ריכוז הבורון בשפכים בארץ הופחת בארבע השנים האחרונות בכ-35%. כך עולה מבדיקה שערך המשרד לאיכות הסביבה בארבעה מכונים לטיהור שפכים. הפחתת הבורון, המצוי בעיקר באבקות כביסה, חיונית, שכן מחקרים הוכיחו, שהוא גורם לנזקים כבדים לחקלאות ובמיוחד לפרדסים ולנשירים. עיקר הנזק הוא לעלווה, אך גם לכמות הפרי.
הפחתת הבורון הושגה באמצעות שינוי התקן הישראלי לאבקות כביסה, ובעקבות שינוי הרגלי הכביסה ומעבר לשימוש באבקות קומפקטיות. עד ל-2008 צופה המשרד לאיכות הסביבה ירידה נוספת של כ-80% בכמות הבורון בשפכים, בעקבות אכיפה הדוקה יותר של התקן.
על-פי מחקרי המשרד לאיכות הסביבה, אבקות כביסה הן התורמות העיקריות לריכוזי מלחים בשפכים בארץ. בארץ הבעיה קשה במיוחד, שכן כ-60% מהקולחים מושבים לחקלאות, ולכן כמות המלחים שבהם היא כה קריטית. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים, שבעיית המלחת מי התהום היא חמורה מאוד, והיא מהווה סכנה לאיכות המים בכל חלקי הארץ. המכונים לטיהור שפכים אמנם מטפלים במזהמים הביולוגים שבמים, אך אינם מטפלים במלחים.
לדברי ראש אגף שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות במשרד לאיכות הסביבה, ברוך ובר, בנושא הפחתת המלחים במים יכולה מדינת ישראל להיחשב כחלוצה, שכן במדינות אחרות לא נהוג להשיב את הקולחים המטוהרים לחקלאות. יחד עם זאת, לתקן הישראלי יש עניין רב בעולם, שכן הוכח שלבורון, בצד היותו חומר ניקוי, יש השפעות בריאותיות מזיקות. למשל, חשיפה לכמות גדולה של בורון התגלתה כמשפיעה על גודל האשכים אצל כלבים. לדעת החוקרים, השפעה דומה עלולה להיות גם על גברים.
לדברי ובר, הנתונים שנאספו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה שימשו כבסיס להצעה חדשה לתקן ישראלי לאבקות כביסה ייחודי לישראל. אמנם הנטייה הראשונה של התעשיינים היתה לדחות את הצעת התקן על הסף, אך עד מהרה הם שוכנעו, שמדובר בצורך אמיתי של החקלאות בארץ. שיתוף פעולה בין המשרד לאיכות הסביבה והתעשיינים ומימון משותף של מחקר, הביאו ליצירת אבקות מסוג חדש.
הדרישה הישראלית אמנם עוררה בתחילה חשד גם אצל היצרנים העולמיים, שטענו שהתקן הישראלי נועד לחסום את הייבוא, אך עד מהרה גם הם שוכנעו בנחיצות הדבר, וכיום רוב היצרנים העולמיים מיצרים במיוחד עבור ישראל אבקות שהן נטולות בורון ודלות מלח. משמעות הדבר היא הקמת קווי ייצור במיוחד עבור ישראל.
לדברי ובר, תקן הבורון הצביע על מגמה נוספת בתקינה הישראלית, והיא קביעת תאריכי יעד ארוכים מספיק, שסיפקו לתעשייה מרווח זמן ממושך דיו כדי להשלים תהליכי פיתוח הנחוצים להתאמת הדטרגנט לדרישות הסביבתיות בארץ. התעשייה נדרשה להשלים הפחתה בריכוזי בורון של כ-60% במהלך ארבע שנים, והפחתה נוספת בריכוזי הבורון בשיעור של כ-94% בתקופה של עד שמונה שנים. להערכתו, פרק זמן ממושך זה הוא אחת הסיבות להצלחה.
במהלך המחקר על הבורון התגלו עוד כמה עובדות מענייניות גם מבחינה צרכנית. כך למשל התברר, שניתן לצמצם במחצית את כמות הדטרגנט המוסף למכונת הכביסה, מבלי לפגוע ברמת הניקיון. טוב לאיכות הסביבה, אך בעיקר לכיסו של הצרכן. עוד הסתבר, שבכל אבקות הכביסה, ובקרוב ל-90% מנוזלי הכביסה, הגדלת מינון הדטרגנט מעבר להמלצת היצרן אינה מביאה לתוצאות טובות יותר בניקיון הכביסה. עוד נמצא, שבהמלצות המינון לכביסה מלוכלכת במיוחד, ניתן להוריד את המינון לזה המומלץ לכביסה רגילה, מבלי לפגוע באיכות הניקוי.
אבקות כביסה, כך מתברר, אמנם יעילה יותר בניקיון, אך דווקא נוזל הכביסה ידידותי יותר לסביבה. לכן מומלץ לכבס כביסה שאינה מלוכלכת מאוד בנוזל, ולשמור את האבקה לכביסה מלוכלכת יותר. המלצה נוספת היא להשתמש באבקה קומפקטית. המלצה נוספת היא להמעיט ככל האפשר את השימוש במלחים למדיחי כלים, שכן גם הם מוסיפים מלחים מיותרים לשפכים. לדברי ובר, רוב מלחי המדיח הם בסך הכל מלחי בישול אליהם נוספו חומרי צבע, ולכן אין שום טעם להשקיע בהם כסף מיותר.
בהיבט של תרומת מלח לסביבה, מהוות אבקות הכביסה המזהם הגדול ביותר מבין חומרי הניקוי. הן אמנם מהוות רק שליש מבין חומרי הניקוי הנצרכים, אך תורמות כ-80% מהזיהום במלחים. מסקנת הדו"ח היא, שמעבר מלא של הצרכנים הביתיים לאבקות כביסה קומפקטיות (בעלות נפח קטן יותר) יצמצם את כמות הנתרן הנפלטת לסביבה בשיעור ניכר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
