חלקו השני של יום העיון שאירגן ייזום גלובס בשבוע שעבר על התקינה החשבונאית,
עסק בנושא הבוער ביותר: תקן 15. מסתבר, שלמרות הפשרה שהושגה, נותרו עדיין הרבה
שאלות שנויות במחלוקת והרבה סוגיות עקרוניות שרק מחכות לעלות שוב על פני השטח.
פרופ' אמיר ברנע העלה כבר בראשית דבריו סוגיה כזו: "באיזו מידה החשבונאות צריכה
לשרת מטרות לאומיות מלבד השקיפות? אני שואל את זה בהקשר של תקן 15, ומישהו
בהחלט יכול לטעון, שהיישום שלו יכול להחמיר את הבעיה בענף הנדל"ן, שיש להן
מספיק בעיות בביקושים ובדיווח הכספי ובשווי השוק - אז מה אתם עכשיו קופצים
עם תיקון דווקא של שוק הנדל"ן? אולי אנחנו צריכים לתת יד להסתרה, אם מישהו
חושב שההסתרה היא לטובת המקרו, לטובת המשק, לטובת הצמיחה, לטובת העניים, לטובת
חלוקת ההכנסות.
"הבנקים ניהלו מאבק בנושא תקן 15, והפשרה שהשיגו היא לדעתי נצחון פירוס. מכיוון
שברגע שהבנקים יצאו לקרב נגד תקן 15, סימן שיש להם מה להסתיר. מה, זה מקרה
שמניות הבנקים עומדות על חצי מההון העצמי שלהם? זה לא מקרה. מישהו לא מאמין
לדו"חות האלה. האם עמדת הבנקים בנושא תקן 15 יצרה להם אמינות? מה יצא להם מזה?
מעכשיו יש חשדנות בסיסית לגבי כל דו"ח כספי של בנק.
"אני בסך הכל שואל את השאלה הפשוטה: האם קריסת מערכת התקינה החשבונאית שישנה
כאן, נובעת בין היתר מאובדן מסוים של אמון הציבור בתהליך קבלת ההחלטות? ההרגשה
היא, שהתהליך הזה אין מטרתו להציג את האמת, אלא המטרה היא ליצור שיווי משקל
בין אינטרסים. זאת טכניקה שיטתית: נפטר את הנגיד כי הוא אומר את האמת, וזה
באמת לא בסדר, כי הוא עוקף את מדיניות הממשלה שאולי רוצה להסתיר. השאלה היא
האם אנחנו לא יכולים, באומץ מסוים, לבוא ולהגביל את החשבונאות למטרה הצרה שלה,
לא להתחשב בכל הסיפורים מסביב, כי זה לא נוגע אלינו".
לברנע היתה גם ביקורת נקודתית על תקן 15. לדבריו, התקן מחייב למדוד את שוויו
של כל נכס בנפרד, תוך התעלמות מהערך המצרפי של כל הנכסים כאשר הם מתחברים לעסק
אחד. "הגישה הנכסית שהתקן מוביל אליה", הוסיף ברנע, "היא לא בהכרח גישה עיקבית
עם הערכת שווי, שהולכת במקרים רבים בגישת הרווח או הרנטה הכלכלית הקיימת מהסינרגיה
של כל הנכסים. אתה לא יכול למדוד את הרנטה, אם אתה לוקח כל נכס בנפרד".
לאלי אמיר היתה תשובה קצרה ופשוטה לטענה זו של ברנע: "זה ענין של מדידה חשבונאית
ודו"חות כספיים מבוקרים, ולכן העקרונות שאתה מפעיל על הערכת שווי, לא תמיד
ניתן להפעיל אותם לצורכי דיווח כספי".
סגן המפקח על הבנקים, מוטי שפיגל, מיהר לתמוך באמיר: "בתקן 15 ישנו המסלול
של הערכת שווי, והמסלול הזה עוקף חשבונאות. במקום שיש שוק, השוק מדבר. התקן
קבע את המסלול של הערכת שווי, ואנחנו מכבדים את התקן. אבל זה לא מונע מאיתנו
לצטט את פרופ' אבישי ברוורמן, שאמר: הערכת שווי היא מדע מדויק כמו אסטרולוגיה.
תקן 15 יביא לתמונה אחרת, מדויקת יותר, של מפת העסקים בישראל".
עו"ד רם כספי, בא כוחו של איגוד הבנקים, תקף את התקן בשצף קצף. "אני נדהם
לפעמים מהאמירות שבאות מאנשים שצריכים להוליך דעת קהל, אמירות מסוכנות. כמו
למשל מה שאמר אמיר ברנע, שהדו"חות לא מציגים את האמת. מה זה? הבורסה בתל-אביב
זה האמת? אבל הדו"ח שאיתן רף חותם עליו, זה לא האמת?! לא מקבל, לא אקבל, אף
אחד מאיתנו לא יקבל שהשוק קובע שמה שהדירקטוריון חותם עליו איננו אמת.
"האם כאשר שלמה פיוטרקובסקי ודוד גרנות חותמים על הדו"חות של הבנק הבינלאומי,
הם מחביאים משהו? הם לא מחביאים, הם לא מסתירים. אולי יש להם אופטימיות מסוימת.
