"אולי טעיתי בעיר"

לאחר שהתפוגגו כל הדיבורים על מפלגת אנשי העסקים בעשן בחירות 2003 נותר מבין מגזר מנויי "גלובס" רק אחד, ניר ברקת מבי.אר.אם, שהחליט ללכת על הבלתי אפשרי - ראשות עיריית ירושלים. לרפרם חדד, תושב ירושלמי חשדן, הוא מסביר למה ירושלים לא צריכה עסקן, אלא מנהל טוב

נפגשתי עם ניר ברקת (ק' בקמץ), המנכ"ל לשעבר של קרן ההון סיכון בי.אר.אם במשרדו שבהר החוצבים בירושלים. ברקת החזיק באחוזים ניכרים ממניות החברה הענקית צ'ק פוינט בימיה הראשונים וניהל קרן הון סיכון שהצליחה כמעט תמיד להמר על הסוסים הנכונים. השבוע פרסם סקר של מרקטווטש שבשלב זה ברקת הוא המועמד המוביל לראשות עיריית ירושלים (מול יהורם גאון, אברום בורג ורוני בראון). כל עוד מרידור לא רץ, יכולה להיות כאן הפתעה יוצאת דופן.

בזמן הצילומים ברקת שיחק איתי שחמט מול המצלמות. שיחקנו בלוח שהכינה אמא של אשתו שמורכב מדמויות של ליצנים. בלוח השני שהיה בחדר היו דמויות יהודיות, לוח שברקת סירב לשחק איתו מול המצלמה מחשש לפגיעה ברגשות כלשהם.

המנהלת של ברקת חשבה שהוא צריך עניבה לצילומים, אבל הוא לא חשב כך. הוא משתמש בביטויים כמו "בחייאת זום זום" ולא ב"אני מסתכל עליכם ורואה אנשים נהדרים". במהלך הצילומים הוא גם הוציא משפטים זחוחים כמו, "עכשיו הזמן לקנות דירות בירושלים". התנהלות של איש צעיר ועשיר שרוצה להצליח לא רק בהיי-טק, אלא גם במאבק על כיבוש ראשות העיר. במהלך הראיון הוא ניסה תמיד לדבר בלשון רבים, לפעמים הוא נפל וחזר ללשון היחיד האהובה עליו מההיי-טק.

- הכרזת על מועמדות לראשות עיריית ירושלים. בארצות הברית כשרצים מועמדים עשירים יש ההקבלה מול הגנרלים. ההקבלה היא אפילו נגד אנשי העסקים. אנשי העסקים הם יותר כוחניים, יותר ריכוזיים. הגנרלים עוד מסתכלים על החיילים שלהם, ואנשי העסקים מסתכלים רק על רווח מול הפסד.

"קודם כול, הייתי גם מ"פ וגם איש עסקים. אז מוזרה לי ההבחנה הזאת, תפיסתי היא לא ריכוזית, היא מאוד ביזורית. אני מזוהה עם ניהול שיתופי. אני בא מקרן הון סיכון, שהתפקיד שלנו הוא לתת יותר אחריות לחברות שאנחנו עובדים איתן, לא לשלוט בהן. אולי בתחילת הדרך, בגלל הרקע הצבאי שלי, תפיסת העולם שלי הייתה לשלוט בחברות, אבל בשנים האחרונות המצב השתנה, וככה אני גם לא מאמין שצריך לנהל עיר".

- מנכ"ל הכספים שלכם הגיע לסטארט אפים, ובעצם ניהל אותם כלכלית.

"זה כבר לא מה שאנחנו עושים היום, ממש לא. בשנים האחרונות אנחנו מבינים למה זו לא תפיסה נכונה. בשנים הראשונות תפסנו חברה או שתיים, ואיתן נכנסנו לעומק. מאז שינינו את תפיסת עולמנו. אנחנו מאמינים בייצוג של בן אדם אחד בדירקטוריון, אין כבר צורך בהשתלטות. אנחנו יוצרים מערכת של שיתוף פעולה ואמון עם החברות".

# # #

- אתה משקיע בעיקר במנהלים קהילתיים. אתה חושב שמשם יגיע הפתרון לירושלים?

