאליות. בשנים האחרונות, גדל משמעותית מספר הבקשות לוויזה מ-7.7 מיליון ב-1998, ל-10.6 מיליון ב-2001.
החוק האמריקני אף קבע שתייר המגיע לארה"ב אמור לעבור את בדיקת ההגירה בלא יותר מ-45 דקות, "משום שחברות התעופה לא רצו שאנשים שמגיעים לדיסנילנד ייתקלו בסיטואציות לא נוחות", מסביר מארק קריקוריאן ממרכז למחקרי הגירה, קבוצת מחקר וושינגטונית הפועלת להפחתת ההגירה.
הצעדים הראשונים לתיקון השיטה ננקטו בינואר 2002, אז הידק משרד החוץ את הבדיקות הביטחוניות בבקשות למתן ויזה שנראו חשודות בעיניו. החל מיולי האחרון, דורשת ארה"ב בדיקות מקיפות מכל אזרחי מדינות החשודות בסיוע לטרור, למרות שאף אחד מ-19 החוטפים לא הגיע משבע המדינות הללו.
יחידים מארצות אחרות עלולים להידרש, על בסיס אקראי או אחר, לעבור בדיקות דומות. במקרה כזה עובר מבקש הוויזה בדיקה ביטחונית מקיפה של ה-CIA וה-FBI.
לדברי משרד החוץ, הבדיקות הביטחוניות אמורות להסתיים באופן נורמלי בתוך חודשיים שלושה, אולם במשרד מודים כי טרם הצליחו לעמוד ביעד הזה. "היקף הפניות הוא אדיר, מה שגורם לנו כמובן לעיכובים", אומר סטיוארט פאט, דובר המחלקה הקונסולרית.
אלא שיתרונות הבדיקה הביטחונית אינם ברורים, ודו"ח של המפקח הכללי של משרד החוץ מהחודש שעבר קובע כי נהלי האישור החדשים "לא זיהו אף טרוריסט פוטנציאלי המבקש ויזה".
שוורץ, עורך הדין הישראלי, אומר כי בפועל ויזות רבות פשוט לא מונפקות. הקצינים הקונסולריים, הוא אומר, הפכו זהירים מאוד, והם חוששים מהנזיפות שיפלו עליהם במקרה שהבדיקות הביטחוניות לא יהיו יסודיות מספיק. במקומות מסוימים, כמו בערב הסעודית, מראיינים נציגי הקונסוליה את כל מבקשי הוויזות.
מארק רגב, דובר שגרירות ישראל בוושינגטון, אומר כי ישראל העלתה את סוגיית העיכובים בפני המימשל האמריקני, שנקט מצידו בצעדים לשיפור תהליכי קבלת הוויזות. אולם בעיות דומות עלו במקרה של תושבים ממדינות מוסלמיות, ביניהן פקיסטאן, מרוקו, אלג'יריה וערב הסעודית ואף סין, הודו ורוסיה.
הצעדים השנויים ביותר במחלוקת הם נהלי הרישום החדשים, המבקשים לאכוף נהלי בטיחות הדוקים יותר, לא רק על אזרחים ממדינות החשודות בטרור, אלא גם על עשרות אלפי מחזיקי ויזה הנמצאים בארה"ב.
הקונגרס אומנם לא אישר נקיטת צעדים כאלו, אולם משרד המשפטים השיק באחרונה תוכנית "שתפעל באופן מיידי כדי להחזיר לידינו את השליטה בגבולותינו", אומר קובאץ'.
עד כה, נדרשו אזרחים מ-25 מדינות החיים בארה"ב להירשם במשרדי ההגירה. מתוך 23,000 שהגיעו להירשם, יותר מ-1,000 עוכבו לחקירות. מדינות נוספות יתווספו לרשימה בחודשים הקרובים.
מבקרים הנחשבים ל"בעיה ביטחונית לאומית" נדרשים לתת טביעות אצבעות בגבול ולהירשם ברשויות, אם הם נשארים במדינה יותר מ-30 יום. הם נדרשים גם להודיע למשרד המשפטים על כל מקרה של שינוי כתובת או כתובת המעביד, ולדווח בעת עזיבתם את המדינה. עד כה נרשמו כ-54,000 מבקרים בדרך זו.
