"במלוא הצניעות, אני מספר אחד"

יצחק מודעי המנוח, שהובא היום (א') למנוחות, היה אחד הראשונים שבנימין נתניהו הציע להם את תיק האוצר, מיד כאשר החל בהרכבת הממשלה. מודעי התלבט וסירב. אחרי שסיים קדנציה שניה באוצר והובס לפני 6 שנים בניסיונו לרוץ לכנסת בראש רשימה עצמאית, הוא שקע בעסקים פרטיים.

ממשרדו בבית אמות משפט בת"א, ניהל השקעות בישראל של ידידים מחו"ל, ומעת לעת הגיח לביקורים סודיים במדינות שסבלו מבעיות מוניטריות, על תקן של יועץ ומדביר אינפלציה, בשכר גבוה.

שמו של מודעי הלך לפניו ברחבי העולם הרבה שנים אחרי שנמוג מההווייה המקומית. לפחות 16 ממשלות היו על המפה שלו, בראשן רוסיה ותורכיה, שקשרו את שמו עם תוכנית השקל החדש שחיסלה את האינפלציה הגדולה של 1985, ועם המדיניות שהפכה אותה לחד-ספרתית כאשר חזר לאוצר כעבור 5 שנים. אבל הוא לא חיפש פרסומת אישית ומעולם לא דיבר על שליחותיו העלומות. גם לא על הטלפונים של נתניהו, שהמשיך לחזר לפחות אחר עצותיו.

"אני עם הפוליטיקה גמרתי", אמר ליהודה דרורי, חבר אישי, אחרי שדחה את תיק האוצר. "הפוליטיקה רק אכלה לי את הלב. כל צרות הבריאות שלי באו ממנה.

עכשיו אתה רואה לפניך אדם מאושר, שהולך עם אשתו לקולנוע פעם בשבוע ולתיאטרון פעם בשבוע, ולקונצרט פעם בשבועיים, וגם רואה יותר את הנכדים שלו".

ערב יום העצמאות, במשאל "גלובס" מיהי האישיות שהטביעה את חותמה על כלכלת ישראל ב-50 שנותיה, אמר מודעי: "עם כל הצניעות, אני מס' 1", והתכוון לתפקידו בתוכנית הכלכלית, שלדבריו הצילה את ישראל מסכנת חיסול. "מודעי חי כל הזמן בהרגשה שהוא לא קיבל את הקרדיט שמגיע לו על התכנית, וששמעון פרס גנב לו את הקרדיט בעזרת כמה עתונאי חצר", אומר סגן השר סילבן שלום, יועץ התקשורת שלו בשנות ה-80. "לו רק היו מלטפים אותו בחייו ברבע מהמחמאות שפירסמו עליו אחרי מותו, כמה שהיה גאון מבריק, אולי זה היה מוסיף לו יותר בריאות ושנים".

המחלוקת על הקרדיט ניטשת עד היום, גם כשברור שאבי התוכנית הוא האמריקני סטנלי פישר, הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, שכתב אותה בשנת שבתון בבנק ישראל. חשוב לזכור את הרקע הכלכלי והפוליטי: ב-1984 הוקמה ממשלת אחדות אחרי משבר מניות הבנקים ואינפלציה דוהרת. ראשות הממשלה עברה ברוטציה - שנתיים שמעון פרס ושנתיים יצחק שמיר. באוצר, ליד מודעי מהליכוד, היה סגן שר מהעבודה, עדי אמוראי, עם סמכויות של שר כממונה על שוק ההון.

בכיר בעבודה מציין שתי תרומות גדולות של מודעי לתוכנית: התעקשותו להוציא צווי חירום לשחיקת השכר ב-%7.5 נטו (שלא הופעלו, אבל גרמו להסתדרות להתקפל), ונחישותו לבצע את התוכנית בנוקשות בלתי רגילה. אמוראי התפלא מדוע הוא מתחיל לבצע את הקיצוצים בתקציב הממשלה דווקא במשרד הבריאות, ומסתכן בתמונות הקשות של סגירת בתי האבות הסיעודיים. מודעי השיב: "אחרי הטיפול בנקודה הכואבת הזאת, המשרדים האחרים כבר לא יבלבלו את המוח".