"הייתי בשבוע שעבר בביקור בעיריית ניו יורק, והם נדהמו לשמוע שחברי מועצת העיר ירושלים הם אינם נציגי שכונות. שם יש 51 נציגים של כל הרבעים, וכאן בארץ בכלל, ובירושלים בפרט, הנציגים הם של המפלגות. תפיסת העולם של לתת לכל שכונה להגדיר את עצמה, לנהל את עצמה, היא לדעתי התפיסה הנכונה. כאשר אתה נותן לתושבים לנהל את עצמם, נותן להם יותר say, זה פשוט עובד יותר טוב. הקו הכללי בחזון שלי לגבי ירושלים הוא לתת יותר לשכונות. זה תהליך ארוך, זה כמו לבנות מנהלי בית ספר ומנהלים של סטארט אפים. לתת להם כלים, מנדט. להגדיר את הבעיות של השכונה ויותר כלים לטפל בהן בעצמם".

- המודל שלך הוא דייוויד בלומברג בעיריית ניו יורק?

"לא בהכרח. במקרה הייתי בשבוע שעבר בביקור בעיריית ניו יורק, עיר שהיא הרבה יותר מורכבת מירושלים. אבל הייתי בארצות הברית בעיקר כדי להזדכות מעסקיי".

- אתה מדבר על ניו יורק כעל עיר מורכבת יותר מירושלים, אבל ירושלים מורכבת יותר בדברים אחרים. איך אתה מתכוון ליישם מודלים עסקיים עם כל נקודות התורפה הפוליטיות?

"זה קשור לשאלה ששאלת אותי קודם, לגבי המנהלים הקהילתיים. אני כבר מכיר אותם לא רע כדי לדעת שיש מנהלים במגזר החרדי, במגזר הערבי, במגזר היהודי הלא חרדי. באותם כלים ובאותה תפיסת עולם צריך לבוא לכל שכונה. זה חוצה מגזרים ושכונות. ואני יודע שגם לחרדים יש צרכים כמו לכל אחד אחר. הפתיחות במגזר החרדי מאוד גבוהה, והם יודעים שאדם שבא מרקע כמו שלי יכול לקדם אותם מאוד".

- מה עם הערבים?

"הערבים, לצערי, לא בוחרים לעיריית ירושלים. אנחנו בקמפיין בחירות. מסתכלים בעיקר על אלה שכן בוחרים".

- ובכל זאת, העיר הרי חצויה מבחינה מעשית, ואתה מדבר על עיר מאוחדת. אתה מתכוון להעלות את רמת המודעות של תושבי מזרח העיר, לדאוג להם?

"התשובה היא כן. זה גם תלוי בהם, כמה הם ירצו להתקדם. אבל מבחינתי אני בהחלט מחויב כמה שיותר לקדם אותם על מנת שיהיה להם יותר טוב בעיר הזאת".

- אתה חושב שיש פה סוג של קניית שלטון בעצם? אמנם לא כמו מה שאומרים שקרה בליכוד, אבל אולי באופן ישיר יותר?

"קניית שלטון?"

- אתה הרי מגיע עם כסף.

"מה כסף?"

- העניין הוא שבלי הכסף לא היית מגיע לשם.

"תראה, אני לא שילמתי לאף אחד שום דבר. אם הם חכמים, אז זו לא סיבה להצביע לי. עד היום השקענו בחינוך, השקענו במנהלים קהילתיים, לא היה לנו שום צורך לפרסם. כפילנתרופ, כמו כל פילנתרופ אחר. אגב, לא כמו כל פילנתרופ אחר, כי אנחנו התייחסנו לעניין הזה לא רק בצורה של נתינה, גם התוצאה הייתה חשובה לנו. עכשיו, אחרי שהבנתי שאם לא יבוא שינוי מלמעלה לא יקרה שום דבר בעיר, הודעתי שאני מפסיק את הפעילות שלי ומתמסר לעיר ולתושבים שלה. אין שום קשר למה שעשיתי עד היום. להפך. היום אני מפסיק לתרום, אני רק אעבוד בלי שכר כראש עירייה. במובן הזה זה בדיוק הפוך, ואין שום קשר לפעילות שעשיתי עד היום לקדם את החינוך ואת התושבים. אין להם שום מחויבות כלפיי, לא ביקשתי מהם שום דבר. רוב הכספים עברו בכלל דרך העירייה.

