הרחבת שדה התעופה במפרץ חיפה: לקחת בחשבון גם את מיכל האמוניה

"התרשלותה של חיפה כימיקלים, המפעילה את מיכל האמוניה, בקבלת האישורים הנדרשים על-פי חוק, הביאה להליכים ודיונים המתמשכים בנושא זה שנים רבות". כך קובעת ועדת המשנה החשאית של הכנסת, בדו"ח שלה בנושא מיכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים הממוקם במפרץ חיפה. דו"ח זה נחשב לחשאי, ולא פורסם עד היום עלידי ועדת הפנים של הכנסת. ועדה זו היא שמינתה את ועדת המשנה, שבראשה עומדת פרופ' יהודית נאות, אשר התמנתה לפני כשבועיים לשרה לאיכות הסביבה.

בניית המכל הסתיימה ב-1986, ומאז אין לו רישיון עסק, דבר המחויב לגבי מתקן חומרים מסוכנים. לדברי הוועדה, "האישורים הנדרשים היו היתר בנייה לתוכנית במצבה הסופי למיכל של 14,300 טון וטופס 4 וכן רשיון עסק לחומרים מסוכנים".

הוועדה התרשמה שחיפה כימיקלים נענה למירב הדרישות שהוטלו עליו במהלך 14 השנים, ואף יזם בעצמו חלק מהם. מדובר בדרישות הקשורות לאמצעי מיגון ובטיחות. לדברי הוועדה, "גם המצב הביטחוני במדינה השתנה. אין חולק על כך שאיומי המלחמה והסכנה של פעולות טרור וחבלה עתה שונים לחלוטין מאלו שהיו קיימים בשנת 1986, מועד קבלת ההיתר לבניית מיכל האמוניה. לא יכול להיות ספק שהשיקולים, המסקנות ודרישות הבטיחות והמיגון לעת רגיעה שונים באופן מהותי מאוד מאלו שיש לקבל במצב הביטחוני הנוכחי".

הוועדה סבורה שיש לקבל גם התייחסותה של המועצה לביטחון לאומי והמטה למלחמה בטרור ביחס לתרחישים האפשריים שיש לבדוק ביחס למיכל האמוניה. זאת, כחלק מההמלצות והדרישות, אם יהיו כאלו, לגבי אמצעי המיגון והבטיחות הנדרשים.

במהלך הכנת סיכום זה פורסמו באמצעי התקשורת ידיעות, לפיהן משרד התחבורה יקציב 4 מיליון שקל לקידום תכנון שדה התעופה בחיפה, במטרה לזרז הפיכת השדה לנמל בינלאומי. עוד פורסם, שבמסגרת הפרויקט - שעלותו נאמדת ב-430 מיליוני דולר - יוכפל אורך המסלול של שדה התעופה במטרה לאפשר למטוסים גדולים להמריא ממנו. הוועדה מציינת, כי בניגוד לאמור בסקר הסיכונים האינטגרטיבי משנת 1988 (שערכה החברה ההולנדית TNO בהזמנת הממשלה), לא נערך סקר חדש של הסיכונים האישיים והציבוריים הנובעים מהפעלתו של שדה התעופה חיפה, סקר שיתבסס על נתונים עדכניים של המסלולים וסוגי המטוסים המתוכננים.

אין לוועדה מידע, האם טרם קבלת החלטתו קיבל משרד התחבורה התייחסותם של המשרד לאיכות הסביבה, המשרד לביטחון פנים, פיקוד העורף והמועצה לביטחון לאומי - דבר המתחייב לדעתה נוכח הכמויות הגדולות של חומרים ומתקנים מסוכנים במפרץ חיפה מחד, והעלייה המשמעותית באיומים למלחמה ופעולות טרור וחבלה מאידך.

לאור האמור לעיל קובעת ועדת המשנה, כי יש לקיים דיון מיוחד ונפרד בוועדת הפנים ואיכות סביבה של הכנסת בנושא פעילותו של שדה התעופה במפרץ חיפה והתוכנית להרחבתו באיזור עתיר בתעשיות ומתקנים מסוכנים, וזאת בטרם יושקע כסף ציבורי בתכנון הרחבתו. הוועדה אומרת, כי היא מיקדה אמנם את דיוניה רק בנושא מיכל האמוניה, "אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שכל הגורמים המקצועיים הדגישו שבמפרץ חיפה בכלל ובמסוף הכימיקלים בפרט, מצויים עוד מתקני אחסון, צנרת, מתקני מילוי והובלה של חומרים רעילים ומסוכנים. גם אם המתקנים הללו נבנו בעבר על-פי סטנדרטים, רמות סיכון ותקנים שהיו נכונים לעת הבנייה, יש לבחון מחדש אחת לחמש שנים את רמת בטיחותם ואמצעי המיגון והבטיחות הנדרשים מהם בהתאם לידע הנוכחי והתקנים המעודכנים. זאת, במיוחד נוכח השינויים המשמעותיים בסיכונים הביטחוניים במדינה".

הוועדה אומרת, כי תמוה בעיניה מדוע לא נכללו כל המתקנים הללו במסגרת הבדיקות שנערכו באותם ימים (אוגוסט 2002) על-ידי המועצה לביטחון לאומי והמטה ללוחמה בטרור להגנה על תשתיות לאומיות ומתקנים חיוניים ואסטרטגיים.

דובר חיפה כימיקלים, אייל פרדיס, מסר, כי "הדו"ח הינו דו"ח חסוי, ומעולם לא הוגש לנו, ועל כן לא נתייחס לפרטיו. החברה ביצעה את כל הדרישות שהוטלו עליה על-ידי הרשויות ואף יזמה בעצמה חלק מהן. המפעל מחזיק צוות חירום ייעודי וכן שידרג את מערכות הקטנת הסיכונים, כולל תותחי המים ואספקתם, כך שגם בתרחיש החמור ביותר לא יהיה סיכון לאזרחים מעבר לתחום המסוף. שידרוגים אלה נבחנו ואושרו על-ידי חברת TNO, שביצעה את סקר הסיכונים האינטגרטיבי למפרץ חיפה עבור ממשלת ישראל. גם לפני השידרוגים הרבים, מיכל האמוניה נמצא על-ידי מומחי TNO שנשכרו על-ידי הממשלה בדירוג גורמי הסיכון במפרץ חיפה, במקום ה-22 בלבד".