ריטליקס וליפמן ממזגים פעילות דאי טלקום בתחום הפרי פייד

חברת דאי טלקום, חברה בת בבעלות מלאה של פולאר השקעות, תמזג את פעילותה בתחום הפרי פייד עם מיזם דומה של החברות ריטליקס וליפמן, אשר יקימו יחד חברה חדשה בתחום. במסגרת המיזוג, כל אחת מהחברות תחזיק בשליש ממניות החברה שתיקרא Cell-Time ובנוסף, דאי טלקום תשקיע בה 6 מיליון שקל. מנכ"ל החברה הוא איתן פרנס, לשעבר מקים ומנכ"ל המכרז הכפול ויו"ר החברה יהיה מנכ"ל דאי טלקום, עוזי כץ.

דאי טלקום ביצעה עבודת הכנה ארוכה ומקיפה כדי להיכנס לשוק ההטענה של טלפונים ניידים הפועלים בשיטת הפרי פייד בישראל. לצורך ריכוז הפעילות בתחום הפרי פייד, הקימה דאי חברה בת והיקף ההשקעה בפרויקט היה אמור לעמוד על כ-20 מיליון שקל, כשרובו יושקע בשנת הפעילות הראשונה. דאי טלקום היתה אמורה לפעול בשיתוף עם חברת בר, שבשליטת עידו ברגמן, כדי לנהל את מערך ההפצה של הפרויקט וכן היתה אמורה להחזיק בכ-20% מהחברה. על פי התוכנית, התכוונה החברה להתחיל ולפעול בחודשים אלה. אולם, בסופו של דבר, המיזם עם בר בוטל ודאי החליטה להצטרף למיזם מתחרה שפותח על ידי ריטליקס וליפמן. גם בנק הפועלים, באמצעות חברת כרטיסי האשראי ישראכרט, בוחן כניסה לשוק הפרי פייד.

שוק הפרי פייד בישראל מונה כ-1.9 מיליון לקוחות: לסלקום מיליון לקוחות; לפרטנר 525 אלף לקוחות ולפלאפון 350 אלף לקוחות. למרות שאחוז משתמשי הפרי פייד מבין כל מנויי הסלולר הוא גבוה (כ-33%), שיעור ההכנסות ממנו הוא יחסית נמוך ועומד של 1.5 מיליארד שקל, כתוצאה מההכנסה הממוצעת הנמוכה (כ-11% מהכנסות חברות הסלולר).

יחד עם זאת, העלות התפעולית של פעילות הפרי פייד יקרה ב-20%-15% מהעלות התפעולית הנדרשת עבור לקוחות חוזיים. העלות נובעת מהצורך להדפיס ולקדד את כרטיסי הגירוד, המוערכת באחוזים בודדים, ובעיקר מעלות ההפצה, המהווה כ-15%, המשולמת לדילרים המפיצים את הכרטיסים.

רוב עסקאות הפרי פייד בישראל מבוצעות באמצעות כרטיסי גירוד ההופכים, כאמור, את הפעילות ליקרה. כדי לחסוך בעלויות תפעול אלה, מתכוונת דאי טלקום להתקין בנקודות המכירה מכשיר אוטומטי אשר יאפשר את טעינת הטלפון ללא צורך בכרטיס גירוד. על פי התוכנית העסקית הראשונה של דאי, בכוונת החברה היה לגבות עמלה של כ-10% מהמחזור שיעבור דרך המכונות האוטומטיות, הכנסה העשויה להגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה.

עתה השתנו התוכניות ודאי תחזיק, כמו שותפותיה, רק בשליש מהחברה. החברה תתבסס על מסופי הנורית של ליפמן, הנמצאים בכ-30 אלף בתי עסק ברחבי הארץ והמספקים שירותי חיוב של כרטיסי אשראי. בנוסף, החברה תשתמש בתשתית של ריטליקס לקופות רושמות, הפרוסות ברשתות השיווק בישראל. ליפמן כבר הקימה מרכז תפעול ותקשורת שבו פועל פיילוט אשר החל לפני מספר חודשים.