"אני לא מצליח להבין איך יש פה קשר. אני אגיד לך איפה יש קשר. התושבים בירושלים מתחילים להבין שאולי הם צריכים מנהל עם כישורים ניהוליים. מישהו שיכול לייצר שינוי אמיתי, זה כן. אז לקשר את זה לעובדה שאני הצלחתי במהלך הקריירה ושאני נחשב למנהל טוב, זה סבבה. אבל בין זה ובין כסף? אין שום קשר".

# # # - במשנה החברתית שלך אתה רואה את עצמך כפילנתרופ תאצ'ריסטי או כאדם בעל תפיסה סוציאליסטית? אתה בעד הפרטה, אני מניח.

"אני דווקא לא בעד הפרטה בכל נושא. במערכת החינוך, למשל, אני חושב שצריך להשקיע במערכת הציבורית. אנטיתזה להפרטה. ושם אני חושב שצריך לעשות עבודה טובה ויעילה על מנת למנוע את הצורך להפיכת בתי ספר לפרטיים. אני בעד שינוי בבתי הספר, לתת למנהלים אפשרויות תמרון. אפשר לעשות מערכת גדולה של פעולות שהמטרה שלהן היא לבסס ולהעמיק את בתי הספר הציבוריים, הממלכתיים".

- אבל אתה בעד פתיחת אזורי הרישום.

"כדי להגדיל את השוויון".

- אבל כך תלמידים עשירים ילכו לבתי ספר טובים יותר.

"היום מי שיכול להרשות לעצמו, אין לו שום בעיה לבחור בית ספר. החלשים לא יכולים לבחור".

- ומה עם המעמד הבינוני?

"אין להם בעיה. הם משנים כתובת ונרשמים לבתי ספר אזוריים. לרוב האנשים מהמעמד הבינוני אין שום בעיה לבחור לאיזה בית ספר ללכת. איפה הבעיה? לחלשים אין אפשרות לבחור. יש בתי ספר עם תהליכי מיון שמונעים מחלשים להתקבל אליהם, יש תשלומי הורים שמונעים מתלמידים להתקבל לבתי ספר חזקים, ובסיס השוויון חלש מאוד בירושלים. אני רוצה לאפשר לכל אחד, גם אם אין לו תקציב להסעה או לתשלומים בבית הספר, ללמוד איפה שהוא רוצה. עיריית ירושלים תאפשר לכל אחד ללמוד איפה שהוא רוצה. שיהיה מינימום שוויוני. אני הולך להתלבש על הנושא הזה של האי שוויון ולטפל בו ביסודיות".

- הדרך שאתה בחרת בה יכולה למשוך עוד אנשים מקבוצת אנשי ההיי-טק, אנשים כמו חמי פרס, שלמה קאליש?

"מדי פעם אנחנו נפגשים. אני חושב שזה טוב שאנשים שמרגישים שיש להם זמן ומרץ, ולעתים גם כסף פנוי, אני חושב שזה חשוב מאוד לטובת המסר החברתי במדינת ישראל שהם יעשו דברים לקדם את החלשים. מבחינתי, אולי אחד הדברים שאני עשיתי הוא מעורבות מאוד גבוהה כדי לדאוג שיהיה שינוי גם בתוצאה. יש רמות שונות של נתינה, ואני מניח שהדבר הנכון ביותר הוא לתת עם מעורבות ניהולית, במובן החיובי של המילה. להסתכל על זה כהשקעה, ולא כנתינה. אני בעד שאנשים מההיי-טק ייתנו מעצמם ויעברו לשלב הבא. לא לרוץ לפוליטיקה המקומית דווקא. אני חושב שזה מסר מאוד חשוב לחברה הישראלית".

- אתה מנסה להסתכל על ירושלים כמקום מבודד ולטפל בה בכלים העסקיים שלך. מה קורה עם יחסי הגומלין שקיימים ממילא עם המדינה ועם שאר העולם?

