מנכ"לית מכון התקנים, זיוה פתיר, נהנית מהסכם פנסיה חריג שעלותו כשלושה מליון שקלים

מנכ"לית מכון התקנים הישראלי, זיוה פתיר, נהנית מהסכם פנסיה חריג שעלותו כשלושה מליון שקלים, בעוד מאות עובדי המכון נדרשים לקצץ בשכרם. כתב גל"צ גל אלון דיווח הבוקר (ג') כי ההסכם מעולם לא אושר על ידי משרד האוצר.

על דבר אחד אין ויכוח - מצבו של מכון התקנים הישראלי הוא בכי רע, עם הון עצמי שלילי של כעשרים ושניים מליון שקלים, עם חובות לבנקים של כחמישים מליון, ועם תקציב גרעוני שעדיין לא אושר על ידי הדירקטוריון. הבוקר הזה - הצצה אל מאחורי הקלעים של המכון, על השכר, על הטיסות לחו"ל, ועל הסכם הפנסיה החריג של המנכ"לית שהבוקר מתברר - לא אושר על ידי משרד האוצר.

היה זה בתחילת שנת אלפיים ואחת כאשר דירקטוריון מכון התקנים התבקש לאשר את הדוחות הכספיים. בין העמודים הרבים, הופיע גם סעיף שבמסגרתו הופרשו כשלושה מליון שקלים למימון הסכם הפנסיה של מנכ"לית המכון זיוה פתיר. דוברת המכון אישרה שמרבית הדירקטורים לא היו מודעים לסיכום, והוא כלל לא הועבר לאישור באוצר, שם לא הבינו איך יכולים להיות תנאי פרישה כאלה במכון התקנים שהוא תאגיד ממלכתי שפועל על פי סמכויות שמעניק לו חוק התקנים.

על פי הסיכום, יכולה פתיר לפרוש מתפקידה כבר היום, ולהנות מפנסיה חודשית של עשרות אלפי שקלים, על חשבון המכון. פתיר, כיום בת חמישים ושתיים, יכולה להנות מפנסיה גדולה לפני גיל הפרישה, על חשבון המכון. היא סיפרה לנו שיושב ראש המכון, עמוס ברקוביץ, שאגב היום הוא עתיד כנראה להיבחר לקדנציה נוספת, הציע לה להנות מאותה תוכנית פרישה מרצון שהוצעה לעובדים. הרעיון היה לאפשר לעובדים זוטרים יחסית לפרוש ולחסוך למכון עלויות, אבל אותה הצעה - הועברה גם לעובדת מספר אחת, שיכולה לנצל גם היום את תנאי הפרישה. אם ההסכם הזה היה מגיע לאוצר, נאמר לנו, ספק רב אם מישהו היה מאשר אותו.

וזה קורה כאשר בשש השנים האחרונות איבד המכון כמאה מליון שקלים מההון העצמי שלו, רובם בגלל אותה תוכנית פרישה שהוצעה לעובדים. כיום המכון חייב לבנקים חמישים מליון שקלים, ההון העצמי שלו, לדברי המנכ"לית, הוא מינוס עשרים ושניים מליון שקלים, וכבר חודשיים הוא פועל ללא תקציב, לאחר שמנהליו לא הצליחו לגבש תקציב מאוזן.

אבל בלי כל קשר, פתיר בשנה האחרונה טסה שש פעמים לחוץ לארץ, ולדבריה מדובר בטיסות לכנסים מקצועיים. גורם בכיר במכון אומר לנו: "הוצאות הטיסה האלה הן ענקיות, המנכ"לית ויושב הראש לא בחרו ולא חיפשו בתי מלון זולים". שכרה של פתיר הוא מהגבוהים בשירות הציבורי - ארבעים אלף שקלים בממוצע בחודש בשנת אלפיים, וחמישים אלף שקלים בממוצע בשנת תשעים ותשע. להלן דו"ח השכר של משרד האוצר, משנת 1999.

דוברת מכון התקנים מוסרת בתגובה כי הנתונים על מצבו הכספי של המכון אינם נכונים, וכל מטרתם היא להכפיש את יושב הראש והמנכ"ל. לדבריה, המכון לא נמצא על סף קריסה כלכלית, והוא סיים את השנה שעברה עם גרעון תפעולי של פחות ממליון שקלים. "זהו הישג חסר תקדים במצב האובייקטיבי של המשק הישראלי".

הדוברת סרבה להתייחס לשכר המנכ"ל ולתנאי פרישתה בשל "צנעת הפרט". לדבריה, אין בשכר המנכ"לית דבר שאינו עולה עם אישורי הממונה על השכר באוצר: "המנכ"ל עובדת במכון הרבה שנים, ותנאיה פחותים משל קודמיה בתפקיד. הוצאות היו'ר וההנהלה נמצאים בפיקוח ובאישור הדירקטוריון של המכון, ונבדקו כמקובל על ידי מבקר המדינה".

לדבריה, המכון לא הצליח לאשר עד היום את תקציב שנת 2003, בשל סירובם של העובדים להיכנס למו"מ על קיצוץ בשכר, דבר שמונע אפשרות להגיש תקציב מאוזן. באשר לטיסות לחו"ל, אמרה פתיר עצמה כי בשנה האחרונה עברה לטוס במחלקת תיירים ולא במחלקת עסקים - בשל מצבו הקשה של המכון.

במשרד האוצר בודקים את תקינות הסכם הפנסיה של מנכ"לית מכון התקנים, זיוה פתיר. גורמים המעורים בנושא אמרו כי על פניו, נראה כי ההסכם החריג אינו תקין, וכעת אמור יושב ראש מכון התקנים, עמוס ברקוביץ, להסביר כיצד הוא אושר.