יותר משנתיים וחצי השקיעה ועדת ענבר, בראשות סמנכ"ל תשתיות במשרד לאיכות הסביבה,
ד"ר יוסי ענבר, בגיבוש תקן חדש לקולחים שימנע את המשך זיהום הקרקע וזיהום מי
התהום. על התקן חתמו משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות ונציבות
המים, אך למרות זאת הוא אינו מאושר בממשלה. הסיבה לכך היא , כרגיל, כספית.
הרשויות המקומיות מתנגדות לשאת בעלות יישום התקן, החקלאים אינם מוכנים לשלם
מחיר גבוה יותר עבור המים, משרד הפנים מסכים עם הרשויות העירוניות ולאוצר יש
סיבות משלו. מי שסובל מכך הוא כמו תמיד הציבור, שמי התהום שלו הולכים ומזדהמים.
עלות יישום התקן כ-228 מיליון דולר במשך מספר שנים, והוא כולל שדרוג מכונים
לטיהור שפכים, שיאפשר להם להעלות את רמת טיהור הקולחים כך שניתן יהיה להשיבם
בביטחון לחקלאות, להשתמש בקולחים לכל סוגי הגידולים ולהשיבם לנחלים. החיסכון
הצפוי למשק הוא של כ-120 מיליון דולר בשנה, שינבע מהאפשרות להמיר את הקולחים
במים שפירים, אך למרות זאת התקן אינו מאושר.
לדברי ענבר, אי אישור התקן גורם להמשך זיהום הקרקע במתכות כבדות, מלחים ובחיידקים,
זיהום מי התהום, וירידת יבולי החקלאות שסובלת מאיכותם הנמוכה של המים. איכותם
הירודה של הקולחים גורמת לאי ניצולם המלא, ובשל כך להמשך ההזרמה לים. מי שסובל
מכך הוא הציבור שמי התהום שלו מזדהמים, ומי שיסבול מכך בעתיד הם הדורות הבאים,
להם אנו משאירים מי תהום מזוהמים וקרקע מומלחת. אלה ייאלצו להשקיע סכומים גבוהים
פי כמה כדי לטהר את המים.
תקן הקולחים בארץ נקבע בסוף שנות ה-80, כאשר הוחל בהקמת מכונים לטיהור שפכים.
התקן שנקבע היה 30/20 (לא יותר מ-20 מג"ר צריכת חמצן ביולוגי (צח"ב) בליטר,
ולא יותר מ-30 מג"ר מוצקים מרחפים בליטר) והוא נחשב כבר אז לסלחני מדי בהשוואה
למדינות אחרות בעולם. תקן זה אינו מאפשר אפילו הזרמה לנחלים, שכן הוא גורם
לתמותת דגים. בקליפורניה, למשל דרישת איכות מי הקולחים להשקייה היא של חמישה
מג"ר צח"ב, ושל 3 מג"ר מוצקים מרחפים.
דרישות הטיהור לא כללו טיפול חנקות, טיפול כלורידים, טיפול במתכות כבדות ושאר
מרכיבים הגורמים להמלחת מי התהום, וזאת למרות שישראל היא אחת המדינות הבודדות
בעולם שבהן המים מושבים לחקלאות. כתוצאה מהתקן הנמוך לא ניתן לנצל חלק ניכר
מהקולחים ובשל כך הם מוזרמים לים. על-פי נתוני נציבות המים, מתוך 450 מיליון
מ"ק קולחים המיוצרים בארץ, רק 290 מיליון מ"ק משמשים לחקלאות, והיתרה מוזרמת
לים ולנחלים, בחלק מהמקרים ללא כל טיפול.
ועדת ענבר, שהוקמה על-ידי השרה לאיכות הסביבה לשעבר, דליה איציק, התבקשה לקבוע
כללים חדשים, שיאפשרו השקיה בטוחה יותר, וניצול טוב יותר של הקולחים. בפני
הוועדה עמדו דרישות של מומחים כמו נציב המים לשעבר, פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון,
, שטען שיש להתפיל את הקולחים, ולהרחיק מהם את המלחים, לפני השבתם לחקלאות.
בסופו של דבר אישרה הוועדה תקן שהוא פשרה, מחמיר יותר מזה הקיים כיום, אך מקל
מאוד בהשוואה לתקן הנהוג במספר מדינות מערביות.
בתום עבודת ועדת ענבר הוטל על חברת פארטו, לבדוק את הכדאיות הטכנו כלכלית ליישום
התקן. הוועדה גיבשה טבלת אזורים שבהם דחוף ליישמו, ואזורים שבהם ניתן ליישמו
בשלב מאוחר יותר. כך למשל, הוחלט שבנגב ובערבה ניתן לדחות את היישום, בעוד
שיש דחיפות עליונה ליישמו במישור החורף. אזור הקישון קיבל הקלות בנושא חנקן
וזרחן. למרות זאת התקן לא הובא לממשלה. במשרד לאיכות הסביבה מעריכים, שהתנגדות
האוצר נובעת מכך שהתקן לוקח בחשבון את העובדה שעד 2005 יותפלו בארץ כ-400 מיליון
מ"ק מי ים, שיפחיתו את מליחות המים, לסעיף זה האוצר אינו מוכן להתחייב, ולכן
הוא דוחה את אישור התקן. משרד הפנים מתנגד לתקן בטענה שכל עלות השידרוג תוטל
בסופו של דבר על המגזר העירוני.
ענבר: "כאשר עושים את החשבון מבינים את הגיחוך שבדבר. ההצעה אינה כוללת שידרוג
כל המכונים בבת אחת. הכוונה היא להתחיל במכוני טיהור באזורים רגישים, כמו למשל
אזור אקוויפר החוף ואגן ההיקוות של הכינרת, ורק אחר כך שדרוג מכונים נוספים.
יתר על כן, גם הטענה לפיה יגדל הנטל על הציבור העירוני היא משוללת כל יסוד.
עלות טיהור מ"ק שפכים היא כיום כ- 1.20 שקל למ"ק, השדרוג ייקר את הטיפול בעוד
0.50 שקל למ"ק. יחד עם התוספת נגיע ל- 1.70 שקל למ"ק, תוספת שולית לחלוטין
למשק בית הצורך כ-60 מ"ק לשנה לנפש.
גם אם יוחלט בסופו של דבר לחלק את הנטל שווה בשווה בין המגזר החקלאי למגזר
הכפרי, שהוא הצרכן של המים, הרי שהחקלאים יאלצו לשלם תוספת של 30 אג' למ"ק
בלבד . במקום לשלם 50 אגורות כיום על מ"ק קולחים באיכות ירודה, הם יתבקשו לשלם
80 אגורות בעבור קולחים באיכות מעולה, אותם יוכלו להמיר במים שפירים, עבורם
הם משלמים כיום מחיר גבוה הרבה יותר".
ממשרד הפנים נמסר, שהתקן המוצע הוא גורף מדי ואינו מוצדק מבחינה כלכלית. על
פי אומדני המשרד, שינוי התקן ייקר את הקולחים במחיר ממוצע של 0.19 דולר למ"ק,
כ-335 מיליון שקל בשנה, זאת בנוסף להוצאה חד פעמית של 1.15 מיליארד שקל.
משרד הפנים מציע לוותר על התקן המחייב, ולשקול פרסום מסמך הנחיות גמיש להשקייה
בקולחים, ובהתיחסות מפורטת לכל אזור.
משרד הפנים מדגיש, עם זאת, שהנושא טרם הובא לידיעת שר הפנים החדש, אברהם פורז.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
