החרדה לגורל משק המים, ובמיוחד לגורל הטבע, ניצבת במרכז החלק הישראלי של דו"ח
סימני חיים 2002 של מכון Worldwatch האמריקני.
מהדו"ח עולה, שהמים השפירים שזרמו בעבר בנחלים רבים בארץ נלקחו ברובם למטרת
שימושים ביתיים, חקלאיים ולתעשייה. במקום מים אלה זורמים בנחלים שפכים וקולחים,
ואילו לנחלים נותרה כמות מזערית של מים שפירים.
הדו"ח, בעריכת רון פרומקין, דב חנין ועמיר אידלמן, מדגיש, שצמצום הזרימה בנחלים
והמזהמים השונים גורמים להידרדרות המערכות האקולוגיות שקיומן תלוי במים אלה.
אך לא רק זאת, מאחר שכל הנחלים זורמים לים, זורמים עימם גם מזהמים שונים, בהם
עודפי חנקות ועודפי זרחנים שמקורם בחומרי דישון, מתכות כבדות ממפעלי תעשייה,
שמנים ושפכים סניטריים עירוניים. זיהום זה נקלט על-ידי האורגניזמים הימיים,
עובר לדגים ובמקרים רבים אף חוזר לאדם.
הדו"ח מדגיש את מה שיודעים כבר כולם. צריכת המים המוגברת בארץ ההולכת וגדלה
מדי שנה, פוגעת לא רק בנחלים, אלא גם בים המלח. בדו"ח מודגש שבשנים האחרונות
הואץ קצב ירידת מפלס פני ים המלח, שאיבד יותר מ-26 מ' מגובהו במאה השנים האחרונות,
כשעיקר הירידה התרחשה ב-30 השנים האחרונות. ב-5 השנים האחרונות הוכפל קצב ירידת
המפלס בהשוואה ל-20 השנים שקדמו להן, וכיום הוא עומד על 1.08 מ' בממוצע לשנה.
במקביל הצטמצם שטחו של ים המלח בעשרות אחוזים.
לירידה במפלס השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות, פגיעה בטבע, פגיעה בתיירות
ופגיעה בפרנסת תושבי האזור המבוססת על תיירות בשל התרחקות החופים.
עורכי הדו"ח מדגישים, שלכידת המים מהטבע היא אחד הגורמים להיעלמות בתי הגידול
הלחים ולהכחדת מינים רבים, ביניהם בעלי חיים נדירים הנמצאים בסכנת חיים. להערכתם,
כל עוד יימשך ייבושם של גופי המים בישראל, בעיקר נחלים, מעיינות ושלוליות החורף,
תימשך הכחדתם של בעלי החיים התלויים בהם לקיומם.
נושא נוסף המודגש בדו"ח הוא לחצי הפיתוח האדירים המופעלים על השטחים הפתוחים,
הנוגסים בשטחי הטבע המועטים שנותרו במישור החוף. בדו"ח מצוין, שרק רבע מחופי
הארץ פתוחים לקהל, וגם הם מאוימים על ידי פיתוח ובנייה של דירות נופש, מרינות
ובניינים גבוהים החוסמים את מראה החוף והים.
הכרסום בשטחים הפתוחים נובע גם מלחצי פירבור רבים, בעיקר באזור המרכז ובאזור
תל-אביב. לבינוי נרחב זה דרושים גם חומרי גלם רבים הנמצאים בסכנת מחסור מיידית.
עורכי הדו"ח ממליצים להיערך כבר עתה למציאת מקורות חליפיים לחומרי הגלם, ולעידוד
ופיתוח טכנולוגיות בנייה חדשות וחסכניות העושות שימוש בחומרי גלם שמקורם במיחזור
פסולת בניין וחומרים אחרים.
נקודת אור רואים עורכי הדו"ח בעלייה במספרם של הארגונים הלא ממשלתיים העוסקים
בענייני סביבה וחברה. מספר הארגונים עלה מ-20 בשנות השמונים ל-89 ארגונים סביבתיים
ב-2003. מגמה זו הם מתארים כחיובית, אך יחד עם זאת מתריעים על כך שהיא מבשרת
יותר מכל על החרפת הבעיות הסביבתיות חברתיות בארץ לרמה בלתי נסבלת, שגורמת
לרבים לשאוף לפעול למען הסביבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.