"אני מסתכל על ירושלים בארבע רמות. ירושלים ותושביה, שכאן מדובר על להרחיב תעסוקה, לשדרג את מערכת החינוך, לנהל את העירייה באוריינטציית לקוח בשיתוף עם התושבים, להכין תוכנית מתאר, לטפל במרכז העיר. בעצם, להעלות את איכות החיים. אנשים בורחים היום מהעיר בגלל איכות חיים ירודה. אנחנו צריכים לנהל את העיר כך שתהיה נהירה חיובית לירושלים, ולא שלילית".

- אתה מדבר על חיבור מסוים של אפרת ומעלה אדומים למטרופולין ירושלים. אתה ודאי יודע שהמקומות האלו נחשבים בעולם שטחים כבושים ולא תהיה לך אפשרות לעשות את זה.

"אני לא מדבר על דברים פורמליים, אלא תכלס, האנשים שגרים שם. איפה הם עושים את הקניות שלהם, איפה הם עובדים, לייצר שיתופי פעולה, זה לא סיפוח".

- אתה מדבר גם על כפרים ערביים בסביבה?

"בוודאי. בעיקר כשיהיה שלום, כשיהיה אפשר לדבר איתם. היום קשה יותר לדבר עם השכנים מצפון ומדרום, אבל עקרונית שירושלים תיהנה, כמו שהיא נהנתה בעבר, להיות מרכז אמיתי של כל האזור. זה לא בשמים. בתנאים אחרים עם שכנינו יהיה אפשר להגיע לשיתופי פעולה ברמה הכי גבוהה. אבל נכון להיום ודאי שאפשר להתקדם עם השכנים שציינתי, היהודים באזור שלנו".

# # #

- מה קורה באמת עם השכנים החרדים?

"טוב מאוד".

- אתה הרי יודע שבעזרתם תעלה לשלטון, אם וכאשר.

"לא בעזרתם. הם תושבים כמו כל תושב אחר בעיר".

- נכון, אבל יש להם אינטרסים שהרבה פעמים מנוגדים לאינטרסים האחרים של תושבי העיר.

"אני לא מסכים שהם מנוגדים. כששואלים אותם לעומק מגלים שהצרכים שלהם מאוד דומים. אתה מגלה שהם רוצים מקומות תעסוקה, הם רוצים שטחים ירוקים, איכות חיים. יש להם הצרכים שלהם, לטובת העניין בצורכי הדת, ולחילונים יש צרכים אחרים. ולערבים יש צרכים אחרים. והחוכמה היא לא להתעלם מהצרכים האלו ולא לדכא צרכים כאלה או אחרים, אלא לתת לכל אחד לפתח את הצרכים שלו לתפיסתו ובשכונתו. אני בוחן את הנושא הזה רבות, והדבר היפה פה הוא שלדעתי ירושלים בשלה לתפיסת עולם חדשה. לתפיסת עולם של חיה ותן לחיות. אני חושב שמהקרבות שהיו לפני שנים אין מנצחים, יש רק מפסידים. היום אתה תראה שיש מקומות פתוחים בשבת מצד אחד, ואתה תראה שהחרדים רוצים לקדם את עניינם מצד שני, ואין סתירה בין השניים. אם יש התחשבות הדדית בין השניים. והחוכמה היא לפתח מערכת אמון גבוהה בין המגזרים או לחלופין בין ראש עירייה ובין המגזרים השונים, לא למרוח אותם או לסבן אותם. הכול לגופו של עניין".

- אבל המצב האידאלי שאתה מתאר לא קיים הרי. חילונים רוצים לעבור בכביש בר אילן בשבת. חרדים הולכים למרכז העיר כדי לזרוק אבנים על חנויות שפתוחות בשבת.

"הדוגמאות שנתת הן דוגמאות שעם הידברות יותר קל להשיג הבנה בין הצדדים. אני לא טוען שאנחנו נמנע את כל הקונפליקטים, אני רק טוען שאם היום אתה תבוא בגישה כזו, אז על פניו בר אילן היה צריך להיסגר, וגם החנויות במדרחוב היו צריכות להיסגר. למרות שאני לא שמעתי שיש דרישה גדולה לפתוח את המסחר בעיר בשבת".

- מדובר בעיקר במקומות תרבות, מקומות בילוי.

"נכון, ופה יש הסכמה די רחבה של חיה ותן לחיות בעיר, וצריך להמשיך אותה".

# # #

- מה הדעות הפוליטיות שלך?

