לאחר צירי לידה ממושכים - אינטל השיקה את מעבד הסנטרינו

לוח הזמנים של אנשי אינטל חצה אתמול (ד') יבשות. הוא החל בטוקיו, עבר ללונדון והסתיים בניו-יורק, ואלו היו רק האירועים הנוצצים יחסית. הסיבה למבצע המתגלגל הזה היתה השקתו הרשמית של ה"סנטרינו" (Centrino), התרומה החדשה של החברה לעולם שמתחיל להשתחרר מהתלות בחוט מאריך. הסנטרינו אינו רק מעבד. הוא מוגדר כ"פתרון" או כ"משפחה", שבה כלולים שלושה רכיבים: מעבד הפנטיום-M, ערכת השבבים 855 ורכיב תקשורת אלחוטי. אין מניעה בידי יצרני המחשבים הניידים לקחת רק את המעבד וערכת השבבים, אולם אז לא יוכלו להציב את תג הסנטרינו על מחשביהם.

רוב הפעילות הקשורה למשפחה הזו בוצעה בישראל, באמצעות כמה מאות עובדים במרכזי הפיתוח של אינטל בחיפה וביקום, כשאליהם הצטרפו כמה מאות עובדים בארה"ב, שסייעו בפיתוח רכיבים נלווים (ערכת השבבים ה"אמריקנית", Montara-GM, הכוללת גם רכיב גרפי, פותחה במקביל לערכת השבבים ה"ישראלית", שנודעה בשם הקוד "אודם"). כיום כבר עסוקים העובדים הללו בפיתוח שלושה דורות נוספים של מעבדים, שני דורות של ערכות שבבים ומספר זהה של רכיבים אלחוטיים.

רוב תכונותיו של הסנטרינו נבנו סביב הרצון לאפשר למשתמשים גישה אלחוטית לרשתות תקשורת, תהא זו האינטרנט או רשת ארגונית. מאז נובמבר האחרון הציבה אינטל את הרשתות האלחוטיות, ה-Wireless LANs, בראש מעייניה, וקשה למצוא נאום של בכיריה שאינו כולל התייחסות לעתיד האלחוטי שהם חוזים לעולם.

במסגרת הפעילות הזו, בנוסף להצגת הסנטרינו, הוקצבו 150 מיליון דולר מקרן התקשורת של אינטל קפיטל, חטיבת ההשקעות של החברה, להשקעות בחברות סטארט-אפ הקשורות לטכנולוגיה האלחוטית. ארבע השקעות שכאלה נחשפו השבוע, ובסך הכל השלימה הקרן השקעה בקרוב ל-10 חברות העוסקות בתחום, חלקן ספקיות טכנולוגיה וחלקן מהוות חברות שירותים הקשורות לפריסת וניהול "נקודות חמות" (Hot Spots). המדובר ברשתות אלחוטיות שמוצבות במקומות ציבוריים כדוגמת בתי-קפה, מלונות, שדות תעופה וכדומה, המאפשרות לבעלי מחשב נייד המצויד ברכיבים אלחוטיים לגלוש באינטרנט במהירות של פס רחב.

את הדחיפה הגדולה ביותר לקראת רישות ארה"ב בנקודות חמות שכאלו ביצעה אינטל יחד עם יבמ ו-T&AT. השלוש הזרימו 150 מיליון דולר ל-Cometa Networks, חברה פרטית שתבצע את רישות וניהול הנקודות החמות ביבשת. מיזמים נוספים, ללא התערבותה של אינטל, מבוצעים כיום גם באירופה, אך החברה ממשיכה לגייס שותפים נוספים שאמורים לזרז את פריסת הנקודות החמות ברחבי היבשות ה"חשובות" - ארה"ב, אירופה ואסיה.

מחירו ההתחלתי של מחשב נייד שבו תשולב המשפחה הזו יהיה כ-1,400 דולר. מייק ספלינטר, סגן נשיא בכיר באינטל, האחראי על חטיבת השיווק והמכירות, מעריך שעד סוף השנה תשולב משפחת הסנטרינו בכ-30% עד 50% מהמחשבים החדשים שימכרו. ספלינטר מסתמך, לדבריו, על העובדה שכבר בעת ההשקה הביעו כמאה יצרני מחשבים ניידים ומכשירים אחרים רצון לשלב את הסנטרינו במוצריהם.