על פי התכנון, ניתן יהיה להטעין את הטלפון הנייד באמצעות מכונת ההטענה, כך שהטענת הטלפון תבוצע ישירות באמצעות החברה הסלולרית. שיטת הטעינה האוטומטית כבר פועלת בהצלחה במספר מדינות בעולם. דוגמה לכך היא אנגליה, שם שוק הפרי פייד הוא גדול מאוד. שיטת הטעינה הוכתרה במדינה זו בהצלחה, לאחר שכשנתיים מתחילת הפעילות, כ-40% מהטענות המכשירים מבוצעות בשיטה האוטומטית.

דאי טלקום החלה לפעול לפני כשנתיים, כאשר קיבלה את הזיכיון להפצת הטלפונים הסלולריים של חברת יונדאי הקוריאנית. דאי מוכרת רק לרשת פלאפון ובאחרונה, הגיעה לנתח שוק של 25% ממכירות מכשירי הטלפון הסלולריים של פלאפון. בנוסף, דאי, באמצעות החברה הבת בבעלות מלאה דאי טלקום, רכשה 65% מפעילות יצרנית הטלפונים הסלולריים האיטלקית Telit, תמורת 10 מיליון אירו.

- עוזי כץ, מנכ"ל דאי טלקום, אתם מביאים 6 מיליון שקל לחברה, מה מביאים ריטליקס וליפמן?

"ליפמן וריטליקס באו עם נכסים מאוד משמעותיים שהם שווי ערך לכסף. לליפמן יש 30 אלף מסופונים אשר ניתן להתאימם לפעולת הטענת טלפונים על ידי שינוי התוכנה מרחוק. לריטליקס קופות רושמות ב-6 רשתות גדולות בישראל. את הפריסה של הציוד היינו נאלצים לעשות לבד, אם לא היינו משתפים פעולה עם ריטליקס וליפמן, כך שהעלות האלטרנטיבית היתה מאוד גבוהה. עכשיו, במקום להשקיע 20 מיליון שקל במיזם אנו מקטינים סיכון ומשקיעים רק 6 מיליון שקל ונמנעים מתחרות".

- האם יש לכם ידע מעשי בתחום?

"ריטליקס כבר התאימה באנגליה מערך להטענת פרי פייד לרשת גדולה, ולליפמן ניסיון דומה עם מסופונים בספרד. על בסיס הניסיון הזה הוקמה המערכת בישראל, שכבר החלה לפעול באופן ניסיוני".

- מדוע החלטתם ללכת למיזם יחד עם ריטליקס וליפמן, האם זה אומר שהשוק קטן מדי לתחרות?

"לא, אינני חושב כך. הגענו פשוט למסקנה שביחד יותר טוב מאשר לחוד. נכון שהיתה לנו כבר תוכנית עסקית מלאה ואף מינינו מנכ"ל אשר נאלצנו עכשיו להיפרד ממנו, אבל הם הבינו כי אנו רציניים ואנו הבנו שהם מתכוונים ללכת על הדבר ברצינות, ואז ניהלנו משא ומתן רציני ולא כוחני".

- עם כל הכבוד, מדוע שתי חברות כה גדולות כמו ליפמן וריטליקס, שיש להן כבר ניסיון מצטבר בתחום, זקוקות לכם?

"כי הם הבינו שאנו רציניים וכי אנו באמת מתכוונים להיכנס לתחום. ועם השקעה מתוכננת של 20 מיליון שקל, היינו יכולים להפוך למתחרים רציניים. האפסייד לכולם הוא פחות תחרות, ומשום כך פחות סיכון".

- האם כבר חתמתם על הסכמים עם חברות הסלולר ומתי יושק השירות?

"אנו נמצאים במשא ומתן מתקדם עם כל חברות הסלולר, אולם עדיין לא חתמנו על הסכם עם אף אחת מהן. אני מאמין שתוך כחודש נתחיל לשווק את המוצר באופן מסחרי".