בעקבות הסכמות עקרוניות: הוחלט להמשיך הדיונים בין נציגי החקלאים והנהלת המינהל

ההסכמות העקרוניות שהושגו עד כה הן על כך שהחקלאים יוכלו להוון את חלקת המגורים בשטח 2.5 דונם, הכוללת בנייה למגורים בשטח כולל של 375 מ"ר, וכן שטח של 500 מ"ר המיועד לתעסוקה. אפשרות שנייה העומדת בפניהם היא לבחור במסלול לא מהוון, שמשמעותו המשך תשלום דמי חכירה שנתיים כמקובל כיום.

החקלאים הציעו לאפשר לבעל נחלה שבוחר במסלול הלא מהוון לשלם דמי חכירה שנתיים (דח"ש) מצטברים, שיעמדו לזכותו באם יבקש לשלם את ההיוון.

בדרך זו, הופך הדח"ש לסוג של משכנתא. הדח"ש שמשלם כיום חקלאי בעבור נחלה עומדים על כ-690 שקל.

הסכמה עקרונית נוספת היא על כך שההיוון יחושב כאילו שילמו החוכרים דמי חכירה ראשוניים (דח"ר) בגובה 80%. לטענת החקלאים, הסדר כזה נעשה גם במגזר העירוני בעת מבצעי ההיוון.

הפערים המשמעותיים בין הצדדים נותרו כמקודם בשאלת שיעור ההיוון, כאשר המינהל טוען שיש לשלם תשלומי היוון נפרדים לבית הראשון שבנחלה, ותשלום גבוה יותר בעבור הבית השני והשלישי (אם קיימים), אך הצדדים מאמינים שניתן יהיה לגשר על פערים אלה.

מחלוקת נוספת היא לגבי היוון בחלקת התעסוקה. בעוד שהחקלאים מאמינים שמגיע להם פיצוי גבוה יותר בתחום זה בעקבות הוויתור על ההטבות הגדולות של החלטה 727, נציגי המינהל מסרבים לכרוך יחד את שני הנושאים.

במהלך הדיון הדגישו נציגי החקלאים, שבעת מבצעי ההיוון של המגזר העירוני המינהל לא בדק את כל החוזים, ובכך העניק הטבות לחלק ניכר מהאוכלוסיה, ולכן יש לנהוג באותה דרך גם במגזר החקלאי. יצוין, שהיקפי הזכויות בכל מקרה תלויים בכך שלכל יישוב תהיה תוכנית בניין עיר תקפה.