זה לא גוף שעושה מה שמתחשק לו, יש מערכת שלמה שיושבת על המערכת הבנקאית. יושב
פה מוטי שפיגל, והוא יודע את הצרות שמערכת הפיקוח והבקרה עושה במערכת הבנקאית,
ויושבים להם על הווריד. אחרי הדירקטוריון ואחרי הפיקוח של הבנק המרכזי שלנו,
יוצא דו"ח חתום.
"הבעיה של הבנקים היא תיקי האשראי, ואם גליה מאור לא פותחת לפרופ' ברנע את
תיקי האשראי, הוא לא יכול לעשות הערכת שווי, ולא יעזור לכם כל ההתפתלויות עם
תקן 12 ו-15 ו-22 ו-49. אין הערכת שווי של בנק בלי לבדוק את הנכסים.
"אם יש חברה שהיא הבעלים של מגדל עזריאלי, אז אני אומר: כמה מטרים יש שם? אני
בודק עם מתווכים בכמה בערך אפשר להשכיר את השטחים הריקים, היום לצערנו זה 7-6
דולר למ"ר, ואני בודק כמה יגאל ארנון משלם ולכמה זמן חוזה השכירות שלו, ואני
יכול לעשות פחות או יותר הערכת שווי. הבנין לא מתרסק, קומה לא הולכת לאיבוד.
אבל איך אתם עושים הערכת שווי של בנק בלי לראות את תיקי האשראי?
"אתם יודעים מה זה השוק שלנו? הוא נמצא במניה-דיפרסיה. אם יש פיגוע בטול כרם,
מניית לאומי יורדת ב-5%. למה? האשראים לא בסדר? איך אפשר לבוא ולומר שאנחנו
העתק של אמריקה? ראינו מה היה אחרי הפיגוע בתאומים, זה השפיע על השוק בוול
סטריט, אבל לא ראיתי ששינו שם דו"חות ומחקו נכסים. אף אחד בתל-אביב, אף אחד
בירושלים ואף אחד בחיפה לא מבין מה אתם מתעללים בדו"חות. למה פי.בי לא צריכה
למחוק את ההפרש בגין ירידת ערך הבינלאומי ודיסקונט כן צריך? לא תוכלו להסביר
את זה.
"אם מישהו חושב שהשווי של הבנק הבינלאומי הוא באמת שליש מההון העצמי שלו, אז
צריך להציג שאלות קשות מאוד לשני גורמים. ראשית - להנהלת הבינלאומי: אולי צריך
למחוק הרבה יותר בחובות מסופקים? ושנית - לבנק ישראל: אולי באמת מסתתרים שם
שדים? אבל אם יושב פיוטרקובסקי ואומר שהאשראים בסדר, והרשות המפקחת אומרת שלא
מצאה שם חריגות - למה צריך לשגע את הבנק?"
ברנע חזר לבעייתיות שמעורר תקן 15 בנושא הערכות השווי. הוא סיפר, כי בעת הדיונים
על תקן 15, בדק את דו"חות קונצרן אי.די.בי בו יש חברות מוחזקות רבות והרבה
נדל"ן - בין אם הוא עיקר פעילותן של החברות (כגון אזורים) ובין אם הן משתמשות
בו לצרכים עיסקיים (כגון השופרסל). וזה מה שגילה:
"בחלק מהחברות, כגון אי.סי.איי וסאיטקס, יש פער משמעותי בין שווי השוק לבין
השווי בספרים. עשו הערכות שווי, והגיעו לאיזשהו נתון באמצע. יש עוד גופים שמחזיקים
במניות של החברות הללו, וגם הם יכולים לפנות למעריך שווי. אתם יכולים לתאר
לעצמכם מצב, בו יהיו שתי הערכות שונות לאותו נכס? ודאי".
הבעיה העיקרית, סבור ברנע, היא בנושא האחזקות בנדל"ן. "נניח שאזורים קנתה חלקת
קרקע לפני שנתיים בסכום של מיליון דולר, חלקה עם זכויות בנייה מסוימות. בא
שמאי ומעריך את ההכנסות שאפשר לקבל, ואזורים רושמת את החלקה הזו במיליון דולר.
על יד אותה חלקה יש חלקה תאומה, בדיוק אותו הדבר, מגרש של 10 דונם שחתוך באמצע
עם אותן זכויות בנייה. בעל החלקה השנייה מציע את המגרש שלו בחצי מיליון דולר,
וזה המחיר היום של החלקה - אבל בספרי אזורים היא רשומה במיליון דולר.
"איך זה ייתכן? כי לאזורים יש אורך נשימה, והעובדה שהיא לא צריכה למכור עכשיו,
מוסיפה שווי. אבל איך יכול להיות שמחיר השוק יהיה מחצית הערך בר-השבה, אם ערך
בר-השבה חושב נכון? אז צריך לבנות על זה תילי תילים - שלאזורים יש איזו יכולת
בנייה זולה, או יכולת השכרה זולה, או יכולת מכירה משופרת, וזה מה שמביא להבדל.
"אני אומר לכם, שאנחנו הולכים להתמודד עם השאלה הזאת. היא תופיע כאשר יהיו
התאמות שווי שונות בין חברה לחברה על אותו נכס, על אותה בעלות בחברת-בת. זה
יגיע לפתח המוסד לתקינה ותעשיית רואי החשבון. איך יתמודדו עם זה? אנשים ישאלו
את השאלות האלה וצריך לתת להם תשובה - מדוע אותו נכס מוערך בשני ערכים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