"באיזה עניין?"

- אתה תומך בשרון?

"כן. הצבעתי לו".

- ואתה מתכוון לרוץ איתו, דרכו, בשיתוף איתו?

"לא. אני רץ לא מפלגתי ולא מגזרי. זה שדעותיי בנושא ירושלים הן מאוד ברורות וזה שלדעתי שרון מנהל את ענייני המדינה בצורה מאוד-מאוד אחראית כולל המשפט שלו, שכן, הוא יהיה מוכן לעשות ויתורים כואבים, זו תפיסה מאוד נכונה, מאוד אחראית, והוא קיבל את קולי. מעבר לזה אני רוצה לומר לך שאני לא יודע איזה הבדל יש בין המפלגות בארץ בכלל, וספציפית לירושלים.

מה שאני תיארתי והקו שאני תיארתי, יש עליו קונסנזוס כמעט מקיר לקיר. אני חושב שיותר נכון לבוא עם מסר לא מפלגתי ולא מגזרי מאשר להתפנות לעסקה כזו או אחרת למפלגה".

- אתה בעד סיפוח מעלה אדומים?

"לא".

- מסיבות פוליטיות או בגלל שאתה לא רואה את מעלה אדומים כחלק מירושלים?

"אם הם ירצו לשתף פעולה, אז כן. ואני חושב שבשיתופי פעולה משיגים יותר מאשר בהשתלטות. בוודאי יותר מאשר בהשתלטות עוינת".

- מה לגבי נושאים ירוקים?

"יש כמה תקדימים מאוד טובים בעניין של ירוק בירושלים שאני מאוד מברך עליהם. תושבים, כמו שאתה יודע, רוצים לשמור את יער ירושלים, אני חושב שזו גישה נכונה. והאנשים העבירו שני מסרים. אחד מסר תוכני, חברים, אנחנו רוצים איכות חיים, חשוב לנו ריאה ירוקה, ולפני שאתם פולשים לנו לשטחים הירוקים תעשו שיעורי בית ותנצלו את העיר אחרת. והדבר השני הוא מהיום והלאה תם סדר ההכתבה של פקידים או של מי שנבחר פעם בחמש שנים לעירייה. תם הסדר הזה, צריך לפתח תהליכים שהציבור באמת שותף להם. ובמובן הזה המסר הוא שלתושבים חשובים דברים שלא היו חשובים להם בעבר, ולא יעלה על הדעת שהתוכניות לא יעברו דרך הציבור. כי הציבור הוא בעל הבית, ולא מי שנבחר. ואם ניקח לדוגמה את ניו יורק, באזור של מגדלי התאומים העירייה הציעה שישה מודלים לעבודה שם, והציבור דחה את כולם. אז הם חזרו לשולחן השרטוטים, ועכשיו יש עוד שתי אלטרנטיבות שאותן מציגים לציבור. ועד שהציבור לא יסכים לתוכנית עיריית ניו יורק לא תקדם את העניין. זו דוגמה קלאסית לתהליך שבו העירייה והפקידים חייבים לקדם את ענייני הציבור, ולא להתנהג כמו בעל הבית".

# # #

- מה קורה אם שרון מחליט לחלק את ירושלים?

"אני קודם מאמין שזה לא יקרה. כראש עירייה פוטנציאלי וכראש עירייה בעתיד אני אנסה להסביר מדוע זו טעות אסטרטגית, ואני מבטיח לעשות מאמץ גדול למנוע את ההחלטה הלא נכונה. אין בעולם עיר מפוצלת שעובדת טוב, בוודאי לא בשעות שלום, ובשעות מלחמה אין שום צורך לפצל את העיר. מצד שני אני בעד לתת יותר אוטונומיה ניהולית לאזרחים כדי שיוכלו לחיות את חייהם בכבוד. ובאותה מידה שהרובע הטורקי בברלין ויהודים בברוקלין לא יבקשו עצמאות, אבל לגיטימי שהם יבקשו לעצב את שכונתם לפי תפיסתם, אותה תפיסה אני חושב צריך לנקוט בירושלים. גם ערכית וגם פרקטית אני לא רואה מצב כזה, ואני אשכנע את האנשים לא לעשות את ההחלטה הזו. בסופו של דבר זו לא החלטה שלי".