מנכ"ל האוצר דאז, עמנואל שרון, אמר בשעתו שהתרומה השלישית של מודעי לתוכנית היתה שהוא לא הפריע. "מודעי לא תרם שום דבר מקורי להתפתחויות, אבל עצם הנוכחות שלו באוצר, שתמיד היתה דומיננטית,שפעה כוח וסמכות לדחוף דברים", אומר איש מפלגת העבודה החפץ בעילום שמו. "הוא היה בעל כושר ניתוח לא נורמלי, בחיסרון אחד: היית צריך להתביית קודם על הקו שלו כדי להסביר לו דברים. דבר אחד חייבים להגיד לזכותו - כשהיה בא אליו מומחה כלשהו, מודעי היה זורק שאלה שלא חשבת עליה, אבל היא האירה לך את העיניים בתחום שלא תארת לעצמך, וזה הוסיף לו כוח עצום".

סילבן שלום: "בהדברת האינפלציה, החלק של מודעי היה הכי גדול. הוא היה שותף בתכנון ועקב מקרוב אחרי הצוות של האוצר שישב בדירה סודית בירושלים.

החלק הגדול שהיה רק של פרס, היה להעביר את התוכנית בממשלה ובהסתדרות. אבל החלק הביצועי היותר מהותי - זה מודעי לבדו, להפעיל את הקיצוצים ולעמוד מול השרים, העובדים, ההפגנות והקללות.

"צריך להבין, שהמשק הגיב מיד. המדד הראשון ירד מ-%27 ל-%3, אבל גם החלו הדרישות מהסקטורים של העבודה, סולל בונה, קופ"ח וכו', שעמדו לפני קריסה.

היו המון תביעות מצידם שמודעי לא רצה למלא. החלו עימותים, כשברקע השאלה מי בעל ההישג הגדול - פרס שבראש הפירמידה או שר האוצר שחשב שראש הממשלה לא מבין שום דבר בתוכנית. פרס דיבר על צמיחה. מודעי אמר שצמיחה זה לא הזרמת כספים. פרס נסע אז הרבה לחו"ל. מודעי פלט בראיון ש'יש לנו ראש ממשלה מעופף', ופרס נאחז בתירוץ ותבע את פיטוריו מהאוצר".

דרורי: "זה היה כמו פצע בלב שלא הגליד. כל השנים הוא אמר, לי שפרס חיפש אותו מאחורי הפינה. הוא טען, ששרים אחרים אמרו על פרס דברים הרבה יותר גרועים ולא עפו. על משפט כזה מעיפים שר אוצר שעושה כל כך הרבה? אבל בצד הלגלוג על המגלומניה של פרס, היתה לו תמיד הערכה לאיש, והוא לא העריך את רוב השרים. כשהיה מדבר על האינפלציה, היה חוזר ואומר, שבלעדי פרס, שכופף את ישראל קיסר, התוכנית לא היתה עוברת. אבל הכעס הכי גדול שלו היה על הבגידה של חבריו מהליכוד, שהיו מבסוטים לראות את פרס דופק אותו, וכדי לרצות את פרס החליפו את מודעי במשה ניסים. הוא אמר, שמאותו רגע גמלה בליבו ההחלטה שהוא לא ממשיך איתם".

מודעי פרש מהליכוד ב-1990, בשיא "התרגיל המסריח" שפירק את ממשלת האחדות השנייה והחזיר את העבודה לאופוזיציה. יצחק שמיר כונן ממשלה על חודו

של קול, וקנה את הקול של מודעי בתיק האוצר, אחרי מסע נדודים בין תיקי המשפטים, התקשורת והכלכלה. אחרי שנתיים ירדה האינפלציה מתחת ל-%10. שלום:

"הסוד שלו היה היד הקפוצה בהוצאות, שהיתה כמו אגרוף ברזל. ב-1993 אצל אברהם שוחט, עדיין דיברו על העודפים שהשאיר מודעי ב-1992".