ארה"ב מאמינה כי נהלים כאלו חיוניים לה לצורך תפיסת טרוריסטים. לדברי קובאץ', אסף הצבא האמריקני טביעות אצבעות מבתים, מתקנים ומחנות אימונים של אל קאעדה באפגניסטן. טביעות האצבעות הוכנסו למאגר הנתונים האמריקני, והן ממתנות להתמה כגד טבעות אבע שיוגו מהנכסים לאה"ב.
שני חשודים בהשתייכות לארגון כבר נתפסו בניסיון להיכנס למדינה, אחרי שטביעות האצבעות שלהם תאמו לטביעות מהמאגר.
אלא שהצעדים מעוררים תחושות קשות בקרב מוסלמים, הן בארה"ב מחוצה לה, ובעיקר במדינות המסייעות לארה"ב במלחמתה נגד הטרור. אסאד האיאודין, נספח התקשורת בשגרירות פקיסטאן בוושינגטון אומר: "אנחנו מנסים להסביר לארה"ב שזו אינה הדרך לנצח את המאבק על הלבבות והמוחות".
גם קבוצות עסקים אמריקניות, שחששו עד היום להישמע לא פטריוטיות, מתחילות להשמיע את קולן באשר להשלכות הכלכליות הפוטנציאליות של ההגבלות החדשות.
"אנחנו מקשים על אנשים להיכנס לארה"ב", אומר ג'ון גיי, סגן נשיא לענייני ממשלה בהתאחדות האירוח והמלונאות האמריקנית. תעשיית התיירות, הוא אומר, תומכת בצעדים החדשים שנועדו להרחיק את הטרוריסטים. אולם אנחנו חוששים שגבולות הדוקים מבריחים גם תיירים לגיטימיים.
המסר האמריקני עובר כנראה מהר. בשנה הפיסקלית שהסתיימה ב-30 בספטמבר 2002 ירד המספר העולמי של מבקשי ויזה לארה"ב ב-20% מ-10.6 מיליון, לפחות מ-8 מיליון. במדינות כמו מצרים, אלג'יריה ואיחוד האמירויות נפל מספר הפונים לשגרירות ארה"ב המקומית לצורך קבלת ויזה ביותר ממחצית. גם מספר הסירובים מצוי בעלייה: רק 5.7 מיליון ויזות אושרו ב-2002, עם שיעור סירובים של 28%, לעומת 25% ב-2001.
גם היצרניות האמריקניות מתחילות להביע דאגה. בכפוף לתוכנית שהושקה ביוני האחרון, חייבים מדענים ומהנדסים זרים המועסקים בחברות העוסקות בטכנולוגיות רגישות לעבור בדיקות ביטחוניות מקיפות לפני קבלת אישור עבודה.
הבדיקות שאורכות כארבעה חודשים, גרמו לעיכובים בקבלת אשרות של אלפי מהנדסים ומדענים, במיוחד מסין, הודו ורוסיה, מספר אדמונד רייס מההתאחדות לתעסוקה באמצעות ייצוא, המייצגת חברות אמריקניות גדולות. החברות האמריקניות תומכות בדרך כלל במדיניות הידוק הגבולות, מסביר רייס, אולם הן חוששות מהשלכות המדיניות החדשה, ומהבעיה הגדולה ביותר הקשורה בה, מחסור במימון. מימון צעדי הביטחון לא תוקצב באופן הולם, מה שגורם לעיכובים ארוכים. תקציב 2003 שיובא בקרוב לאישור הקונגרס מקצץ בתקציב שירותי ההגירה ב-1.6%.
לדברי רייס, ניסה לובי העסקים להעלות את חששותיו בפני הסנאט, אולם עד כה ללא הצלחה. "נאמר לנו שהעולם השתנה, וכי לא תהיה לנו ברירה אלא לחיות עם זה".
טום רידג'. "על ארה"ב לשמור על פיקוח מלא על הנכנסים בשעריה, ולהקפיד על אמינות מערכת ההגירה, כדי שנוכל לדעת תמיד מי נמצא בגבולות ארה"ב, ומאיזו סיבה"
כתבות
ני"ע