- מה יקרה אם לא תצליח?

"מה אני יכול לעשות?"

- תעזוב?

"אני אוהב את העיר, מסור לעיר. אנחנו לא אנשים בורחים. להפך. באמת לא חסרות הזדמנויות לברוח. בענף שואלים אותי למה דווקא ירושלים, אולי טעיתי בעיר. העיר הזו היא הכי בעייתית, אבל את העיר הזו אני אוהב. אני עובר מחוג בית לחוג בית, משכונה לשכונה. המטרה שלי היא לעבוד קשה, זהו מרתון ארוך".

# # #

- למרות שבשנה שעברה היה מעבר של קרנות ההון סיכון, גם שלכם וגם של שלמה קאליש ושל אראל מרגלית, למרכז. זה מסתדר עם הרעיון של להישאר בירושלים?

"תראה, תעשה הפרדה בין שיקולים עסקיים לשיקולים האישיים שלי. כשפותחים סניף בהרצליה, ששם מרכז העסקים בתחום, אני חושב שאף אחד לא יכול להתעלם מהצורך הזה, בייחוד שיש לי שותף שגר שם. כל עוד אני פה התעקשתי שנים על גבי שנים להשאיר את המשרד פה פתוח. אני עקרונית לא זז מהעיר. אני לא יכול להכתיב לשותפים גלובליים ולכל מיני משקיעים לעבוד לפי השיגעונות שלי. אני בכל מקרה נשאר פה".

- מה עם תמיכה במוסדות התרבות? צפויים קיצוצים מצד הממשלה בנושא הזה.

"אין ספק שתרבות וספורט ואמנות הם דברים מאוד-מאוד חשובים. בשעות שלום העיר הזו פורחת בנושאי תרבות ואמנות. אבל אנחנו בתקופה קשה מאוד, וצריך לבחון את התמיכה ברמת התנועה. לבדוק איך אפשר לעודד אנשים לצרוך תרבות, אנשים מכל הארץ ואנשים מירושלים. מוסדות התרבות תורמים תרומה סגולית לעיר, ואני חושב שיותר חשוב להם לראות איך העירייה מייצרת להם תנועה שיעמדו על הרגליים מאשר לתמוך בהם כמקרה סעד, וזו לדעתי החוכמה הגדולה ביותר. לראות איך אפשר לזרום ולהזרים תנועה, לייצר ביקוש.

"ואותה שאלה נשאלת לגבי הסטודנטים. העיר עם הכי הרבה סטודנטים בארץ וכולם בורחים. עם הסטודנטים זו סדרה של טעויות. אחת, זה מקומות תעסוקה. צריך לדאוג שיהיו מספיק מקומות תעסוקה. ויש לנו צוות, לא קטן, של אנשים שמתנדבים ועובדים על להגדיר אילו סוגי תעסוקה אפשר למצוא בעיר, זה כיוון אחד. הכיוון השני הוא כל העניין של מקומות בילוי. זה מצרך חשוב לסטודנטים, והמגמה היא בסך הכול טובה בנושא הזה, וצריך להרחיב אותה בצורה משמעותית. שלוש, אני לא בטוח שהעירייה והממשלה עושות הכול כדי להקל על החיים. בין שזה לתקוע מדחנים במרכז האוניברסיטה, זה להכעיס. ובין שתהיה כתובת לסטודנטים ולהתייחס אליהם כמו לקוח אמיתי. היום הם מרגישים שאף אחד לא מתייחס אליהם. צריך להיות קשוב לצרכים, ודרך זה נובעים מעגלים רחבים של פעולות להקל על אנשים ולטפל בהם כמו שצריך".

- איך אתה בפוליטיקה? בימים אלו אתה בעצם עובר טבילת אש ראשונה עם מה שקורה לך עם אלי ישי, פתאום נופלת עליך היוזמה של דחיית הבחירות לעוד שנה.

