בענף התשתיות מקווים, שתוכנית האוצר לבטל את התשואה המובטחת לקופות הפנסיה
מאגרות החוב המיועדות, לפחות תדרבן את ראשי הקופות להשקיע קצת יותר בפרויקטים
של תשתית. ראשי הענף יודעים אמנם, שגם אם יצליח האוצר להעביר את המהלך, ספק
אם הוא ישפיע על 2003, ואפילו על 2004 - אך במצב המשק היום, גם ניצוץ של תקווה
עדיף על הכיסים הריקים של הבנקים.
אין זה סוד שענף התשתיות תולה בימים אלה את עיקר תקוותו בגופים המוסדיים. יש
לכך שלוש סיבות: הבנקים הזרים מדירים את רגליהם מהארץ; רוב הבנקים בארץ סובלים
ממצוקת אשראי הנובעת מחוסר הלימות הון. רק שני בנקים, לאומי ופועלים, מסוגלים
להציע מימון לפרויקטים גדולים, וגם זה לטווח קצר. בנק דיסקונט העדיף אפילו
להסתבך בתביעה מול חברת מנהרות הכרמל, מאשר לממן פרויקט BOT לכריית מנהרה;
ואסור לשכוח, הבעלויות הצולבות של הבנקים מונעות מהם לממן פרויקטים שונים.
למשל, משפחת דנקנר לא יכולה לקחת הלוואה מבנק הפועלים, וכמוה גם קבוצת אריסון,
כך שידי כולם כבולות.
לדברי סמנכ"ל גיזה ייעוץ כלכלי, יובל זילברשטיין, קופות הפנסיה משקיעות בין
70% ל-93% מכספיהן באג"ח מיועד, בריבית של 5.57%. ריבית זו נוחה מדי מכדי שתשכנע
את ראשי הקופות לצאת להרפתקאות מחוץ לחיקן החם של האג"חים, על אחת כמה וכמה
בפרויקטים של תשתית. אם המדינה אכן תבטל את התשואה המובטחת, היא תצוד שתי ציפורים:
היא תשפר במידה רבה את מצבו של שוק ההון, ואולי גם תקבל, באותה עלות, פרויקטים
של תשתית.
זילברשטיין מדגיש, שבכל מקרה המהלך הזה יבוצע, קרוב לוודאי, בצורה הדרגתית,
מתוך מטרה לאפשר לקרנות הפנסיה רשת ביטחון לפחות לשלב הביניים. רשת כזו תעודד
את הקופות ותגביר את ביטחונן בשוק.
לאופטימיים יש על מה להסתמך. לפני כחודשיים נחתמה בהצלחה עיסקה ראשונה, שבה
השקיעו המוסדיים 500 מיליון שקל בהקמת מתקן ההתפלה של קונסורציום VID עם הבטחה
לריבית אפקטיבית ריאלית של 8%. מבטחים הוותיקה תרמה 87 מיליון שקל, ומבטחים
החדשה תרמה 40 מיליון שקל. בתום סגירת החוזה אמרו נציגי המוסדיים, שמעתה הם
מוכנים לשמוע הצעות נוספות.
תקדים נוסף, בכיוון אחר לחלוטין, יצרה מבטחים בכך, שהציעה להשתתף במימון רכישת
השליטה של קונצרן אי.די.בי עבור נוחי דנקנר. רבים בשוק ההון תהו, מה לקרן הוותיקה
והכבדה הזו בהרפתקה הגדולה ביותר של השנים האחרונות. במבטחים אומרים, שהם רואים
בכך הזדמנות בלתי חוזרת לגופים המוסדיים להטביע את חותמם על המשק, ולהנות באותה
הזדמנות מהריביות הגבוהות. התשואה המובטחת לדעתם היא של 8%, לא רע בתור התחלה,
גם אם מעתה ראשי הקרן יישנו קצת פחות טוב בלילה. גם לדעת הכלכלן הראשי של התאחדות
הקבלנים, אדם בוכמן, מדובר במהלך מבורך, שימנע את סבסוד קרנות הפנסיה באמצעות
עיוות שוק ההון. להערכתו, גם אם הקרנות ימשיכו לרכוש אגרות חוב לא מיועדות,
הן בוודאי יסכימו להשקיע חלק מכספן בתחום התשתית. ביטול האג"ח המיועד והכנסת
קופות הפנסיה לשוק ההון הם כמעט הנושא היחיד שיש לגביו תמימות דעים במשק. נגיד
בנק ישראל, דוד קליין, אמר לא פעם, שיש צורך לשנות את תיק ההשקעות הקיים של
קרנות הפנסיה. כך סברו גם ראשי משרד האוצר. השאלה הנשאלת היא, כמה מתוך 13
מיליארד השקל החופשיים אכן יגיעו לתשתיות, וכמה יושקע בבנקים בחו"ל או באג"ח
קונצרניות גדולות בעולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.