שופרסל הפחיתה בשבוע שעבר 184 מיליון שקל בגלל ישום תקן 15 של המוסד לתקינה
חשבונאית - "ירידת ערך נכסים". זה, לכל הדעות, כסף גדול, אבל כנראה שאנחנו
עדיין רחוקים ממחיקות השיא. אמנם חלק ממנהלי החברות ינסו לדחות את הקץ לעוד
רבעון - אחרי הכל התקן מאפשר זאת, אבל זה לא ישנה הרבה. במוקדם או במאוחר תחשף
התמונה - הפסדי ענק לחברות עתירות הנדל"ן.
לא לכולן, יש לומר, וזה גם כמובן תלוי בטכניקה של ישום התקן, אבל הבורסה כבר
מאותתת על הפחתות הענק - חלק גדול מ"גורילות" הנדל"ן המקומיות נסחר בבורסה
בת"א בשווי שוק הנמוך משמעותית מהונו העצמי. במילים אחרות, המשקיעים בשוק ההון
סבורים, שערך נכסי הפירמות האלה נמוך מערכם בספרים, וזה אומר - הפחתות בדרך.
הפער בין שווי השוק לספרים בולט במיוחד בחברת אזורים. זה זמן רב שמחיר המניה
מבטא שווי הנמוך משמעותית מהונה העצמי המסתכם בכ-274 מיליון דולר. בימים האחרונים
נע שווי השוק של אזורים סביב 140 מיליון דולר, ולא צריך לעשות חמש יחידות במתמטיקה
כדי להבין, שהמשקיעים מעריכים שהחברה שווה כ-134 מיליון מיליון פחות משוויה.
כלומר, שנכסיה מנופחים בסכום זה.
זה עדיין לא אומר, שאזורים תפחית סכום זה בדו"חותיה, אבל זאת בפרוש אינדיקציה
לגודל ההפחתה. עם זאת, יש לסייג ולומר, שחברות הנדל"ן המקומיות עתירות בנכסים,
שנרכשו לפני שנים רבות ורוב הנכסים שנרכשו לפני עשרות שנים עדיין מגלמים רווח
מיום הרכישה. כמו כן, אם לא מדובר על קרקע, אזי הנכס מופחת על פני תקופת חייו
ובפועל יש נכסים רבים, ששווים בשוק החופשי מיליונים בעוד שבספרים, בגלל ההפחתות,
מוצגים הנכסים בסכומים מגוחכים, אפילו באפס.
מנגד, חברות הנדל"ן המקומיות השתוללו בעשור הקודם ברכישות נדל"ן במחירים מופקעים.
היו לזה אז אולי סיבות טובות - עליה גדולה, התקדמות בתהליך השלום, השקעות זרות,
אבל הקערה התהפכה על פיה והיום אפשר למצא את הנכסים שנרכשו לעיתים אפילו במחצית
המחיר.
המגמות הסותרות האלה מקשות על ניבוי התוצאות העסקיות של חברות אלה, אבל אחרי
הפחתת הנכסים בדו"חות של שופרסל, נכסים ובניין, בנק הספנות וליברטי, צפויות
לנו כאמור בשבועיים הקרובים הפחתות גדולות יותר.
ההפחתות אלה תלויות גם בטכניקה של ישום התקן. תקן 15 מחייב, בהתקיים סימני
אזהרה, לבחון את ערך הנכסים של חברה - לרבות מבנים, קווי ייצור מכונות וגם
אחזקות בחברות מוחזקות, ובמידת הצורך, אם שוויים בספרים מנופח, להפחיתם לסכום
בר-השבה.
סכום בר-ההשבה מוגדר בתקן כגבוה מבין מחיר המכירה נטו או שווי השימוש של הנכס.
מחיר המכירה נטו הוא סכום שניתן לקבל תמורת הנכס בעיסקה שבין מוכר מרצון וקונה
מרצון, ושווי השימוש של הנכס הוא הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים העתידיים,
הצפויים לנבוע משימוש מתמשך בנכס וממימושו של הנכס בתום החיים השימושיים שלו.
אבל זה בדיוק העניין. מה זה ערך מהוון ולפי איזה שיעור מהוונים? עד עכשיו,
חברות שאימצו את התקינה האמריקנית נהגו לסכום את תזרימי הנכס הבלתי מהוונים,
אבל לאור אימוץ התקינה הבינלאומית (תקן בינלאומי מספר 36) יצטרכו החברות להוון
את תזרימי המזומנים לצורך קביעת סכום בר השבה.
שיעור ההיוון ייקבע לגבי כל חברה בנפרד ע"פי שקלול של מחיר ההון העצמי שלה
ומחיר ההון הזר. בחברות הנדל"ן צפוי שהוא יהיה בין 8% ל-15%, ואפשר לנחש שמנהלי
החברות ידחפו לשיעור כמה שיותר נמוך. אחרי הכל, כל רבע אחוז עשוי להשפיע על
השורה התחתונה במיליונים רבים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