"קודם כול, אם פוליטיקה היא עסקנות, בזה אין לי הרבה ניסיון. אבל אני אגיד לך במה שיש לי הרבה ניסיון. במשא ומתן, בלעשות עסקאות של win-win. להגיע למצב שעושים תהליכים שבהם כולם מרוויחים ולא win-lose, מה שמקובל היום במזרח התיכון. ועם מישהו כמו ישי אני אשמח לשתף פעולה ברמה שתקדם את העיר, ואם יהיו דברים אחרים, כמו ההחלטה הלא נכונה הזו, אני אגיב, כי אני חושב שההחלטה היא לא נכונה. ואני חושב שלאורך זמן הפוליטיקאים יבינו שלעבוד איתי יעזור לקדם את העיר, וזה הנושא החשוב".

- ובכל זאת, איך אתה מתכוון לעבור את טבילת האש הזו, אתה מתכוון להישאר על שלטי החוצות?

"קודם כול, לדעתי הבחירות יהיו במאי, הן לא יידחו. זו הפרשנות שלי של החוק. זה לטובת ירושלים, כי ככל שהזמן עובר מצבי נהיה יותר טוב. הזמן לא פועל לרעתי, אבל לירושלים יותר טוב שיהיו בחירות בשנת 2003. לכן אני מאמין שהבחירות יהיו בזמנן".

# # # - המתחרים שלך אומרים שבתקופות משבר אתה בורח למרוצי הראלי, כמו באפריל האחרון.

"איזה משבר? הקרן ידעה להתמודד יותר מכל אחד אחר מתי להקטין את הקרן. שאלת על לברוח, אז זה ודאי שלא. תדע לך שהראלי הוא עבודה קשה, וזה תחביב וספורט שאני מאוד אוהב. יש לישראלים תכונה לראות כל דבר חיובי בעין שלילית. קצת פרגון תמיד חסר במדינה. כאחד ש-14 שנה בתחום הזה, הקרן עשתה שינויים, ייצבנו את הקרן, תמכנו בחברות שלנו, החזרנו כסף למשקיעים, כסף שלא היינו צריכים, הכנסתי שותפים אמיתיים, צ'ארלי ומנשה (צ'ארלי פרידמן ומנשה עזרא, ר"ח), שהם שותפים אמיתיים שנשאו בנטל, ולקחתי חופש על חשבוני ויצאתי לראלי. מה לא בסדר? ברחתי, לא לקחתי אחריות, אני נושא באחריות מלאה לקרן, העברתי את השרביט לשותפים מצוינים, הקרן במצב טוב מאוד לעומת כל קרן אחרת בישראל".

- אמרת קודם שהיית רוצה שהפוליטיקאים יבינו אותך, יתכווננו אליך. היית רוצה שירושלים תפעל כאופרציית גראז', כמשהו פרטי ומנותק מהעולם? הרי כל משפט שתאמר יעמוד במבחן בינלאומי.

"אני לא חושב שיש בעיה. החזון שלי לגבי ירושלים הוא גם גלובלי, אני אתמוך בכל המגזרים, כולל במזרח העיר. אני לא חושב שמישהו יתנגד להצהרות שלי בדבר חיזוקה של העיר".

- איך תפעל לגבי מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית?

"אני חושב שעקרונית אני לא מחויב למישהו ברשות הפלסטינית, אני מחויב למדינת ישראל. אם תקום מדינה פלסטינית ויבוא שגריר כמו מכל מדינה אחרת, אני אשמח לשתף פעולה".

- ובמצב הנוכחי, כשיש איש הרשות הפלסטינית במזרח העיר?

"עקרונית זה צריך לעבוד דרך הממשלה. אני רוצה לעבוד עם מנהיגות שכונתית ולא עם מנהיגות של עם שהוא לא ביחסי שלום איתנו".

- אתה תמשיך את המדיניות של אולמרט בנושא הריסות הבתים במזרח העיר?

"מה שלא חוקי אני אהרוס, חוק זה חוק. זה לא רק מדיניות של אולמרט, אין ראש עירייה שמוכן לקבל הפרות חוק כאלו".

- אתה תפעל למתן אפשרויות בחירה לכנסת לתושבי מזרח העיר?

"זה המצב הנתון, ואני לוקח את המצב כמות שהוא. כדי לתת תשובה רצינית אני צריך ללמוד את הנושא".

- אתה אופטימי לגבי סיכוייך להגיע לראשות העירייה?

"בהחלט. אני משוכנע שאני אהיה ראש העירייה הבא".

- תודה.

צרו איתנו קשר *5988