גל חדש של סנטימנט שלילי

זאב אבלס יו"ר בנק איגוד, כשהיה המפקח על הבנקים בתחילת העשור הקודם, נהג לומר, שבנק עלול ליפול כתוצאה מאחד משני גורמים: משבר בענף הנדל"ן או מעילת ענק. אי אפשר לבוא בטענות לאבלס על כך, שב-1995 הוא לא חשב על ענף ששמו היי-טק, ולא רבים הכירו את המונח היי-טק, אבל מחר (ב'), כשיוצגו מאזני הבנקים הגדולים, יתברר, שבהגדרה הישנה והטובה של אבלס, את ענף הנדל"ן מחליפים ההיי-טק-תקשורת, ואת מעילת הענק מחליפה שערוריית האשראי המופקר שאישרו מנהלי הבנקים בשנים האחרונות.

ענף הנדל"ן הוכה בתדהמה לפני 8 שנים, כאשר אבלס הנחית על הבנקים את מגבלת האשראי הענפי, דהיינו, סנקציות על הקצאה של למעלה מ-20% מסך האשראי לענף מסוים. זו מגבלה היסטורית שנולדה בגלל בנק איגוד, שעבד פעם כמעט רק עם יהלומנים, אותו בנק איגוד של אבלס כיום.

הסנקציה שהטיל אז בנק ישראל היתה, שעל כל חריגה מהמגבלה לענף הנדל"ן, הבנק ייאלץ להפריש הפרשה מיוחדת לחובות מסופקים. צריך לזכור, שהבנקים היו אז במצב, שבו בנק דיסקונט ובנק לאומי הקצו כ-25% מהאשראי שלהם לענף הנדל"ן, ובנק הפועלים התקרב אפילו לסביבות ה-30%.

אי אפשר חלילה להאשים את בנק ישראל, שבהטלת הסנקציה הוא גרם לתחילת המיתון בענף הבנייה. אבל, בכל זאת, התחיל אז סנטימנט שלילי. טונות של אנרגיה הושקעו אז בהמצאת טריקים עוקפי מגבלת האשראי, כמו למשל הקטנת המשקל של ערבויות חוק מכר במאזני הבנקים עם התקדמות הבנייה, עד לכמעט מחיקת הערבויות עם מסירת הדירה ללקוח. כשממשלת נתניהו התחילה להבין שיש בעיה, כבר לא היה טעם בטריקים הללו, כי המיתון בנדל"ן היה כבר עובדה. בדיעבד, האם היתה הצדקה להחמרה של בנק ישראל? התשובה היא לא. בנק שלקח סיכונים עם קבלנים לא רציניים, כמו בנק דיסקונט, אכן סבל מענף הנדל"ן. אבל, לאומי והפועלים, שניהלו את הליווי הפיננסי כמו שצריך, למרות ששילמו אז קנסות חריגה כבדים וגם סופגים נפילות של קבלנים, לא הגיעו לאן שהגיעו בגלל הנדל"ן ואין סכנה ליציבותם בגלל הנדל"ן - ושניהם חרגו אז ממגבלת האשראי באותה מידה, לכ-30% מסך האשראי. ענף הנדל"ן דווקא תרם באופן משמעותי לרווחיותם, ובבנק הפועלים זה לא הפריע לבונוסים של עמירם סיון, להיפך.

החזית החדשה כיום היא במה שהקבלנים מכירים כ"דו"ח אפס", המסמך הראשוני של ניתוח והערכת הפרויקט, מסמך שהוא לב ליבו של תהליך הליווי הפיננסי בנק-קבלן.

לפני 8 שנים לא נדרש הקבלן להוכיח מכירות מראש בדו"ח אפס, היום בנק ישראל דורש להוכיח כ-20% מכירות מראש. היום הדרישות להגדלת הון עצמי של הקבלן הולכות וגדלות, ובנק ישראל דורש לחתוך מלמעלה בהערכת המכירות ותזרים המזומנים, ודורש להגביה את הערכת ההוצאות בפרויקט - כמעט בלי קשר למה שהשמאים והמהנדסים כתבו בדו"ח אפס. הסנקציה: חיוב בהפרשה ספציפית גדולה בגין הפרויקט.

זהו גל חדש של סנטימנט שלילי לענף הבנייה. מכיוון שמוסכם על כולם, שבמצב הנוכחי של ההיי-טק והייצוא בכלל, רק לענף הנדל"ן והתשתיות יש סיכוי לחולל צמיחה - כמובן, אם שרון יביא שלום - האם בנק ישראל עושה את הדבר הנכון?