ב-16 במארס 2003, בקיוטו יפן, ייפתח כינוס המים העולמי. הכינוס, המאורגן על-ידי האו"ם, יפגיש נציגי ממשלה וארגונים לא ממשלתיים, ובו ידונו בין היתר בזכות הגישה למים נקיים ומערכות סניטציה מסודרות.
כאן, לעומת זאת, למרות "המצב", ישראל והרשות הפלשתינית "משתפות פעולה" באופן שוטף ומלא בנושאים אלה. אחד משיתופי הפעולה המרכזיים הוא זיהום אקוויפר ההר. מקור מים זה הוא מקור מי השתייה החשוב ביותר לישראל ולרשות הפלשתינית, ומספק כשליש מצריכת המים השפירים בישראל.
ימים ספורים לפני פריצת צינור הביוב של גוש דן פורסם הדו"ח של יונ"פ בנוגע לבעיות זיהום בתחומי הרשות הפלסטינית. הדו"ח הצביע על שתי הבעיות המובילות להרס אקוויפר ההר. המזהם העיקרי הוא הביוב הגולמי של היישובים הישראלים והפלשתינים בשטחים, הזורם בחופשיות בנחלים ומחלחל אל מי התהום. לרוב הרשויות הפלשתיניות בגדה אין מערכות מתאימות לאיסוף וטיפול בשפכים. מערכות איסוף של שפכים קיימות רק בערים הפלשתיניות הגדולות ובמספר ערים קטנות. רוב רשתות הביוב מיושנות מאד, לא מטופלות, מחלחלות ומוצפות במי שיטפונות. באזורים עירוניים שבהן לא קיימות מערכות אלו, מי הביוב מוזרמים בלתי מטופלים לשטחים הפתוחים ולוואדיות. ביישובים היהודים קיימת תשתית מסודרת לאיסוף שפכים. אולם הבעיה העיקרית היא, שמתקני הטיפול מייצרים קולחין ברמה נמוכה מאוד. כמו כן, עדיין ישנם יישובים שמזרימים שפכי רפתות, המוזרמים לנחלים בלתי מטופלים.
בנוסף לכל אלה, קיים הזיהום התעשייתי. תעשיות כגון טקסטיל, בתי בד או צביעת עורות שופכות ביוב רעיל לא מטופל למערכת הביוב או לנחלים. תעשיות מתכת גם הן מסלקות שפכים לא מטופלים לסביבה. ריכוזים גבוהים של מתכות נמצאו בשפכים הזורמים משכם מערבה, והמגיעים לישראל.
דו"ח של ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון מדגיש, כי שיתוף פעולה אפקטיבי ברמה בינלאומית ואזורית, מהווה תנאי יסוד לכל מאמץ לפיתוח בר-קיימא. בישראל, באופן מיוחד, שיתוף הפעולה האזורי בנושאי סביבה הוא הכרחי. עוד קובע הדו"ח, כי מתקני טיפול בשפכים לא מוקמים, גם במקרים שבהם התוכניות מאושרות על-ידי הצדדים וישנו מימון מלא של גורם חיצוני. כמו כן קידום הדברים מתעכב שלא לצורך, כך שאין התקדמות בתכנון ואישור מתקני טיפול בשפכים, בכדי להגיע לתוכנית מוסכמת ומאושרת לביצוע. הדוגמאות המובהקות לכך הן מט"ש שכם מערב (מימון גרמני), מט"ש סלפית ומט"ש חברון (מימון אמריקני). הדבר מביא לאובדן של השקעות ממענקי מדינות זרות בשווי של מאות מיליוני דולרים במשק המים.
ישראל יכולה לשפר את מאמציה. עליה להציב גורם אחראי על כל מתקן טיפול בשפכים, כדי שיוודא שכל הפעולות שישראל יכולה לבצע נעשות באופן מיטבי ובמהירות המירבית. גורם זה גם ירכז את כל בעיות הבירוקרטיה הנוגעות למשרדי הממשלה השונים והצבא.
הידרדרות של מצב המים באזור הוא המחיר הישיר שאנו משלמים על מיעוט שיתוף הפעולה האזורי בנושאי סביבה. לו חברו יחד כוח הרצון הפוליטי והמחויבות לשיתוף פעולה למען האדם והסביבה, היה אפשר לספק מים זורמים לצרכים ביתיים לכל הישובים, ולמנוע את זיהום אקוויפר ההר ואקוויפר החוף.
הכותבת היא דוברת "ידידי כדה"א המזרח התיכון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.