"אנחנו לא זונחים את הסלרון"

באינטל מתכוונים להשקיע 300 מיליון דולר בקמפיין הפרסום למשפחה הזו, וכנראה שרוב הכסף יופנה לחינוך מחדש של הצרכנים. אם כי, לפחות עד שיוצגו הגרסאות הבאות של הפנטיום-M, הצרכנים ייאלצו "להסתפק" במהירויות שעון של 1.6-1.3 גיגה-הרץ. אנשי החברה עושים כל מאמץ כדי להבהיר שלא ניתן להשוות בין מהירויות שעון של משפחות מעבדים שונות, ובהדגמות שערכו במסגרת אירועי ההשקעה אתמול הוכיחו שהסנטרינו מהיר יותר מהגרסאות הניידות של הפנטיומים 3 ו-4.

"אני מאמין שאותם משתמשים שנמצאים רוב היום בדרכים, ה-Road Warriors, יאמצו את הסנטרינו במהירות המירבית. לגבי הצרכנים הפרטיים נצטרף לחכות יותר זמן, אבל גם זה יגיע", מעריך שמואל (מולי) אדן, סגן נשיא בחטיבת הניידים של אינטל, ומנהל מרכז הפיתוח בחיפה. "אנחנו לא זונחים את הסלרון", מדגיש ספלינטר. "יתכן שבעתיד נשלב חלק מהטכנולוגיה של הסנטרינו בסלרונים, אבל לפחות בעתיד הקרוב אנחנו מציגים למשתמשים הניידים מיתוג שיאמר להם - סלרון, פנטיום, סנטרינו; טוב, יותר טוב, הכי טוב".

כיום תומך הרכיב האלחוטי של אינטל בפרוטוקול b802.11, המאפשר גישה אלחוטית במהירות מירבית של 11 מגהביט לשנייה. עד לאמצע השנה, כלומר מתישהו בשלושת החודשים הקרובים, תציע החברה רכיב המשלב גם יכולות של פרוטוקול a802.11, התומך במהירות מירבית של 55 מגהביט לשנייה. רכיב זה יאפשר זיהוי אוטומטי ומעבר חלק בין רשתות אלחוטיות התומכות בפרוטוקול אחד, לבין כאלו התומכות בפרוטוקול שני (לרוב מדובר על מעבר בין נקודות חמות במקומות ציבוריים לרשתות אלחוטיות המותקנות במפעלי תעשייה או משרדים).

בשלהי הרבעון השלישי צפוי להיקבע התקן לפרוטוקול ה-g802.11, שתכונתו העיקרית היא תמיכה ב-a ו-b. כיון שהתקן טרם נקבע, אומר דוד (דדי) פרלמוטר, סגן נשיא בחטיבת הניידים של החברה, אינטל עדיין לא משלבת אותו בהיצע שלה, אולם בבוא הזמן תתמוך בו. יש כאלו שלא מחכים לתקן הרשמי - בשבוע שעבר דיווחה ברודקום כי מכרה כבר יותר משלושה מיליון רכיבים אלחוטיים התומכים בפרוטוקול זה.

אדן לא פוסל שילוב עתידי של פרוטוקולים וטכנולוגיות אלחוטיות וסלולריות במעבדי העתיד. Wi-Fi, בלוטות' ו-Ultra Wideband מהצד האלחוטי, עשויים לשכון זה לצד זה (אם יתגברו על מכשולים טכנולוגיים שהוא מגדיר כ"פתירים") יחד עם WCDMA ,GPRS ו-UMTS מהצד הסלולרי.

"שילוב של אלחוט וסלולר, אלחוט ואלחוט, ושל כל צורת תקשורת אחת בשנייה, נגזרים מהצורך של השוק. כרגע אנחנו לא רואים צורך שיגרום לנו להחליט להציע שילוב שכזה ברמת הסיליקון. אם ניקח, לדוגמא, שילוב של סלולר ואלחוט, אין כרגע יתרון כספי לרכיב משולב לעומת מעבד שתומך בגישה אלחוטית, שמותקן במחשב נייד עם כרטיס PCMCIA שמאפשר גישה סלולרית. בנוסף, מדובר לרוב בבעיות רגולטוריות לתדרים של צורות התקשורת הללו. אבל בסופו של יום אנחנו פתוחים לכל דבר, ובוחנים כל דבר".

מדיניות של התעלמות מהמתחרות

למרות המסע התקשורתי שלה, אינטל כמובן לא לבד בעולם המעבדים למחשבים ניידים המוכנים לעידן האלחוטי. מתחרותיה בתחום המעבדים, AMD וטרנסמטה, ניצלו את תערוכת סביט המתקיימת בגרמניה בכדי להכריז על ההיצע שלהן בתחום המעבדים למחשבים ניידים.

