תמונה קשה בארית

שבתאי ראה בארית שבעת האכזבות בעיקר את האחזקה בחברת הטכנולוגיה טלגייט, שעסקה בפיתוח מוצרים להעברת קול ונתונים על גבי תשתית הטלוויזיה בכבלים. בינואר 2000, בעיצומו של גל הגאות ששטף את תעשיית ההיי-טק המקומית, נמכרה טלגייט לחברה האמריקנית טריון בעסקת מניות ששיקפה לה שווי של 100 מיליון דולר.

ארית, שהחזיקה כ-10% ממניות טלגייט, ניצלה כעבור חודשיים את הנסיקה במחירן של מניות טריון, כדי למכור את מניותיה ברווח של יותר מ-150 מיליון שקל. הפסדי העבר איפשרו לחברה להימנע מתשלום מס בגין המכירה וההון העצמי שלה הסתכם בסוף שנת 2000 בכ-120 מיליון שקל.

בני שבתאי ואחיו הצעיר, גלעד, שמונה ליו"ר ארית, חלמו להקים בכספי המכירה של טלגייט חברת אחזקות שתעסוק, לצד פעילותה המסורתית בתחום התעשייתי-צבאי, בתחומים אופנתיים בהרבה, של היי-טק ובעיקר פיתוחים בתחום הרפואה. רוב הכספים שגדשו את קופתה של ארית חנו בה לזמן קצר, ונותבו להשקעות חדשות בתחום הטכנולוגיה המתקדמת, כמו גם לרכישת השליטה בשני שלדים בורסאיים (רם-צור ופיונט וונצ'ר), שנועדו לאכלס את השקעות החברה.

שנתיים לאחר עסקת טלגייט, נמצאת היום ארית באותו מקום שבו היתה לפני המימוש הרווחי, ואולי אף גרוע מכך. החברה צברה הפסדים של 110 מיליון שקל בתוך שנה ותשעה חודשים, ולמרבה הצער נראה כי ידה עוד נטויה. בסוף ספטמבר נותרה החברה עם הון עצמי של 10 מיליון שקל בלבד, כשקיום האחזקה המרכזית שלה, ארית מערכות (לשעבר רם-צור) מותנה בהמשך תמיכת בעלי המניות ומעבר לרווחיות.

אתמול דיווחה ארית מערכות, המאכלסת פעילויות של פיתוח, ייצור ושיווק ציוד צבאי עתיר טכנולוגיה, כי אחזקתה העיקרית, חברת רשף טכנולוגיות, הודיעה ל-41 עובדי מפעל הייצור שלה בשדרות על הפסקת עבודתם. דיווח יבש שקיבל ביטוי קשה בתמונות שהוקרנו אמש במהדורת החדשות.

רשף טכנולוגיות עוסקת במחקר, פיתוח, ייצור ושיווק של מרעומים אלקטרוניים לשוק הצבאי. מהמחצית השנייה של 2001, סובלת החברה מפיגור עקבי בתקבולים מלקוח עיקרי, התעשייה הצבאית, וכבר בסוף הרבעון השלישי דיווחה החברה, כי אי גביית החובות כאמור לעיל, תסכן את המשך פעילותה.

מלבד רשף טכנולוגיות, שפעילותה היצרנית מהווה 55%-50% מהכנסות ארית מערכות, פועלת החברה גם באמצעות פעילותה ההנדסית של חברה זו, חברת אמקורם, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות אימון לכוחות היבשה, תוך שימוש באש חייה וירי סימולטיבי. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם הכנסות של 18.2 מיליון שקל והפסד עצום של כ-23 מיליון שקל, שנבע, בין היתר, מהוצאות לא צפויות בגין תיקון מרעומים, הפחתת ערך מלאי והפחתת מוניטין גדולה בגין רכישת פעילות.

ההפסד הכבד גרם לארית מערכות בסוף ספטמבר לגירעון של 25.1 מיליון שקל בהון העצמי ורואי החשבון של החברה ציינו, כי המשך פעילותה מותנה בהמשך תמיכת בעלי מניותיה ומעבר לרווחיות.

לדברי סמנכ"ל הכספים של ארית, רן אקהאוס, "רשף סובלת מכך שעיקר ההזמנות של משרד הביטחון מגיעות במחצית השנייה של השנה ובעיקר ברבעון הרביעי, מה שגורם לכך שבמשך שני רבעונים המפעל צפוי להיות מושבת. אם ייכנסו הזמנות חדשות, נבחן מה אנחנו עושים וכמה עובדים נחזיר. בכל מקרה, החברה ממשיכה להתקיים".

לדברי אקהאוס, רשף ואמקורם מפסידות במשך שנים, מאחר וההזמנות מתע"ש ומשרד הביטחון אינן מספיקות כדי לאפשר את קיומן ללא תמיכת החברה-האם. לאחרונה, הוא מדווח, הוחלט בארית תעשיות להפסיק לסבסד את החברות המוחזקות: "לא מדובר בסטרט-אפים אלא בילדים גדולים שצריכים להתקיים לבדם". לדבריו, למרות שארית מערכות צפויה לבצע הפרשה לפיצויי פיטורים, החברה תיפגע מכך פחות לעומת האלטרנטיבה של כמעט חצי שנה ללא עבודה במפעל, אם היה ממשיך להתקיים.

באשר לעתידה של ארית מערכות, טוען אקהאוס, כי "אם לא תמכור ב-6 מיליון דולר לשנה, יהיה לה קשה להתקיים, אבל אני רוצה להניח שבסופו של דבר יהיו הזמנות בסכום זה, כי למשרד הביטחון אין תחליף למוצרי החברה". בכל מקרה מדגיש אקהאוס, כי "יש גבול לכמה שארית תעשיות תוכל להמשיך ולתמוך בארית מערכות".

החברה-האם ארית תעשיות, נסחרה הבוקר בשווי של מיליון דולר בלבד, השמדת ערך לה אחראית בעיקר סדרה של השקעות ממוקדות במספר מצומצם של חברות טכנולוגיה כושלות (אלסינטק, סיגמד, יומן קול וסנסוטק) וכן הפסדי הפעילות התעשייתית.

עדות למצבה הקשה של ארית ניתן למצוא גם בהפסקת העסקתו של מנכ"ל החברה, יואב בר-נס, שהחליף אשתקד את שמואל בכר. בנוסף לבר-נס שילמו את מחיר המצב הקשה בארית גם גלעד שבתאי, אחיו של בעל השליטה ששימש כיו"ר פעיל, ובנו עופר, ששימש סמנכ"ל. השניים פרשו בהסכמה, במסגרת מדיניות הידוק החגורה שמנהיג כיום בני שבתאי בארית.