מחקר: השקיה ב"מים אפורים" שטוהרו במתקנים ביתיים - מסכנת את הסביבה

חוקרים באוניברסיטת בן גוריון: למרות הכוונות הטובות של רוכשי המתקנים לטיהור מי כיורים ומכונות כביסה, תוצאת השימוש עלולה להיות מסוכנת לבריאות הציבור

רמת מתקני הטיהור הביתיים למים אפורים (מי כיורים ומי כביסה, ללא מי אסלות) הקיימים בשוק אינם מספיקה, איכות הקולחים שהם מיצרים אינה טובה, ולכן הם מהווים סכנה לסביבה. כדי שניתן יהיה למחזר את השפכים האפורים, יש לפתח מתקני טיפול המסוגלים לייצר קולחים ברמה המתאימה לתקן, ולפרסם תקנות מתאימות שייתנו מענה לרצונם של בעלי פרטיים ולרצונן של קהילות קטנות לעשות שימוש בקולחים אלה.

זוהי מסקנת מחקר שערכו חוקרי המחלקה להידרולוגיה ולמיקרוביולוגיה של הסביבה במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם בירחון מים והשקיה.

המחקר נערך לאחר שהתברר שבעקבות מצוקת המים של השנים האחרונות החלו בתים פרטיים, מפעלים ומוסדות, להשתמש במים אפורים להשקיית גינות במטרה לחסוך במים, ובמטרה לחסוך בעלות הגבוהה הנובעת מהשקיה במים שפירים. מהמחקר התברר, שבחלק מהמקרים המים עוברים טיהור, ובמקרים רבים אחרים הם מוזרמים לגינה ללא כל טיפול מוקדם, וזאת בעקבות סברה שאין בהם סכנה בריאותית וסביבתית.

עורכי המחקר ביקשו לברר האם הקולחים האפורים אלה ראויים להשקיה בלתי מוגבלת, והאם השימוש בהם אינו מהווה סכנה בריאותית וסכנה לסביבה. שאלה נוספת שנשאלה היא האם מתקני הטיהור הקיימים כיום בשוק מסוגלים לטהר את המים לרמה המאפשרת השקיה בלתי מוגבלת.

במהלך המחקר נבדקו ארבעה מתקנים ביתיים מסוגים שונים, שניים מהמתקנים נרכשו מחברות מסחריות, העוסקות בטיפול בשפכים ושניים הותקנו על-ידי גננים.

תוצאות המחקר העלו, שהמתקנים הקטנים כשלו במשימת טיהור המים בשל אי התאמתם לטפל בספיקה ובכמות המים העוברת דרכם, בעיקר בשל הכמות הגבוהה של חומרי הניקוי שהיה בהם ופגע ביכולת הטיהור הביולוגי. עוד התברר שהמים האפורים אמנם הכילו פחות חומרים אורגניים משפכים רגילים, אך כמות המלחים שבהם הייתה גבוהה והיא נבעה מריכוז גבוה של חומרי ניקוי במים. במקביל הכילו המים גם כמות לא גדולה של מתכות שנבעו, ככל הנראה, מצנרת ישנה, דודי מים חמים, דודי כביסה ומניקוי כלי מתכת באמצעות צמר פלדה.

עורכי המחקר מתריעים על כך שבשוק קיימים מספר סוגים של מתקנים ביתיים לשפכים אפורים, בעלות של כ-5,000 שקל, המשתמשים בטכנולוגיות פשוטות, שיעילותם לא נבדקה בצורה מקיפה. למרות הכוונות הטובות של רוכשי מתקנים אלה, תוצאת השימוש עלולה להיות מסוכנת לבריאות הציבור ולגרום לנזקים סביבתיים קשים. עורכי המחקר מדגישים, שאמנם ראוי להשתמש בשפכים אפורים להשקיית גינות פרטיות, אולם לשם כך יש לקבוע סטנדרטים ברורים כמו אלה הקיימים בארה"ב ובאוסטרליה.

עורכי המחקר מציעים לקבץ מספר עקרונות ותנאים שעל-פיהם ניתן להפעיל מערכות ביתיות להשבת שפכים אפורים. על-פי שיטה זו, מי שירוצה להשתמש בשפכים אפורים להשקיה יחויב לבנות את מערכת הטיפול על-פי תוכנית שתזכה לאישור. כמו כן יחויבו מקימי המתקנים לשלוח תוצאות של בדיקות איכות למעבדה מוסמכת כדי לקבל אישור להמשך הפעלת המערכת. בדרך זו, יהיה רישום מסודר של מערכות טיפול קיימות, כולל נתונים על יעילות המערכות, עובדה זו תמנע את הנזק התברואתי והסביבתי שעלולים להתרחש ממחזור לא מבוקר.

באשר להשקיה במים אפורים ללא טיפול כלל, מדגישים עורכי המחקר, שהיא מסוכנת בשל החשש לזיהום הסביבה, וכי היא אינה עומדת בדרישות התקן להשקיה בלתי מוגבלת, וכי בכל מקרה יש לבצע טיפול מקדים לפני השקיית גינות פרטיות.