AMD, שרכשה לפני כשנה את Alchemy Semiconductors, הודיעה כי בקרוב תציע מעבדים המבוססים על הטכנולוגיה של הנרכשת, שיהיו חסכנים בסוללה ובעלי תכונות אלחוטיות כלשהן. ואילו טרנסמטה טוענת כבר ארבע שנים שמעבדיה מציעים את זמן הפעולה הארוך ביותר למחשבים ניידים. החברה עדכנה כי מעבד ה-TMT8000 שלה, חלק ממשפחת ה-Astro, יציע ביצועי סוללה טובים יותר מהפנטיום-M.

ספלינטר, בתשובה לשאלת "גלובס", כמעט מתעלם מהתחרות. הוא לא מדגיש את היכולות שעליהן ניצבת תהילתה של המשפחה החדשה, דהיינו חיסכון במתח ויכולת אלחוטית, אלא מעדיף שוב להדגיש את המיתוג המחודש. "הסנטרינו הוא בליגה משל עצמו בהשוואה למוצרים שלהם. אסור לשכוח שאנחנו משיקים היום מותג חדש, מה שלא עשינו כבר עשר שנים, מאז שהשקנו את הפנטיום הראשון. מבחינה טכנית, אנחנו מזמינים כל מוצר של המתחרים שלנו לעמוד מולנו, ומכל בחינה של התפוקה למשתמש, נגבור עליהם".

לפחות בגזרה אחת נראה שספלינטר יכול לישון בשקט. למרות שאינו מתייחס למכשירי ה-Tablet PC כמוצר נפרד, אלא כחלק מעולם המחשבים הניידים, במכשירים אלו שולטת מיקרוסופט באופן כמעט בלעדי באמצעות מערכת ההפעלה, וזה גורם לשילוב הקדוש אינטל-מיקרוסופט להיות נעול וחסום מפני חברות אחרות. תקוותן של טרנסמטה ו-AMD טמונה באותם מכשירים שעוצבו לשימוש בלינוקס, שם הקרב עדיין פתוח.

אינטל בפנים, סנטרינו מסביב

המיתוג של משפחת הסנטרינו לא מסתיים רק בהצבת המדבקה על המחשב הנייד שבו משולבת הטכנולוגיה. בכל נקודה חמה שבה אנשי אינטל ביצעו בדיקה מוקדמת עם ספק התקשורת, יוצב שלט שבו יוכרז המקום כ"תואם סנטרינו", בסמוך לסמל ספק השירות.

לקראת ההשקה בוצעה גם עבודת הכנה שמטרתה להבטיח שהגישה האלחוטית במחשבים ניידים המבוססים על הסנטרינו תעבוד באופן חלק במצבים שונים. בין החברות שכבר שיתפו פעולה עם אינטל בבדיקות אלו נמצאות גם שתי ישראליות, צ'קפוינט ואלירו (Aliroo).

רק אתמול הוצג הפנטיום-M, שנודע קודם לכן בשם הקוד "בניאס", וכבר מתחייבים באינטל להציג עד סוף השנה את יורשו, המפותח במעבדות החברה בחיפה תחת שם הקוד "דותן" (Dothan). שתי העובדות היחידות שבאינטל היו מוכנים לחשוף אודות המעבד היו, שהוא יכלול זיכרון מטמון בנפח של 2 מגהביט (לעומת מגהביט בודד בבניאס) שיכיל יותר ממאה מיליון טרנזיסטורים, ושהוא ייוצר בטכנולוגיה של 0.09 מיקרון (90 ננו-מטר), לעומת ה-0.13 מיקרון של הבניאס. אפשר להניח שמהירותו הראשונית תעלה על 1.7 גיגה-הרץ, ושאפקט החיסכון בחיי הסוללה יהיה משמעותי יותר משהוצג במעבד הנוכחי, אך באינטל מסרבים להסגיר כרגע מידע נוסף. עם זאת, המעבר יהיה תואם מבחינת גודלו לבניאס ולערכת השבבים הנוכחית - מה שיאפשר לשדרג את המעבד במחשב הנייד, פעולה שאינה טריוויאלית כיום, לשביעות רצון הצרכנים.

הכותב היה אורח אינטל בלונדון.

gilad-n@globes.co.il