אחד מעוזריו הקרובים באותה תקופה זוכר את בדידותו הפוליטית והאישית, שדווקא נתנה לו הרבה כוח. "זו לא היתה תקופה של מכירת חיסול. העוצמה שלו היתה היסודיות שלו. אי אפשר היה לתפוס אותו בפינות בשום דבר. בקטע הזה הוא שיגע את האוצר. כל דבר שהוגש לממשלה, היה מסודר ומושלם עד לפרט האחרון. "הוא היה עובר על כל חומר, קורא כל מילה. נותנים לו מסמך בלילה, ובבוקר הוא חזר עם הערות. האנשים חששו ממנו. הם ידעו שהוא יכול לאכול את כולם. תמיד הייתי בהיכון. הצעקות שלו כשהיה נוזף, הוציאו לו שם של נוקשה ולא מאוזן. אבל זה קרה רק כשלא קיבל מה שביקש. היה קשה לעבוד איתו רק למי שלא היו לו סדר, משמעת וארגון אותם דרש קודם כל מעצמו.

"היו לו התחלקויות, זה מה שזכור ממנו, אבל הרוב לא היה ספונטני. הוא היה שחקן. לפעמים האנשים היו בידיו כמו פלסטלינה בחדר ילדים. אבל הקרובים אליו תמיד ראו בו איש חם ולבבי. כל הצוות שלו באוצר שמר איתו על קשר עד יום מותו. היינו נפגשים אחת לשנה. בפעם האחרונה הוא הזמין אותנו לקפולסקי ביום ההולדת שלו. קשה היה לשכוח איך, אחרי ההפסד שלו בבחירות 1992, ב-5 בבוקר, הוא כינס אותנו בלשכתו, ושאל איך יוכל לעזור לכל אחד להסתדר בעבודה חדשה".

הבכיר בעבודה: "מודעי היה נופת צופים למי שהוא היה זקוק לו. עדי אמוראי נהנה ממנו כסגן שר אחרי שלקח לעצמו את הכאב ראש של שוק ההון. אבל כשהיה מנכ"ל נכסים מ.י בקדנציה השניה של מודעי באוצר, מודעי ירד לחייו, כשאמוראי הלך נגדו להשוות את זכויות ההצבעה בבנקים שבהסדר, כמו שתבעה מבקרת המדינה. בנכסים ריננו, שמודעי שומר אמונים לרקנאטי מימי ביה"ס התיכון ורוצה להבטיח את המשך שליטת המשפחה בדיסקונט".

דרורי: "בסוף היו לו יותר אוהבים מאשר שונאים. בדרך כלל הוא לא התייחס לאישיות של האדם, אלא לפעלתנות שלו. מיד כשהתמנה לעמוד בראש עמותת היובל, הוא ידע שיעזוב בקרוב. מודעי אמר לי: נכנסתי למצב בלתי נסבל של מלחמות יהודים וחו סר מעש. זה לא בשבילי. באתי באמונה שהגיע הזמן שהמדינה תחגוג ומגיע לה לחגוג בצורה נכונה, אבל זה לא יקרה אם כולם תוקעים מקלות בגלגלים ומנסים להכריח אותי למלא הבטחות של אחרים, שכל אחת עלולה להוליך לתביעה משפטית".« צבי לביא « "במלוא הצניעות, אני מספר אחד" « זו היתה תשובתו של יצחק מודעי, כאשר נשאל מיהי האישיות הכלכלית המובילה ב-50 שנות המדינה. בשתי קדנציות במשרד האוצר, הוריד מודעי את האינפלציה מ-%400 ל-%10, ובשנותיו האחרונות הוזמן בידי 16 ממשלות להסביר כיצד עושים זאת. היום הובא מודעי למנוחות