יועץ לחברת השפד"ן: צריך להחליף את כל קו הביוב מת"א ועד ראשל"צ

רובין מדגיש, שהחלפת הקו נחוצה לא רק בשל הכשל שהתגלה בו, אלא גם משום שהקו הנוכחי עשוי בטון ואסבסט שהוא חומר מסרטן, ולכן מוטב שלא יזרמו בו שפכים המיועדים בסופו של דבר להשקיה. יצויין, שברחבי הארץ מאות ק"מ של צינורות אסבסט, שנעשה בהם שימוש נרחב עד שנות ה-90. ברחבי העולם נאסר השימוש באסבסט כבר בשנות ה-70.

לדעת רובין, תיקון הקו באמצעות חומרים איפוקסיים אפשרי, אך לדעתו חומרים אלו יחזיקו מעמד לא יותר משנה, ולכן יש צורך לשקול תחזוקה מתמדת ברמה גבוהה יותר, במטרה לאתר תקלות.

רובין שולל את האפשרות להשחיל צינור נוסף לתוך הצינור הקיים, שכן לדעתו הדבר יגרום להקטנת קוטר הצינור ולעלייה גדולה בלחץ. מהנהלת השפד"ן נמסר שלהערכתם, בסופו של דבר יתוקן הצינור באמצעות הדבקה.

לדברי רובין, טרם ידוע מה גרם לפיצוץ הצינור ברחוב עזה ביפו בשבוע שעבר. על-פי אחת ההשערות, הפיצוץ היה תוצאה של בקיעת המגרעת שהתגלתה מאוחר יותר בצינור.

אפשרות נוספת היא שהבסיס עליו מונח הצינור התערער כתוצאה משטפונות, דבר שהביא לקריסת הצינור, שסבל מחלושה בעקבות המגרעת, ולבקיעתו. לדעתו, טוב עשתה הנהלת השפד"ן בכך שהחליטה לבצע בדיקה מקיפה של כלל הצינור לפני תיקונו.

עוד אומר רובין, שהצינור הוטמן באדמה ב-1972. צינור כזה אמור להחזיק מעמד 40 שנה, ולכן לא היתה כל סיבה לחשוב שהוא יתפוצץ. רובין גם דוחה את טענת ארגון עובדי המים, לפיה קיימים אמצעים כדי לאתר פיצוצים שבדרך. לדברי, בידי הארגון מכשירים לאיתור דליפות מים, בעוד במקרה זה הצינור כלל לא דלף, אלא התפוצץ מיד.

לדעת רובין, מאחר שהחלפת צינורות היא עבודה הנדסית מסובכת, בעיקר כשהיא מתבצעת בלב עיר דוגמת תל-אביב, יש לשקול לשנות את תוואי הצינור או לדחוק צינור חדש לקרקע בנוסף לצינור הקיים, בדומה לטכניקה שבה יוטמן צינור הקו המזרחי בקרקע.