גווני העושק בתוך המשפחה

המקרה אחר הינו כשצד כלשהו טוען, שנכנס להסכם מתוך טעות, הטעיה, מרמה ועושק. כלומר, מתוך רצון פגום. קטגוריה זו נקראת חוזה פגום. צד הטוען טענה זו יכול בתנאים מסויימים לבטל את ההסכם, כשלבית המשפט שיקול הדעת להחליט האם הנסיבות מעידות על "הפגם" הנטען (סעיפים 14 עד 18 לחוק החוזים).

המקרה הנוסף הינו חוזה פסול. כלומר, הסכם שתוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, או בלתי מוסריים, או סותרים את תקנת הציבור (סעיף 30 לחוק החוזים).

אמנם לרשימה זו ניתן להוסיף גם חוזה למראית עין (סעיף 14 לחוק החוזים), אך הסכם כזה הינו בטל מעיקרו וכפוף למנגנון המיוחד של דיני ביטול. אחד מהמקרים המהווים את העילה של חוזה פגום הינו טענת עושק. סעיף 18 לחוק החוזים קובע:

"מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

כשטענת עושק מועלית נגד ילדי הנפגע, הענין מקבל צביון מיוחד. כזה היה המקרה שנידון בפני השופט יעקב צבן, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בענין ה.פ. 1027/02 אלמקיס איזה נ' בן דוד ציון וירדנה ואח'.

בענין אלמקייס, המבקשת היתה החוכרת של דירת קרקע על שטח של כ-800 מ"ר. המשיבים הם הבת והחתן של המבקשת. בין הצדדים נערך הסכם מכר, לפיו המבקשת העבירה למשיבים את זכויותיה בדירה, תוך ששמרה על זכותה לגור בדירה עד סוף חייה.

המשיבים קיבלו משכנתא מבנק טפחות (המשיבה השלישית), ועם הכסף בנו תוספת משמעותית ליד הדירה הקיימת של המבקשת. בעקבות הסכם המכר, הזכויות בכל המקרקעין, קרי שטח ה-800 מ"ר ודירתה המקורית של המבקשת (בשטח של 50 מ"ר) והתוספת, הועברו על שם המשיבים בלשכת רישום מקרקעין.

המבקשת עתרה כי לא הבינה את משמעות העיסקה, וכי לא הגיוני שהיא תחתום על מסמך המנשל אותה מרכושה העיקרי בחיים.

השופט יעקב צבן שמע עדויות של הצדדים וכן עדויות של עו"ד פדידה, אשר ערך את הסכם המכר בין הצדדים, והחליט, כי המבקשת לא הרימה את נטל הראיה להוכיח כי אכן נפל פגם בחתימת החוזה. השופט צבן, בנתחו את יסודות סעיף 18 לחוק החוזים, קובע:

"ביטולו של חוזה, מחמת שההתקשרות בו היתה נגועה בעושק, מותנה בקיומם של שלושה תנאים: 'חולשתו' של אחד המתקשרים - הבאה לכלל ביטוי במצוקה, בחולשה שכלית או גופנית, או בחוסר ניסיון; מודעותו של המתקשר האחר ל'חולשה' זו; ניצול ה'חולשה' לצורך קביעת תנאים בהסכם, הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. עילת הביטול קמה בהצטרפותם יחד של שלושת היסודות האלה, והדרישה היא כי כל אחד מן היסודות יתקיים במלוא תוקפו. אפילו גרועים תנאי החוזה במידה בלתי סבירה מן המקובל, נדרש קיומו של ניצול, מצד אחד, ומצוקה, מן הצד האחר".

השופט צבן קיבל חיזוק למסקנה שהגיע אליה, מעדות של עו"ד פדידה, תוך קביעה שהוא פעל בנאמנות ושוכנע, שאכן במועד החתימה על ההסכם, העורך דין הסביר בשפה שהמבקשת הבינה את מהות העיסקה, גם אם לא נעשה תרגום מלולי של מילה במילה בעיסקה.

כמו כן השופט צבן, בהסתמך על פסק הדין ע.א. 146/81 נאשף נ' נאשף פד"י לח (3) 309, קבע: "אין לדרוש בכל מקרה כדבר מחייב יהיה צורך לאשר את אמיתות התרגום בעדות מפי המתרגם. גישה קפדנית כזו אינה מעשית ואינה רצויה".

ולגבי מצב המבקשת בעת חתימת ההסכם, כשהיתה בגיל 70, השופט צבן קובע: "התרשמתי כי המבקשת היא אישה דעתנית ונבונה. אף בא כוחה מציגה בסיכומיו כאישה "צלולה בדעתה בעלת זכרון מצויין". מדובר באישה, שלמרות גילה המתקדם וחוסר נסיונה בעולם המשפט, מודעת היטב לנעשה סביבה. היא אינה נמנית על סוג האנשים שניתן לרמותם ולהונותם בנקל. התרשמותי החיובית מהמבקשת ומאישיותה החזקה נתמכת בעדותו של המשיב 1, לפיה המבקשת שאלה את עו"ד פדידה שאלות רבות במטרה להבין את מהות העיסקה".

בנוסף לכך, השופט צבן קובע, שאמנם שווי העיסקה הינו נמוך מהמחיר הריאלי, אך ביחסים שבין אם לבין בת, זה דבר רגיל שהמחיר הינו בשווי נמוך מהריאלי ואין בזה פסול. הראיה, כי ביחסים אלו, החוזה יכול להיות גם ללא תמורה, ועל כן הוא בוודאי יכול להיות בשווי נמוך משווי השוק.

מכאן אולי ניתן להסיק, כי יסודות העושק של סעיף 18 לחוק החוזים, יכולים לקבל גוון אחר (להתחזק או להיחלש), אם והצדדים להסכם הינם גם בני משפחה. באשר לא טענת עושק כלפי זר כטענת עושק כלפי בן משפחה. בכל מקרה, הפסיקה לא ממהרת לקבוע, כי הסכם כלשהו נחתם מתוך עושק, באשר חזקה על מי שחתם על מסמך, שהבין את משמעותו העיקרית, גם אם לא הבין מילה במילה. לענין זה ראה גם בפסק הדין הידוע, מבית המשפט העליון, ע.א 325/88 טוויל נ' בית מנוח לזקנים.

הכותב מתמחה בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה וממ"י.