בית הספר החקלאי מקוה ישראל מתפקד כבית ספר פעיל מאז 1870 ועד היום. בזכות תפקודו
המתמשך של בית הספר, בזכות חוק מקוה ישראל שנחקק בשנת 1976, ובזכות תמיכתה
של המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, נשמרים המבנים בבית הספר והסביבה החקלאית.
מיקומו של בית הספר בלב הארץ ושטחיו החקלאיים הרחבים קרצו במהלך כל השנים ליזמי
נדל"ן, שראו בו פוטנציאל גדול לבינוי. גם בימים אלו עדיין קיימים איומים מגופים
שונים, הדורשים לשנות את ייעודי הקרקע מחקלאות למגורים, ע"י ניסיון לשנות את
חוק מקוה ישראל.
יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות (שמקום מושבה במקוה
ישראל), אמר, כי מקוה ישראל הוקמה כעשור לפני מניין העליות, ומסמלת יותר מכל
מקום אחר בארץ את ראשיתה של החקלאות המתחדשת בארץ ישראל. "אנו חייבים לשמור
על צביונה ועל משבצת הקרקע שלה. גם אם קטנו מלכבד את המעשה של מקוה ישראל בדורנו,
נאיר אותו לעשייה של כבוד לדורות הבאים".
דוברת המועצה לשימור אתרים, ענת שכטר-טוינה אומרת, שבשנת 1976, עם גיבוש תוכניות
לקיצוץ באדמות מקוה ישראל, וכתוצאה ממאבקם של בוגרי בית הספר, ובראשם אברהם
יפה ז"ל - אושר בכנסת חוק מקוה ישראל, שבא למנוע את ההשתלטות הנדל"ניסטית על
אדמות המקום. "המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות עשתה ותעשה בעתיד כל שביכולתה
כדי למנוע פגיעה באדמות המקום", אמרה.
מקוה של היסטוריה
ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה מתחילה למעשה עם
הקמת בית הספר החקלאי מקוה ישראל. בית הספר הוקם בשנת 1870, ע"י חברת "כל ישראל
חברים", שנוסדה בפריס בשנת 1860, במטרה להגן על זכויות היהודים בכל ארצות מושבם.
מאחורי רעיון הקמת בית הספר עומד מזכיר כי"ח, קרל נטר, אשר אף רכש לצורך יישום
הרעיון 2,600 דונם קרקע חקלאית בארץ ישראל, וקיבל את האישור המיוחל הידוע בשם
"פירמאן", להקמת בית הספר.
מלא תקוות גדולות ותוכניות לעתיד, מגיע קרל נטר לירושלים, אך נתקל בקשיים רבים.
"היישוב הישן" אינו חפץ בבית ספר חקלאי. "יהודים ילמדו עבודת אדמה? קרוב ליפו?
רחוק מירושלים? רחוקים מהבית? ומה עם לימודי הקודש?"
מאוכזב מתגובת יהודי הישוב הישן, הוא פוגש באקראי, בסמטאות הרובע היהודי בירושלים,
נער יהודי אוכל אבטיח, בכור ניסים אלחדיף שמו, בעיניו בית ספר חקלאי נראה כהגשמת
חלום. קרל נטר מצליח לשכנע את אמו, ג'מילה אלחדיף, אלמנה קשת יום, לשלוח את
בנה ללמוד חקלאות ב"בית הספר לעבודת אדמה". בכור ניסים הוא התלמיד הראשון בבית
הספר החקלאי "מקוה ישראל". בית הספר נבנה על גבעת כורכר צחיחה, כשמסביבה אדמה
חקלאית פורייה על הדרך העולה לירושלים, קרוב ליפו, עיר הנמל הראשית בארץ ישראל.
נטר מחפש שם עברי לבית הספר, ובהמלצת הרב גרשון בוחרים בשם "מקוה ישראל", על
פי דברי הנביא ירמיהו "מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה".
בשנת 1898 זוכים תלמידי מקוה ישראל, המנהל יוסף נייגו, המורים, המדריכים ואורחים
רבים אחרים לפגוש את תאודור בנימין זאב הרצל בחצר בית ספרם. הרצל שוחח עם התלמידים
וגם עלה לקברו של קרל נטר. "זהו בית ספר מצוין", רושם הרצל ביומנו. אז עלתה
מחשבה בראשו לפגוש את קיסר גרמניה, וילהלם השני, העולה לרגל לירושלים הקדושה,
בשערי בית הספר החקלאי מקוה ישראל.
פגישת הרצל והקיסר השאירה חותם רב על הקהל, וגם על הרצל. ד"ר הלל יפה, שהיה
נוכח בפגישה, כותב: "את ההמונים תקפה התרגשות, גאווה וסיפוק עצמי. הרצל גדל
בעיניהם. לאחר ששכנע את עמו בכוחו המוסרי כמנהיגה, הראה את כוחו מחוץ לעמו,
בדברו עם השליט הזה (קיסר גרמניה) בשם היהודים על ארץ אבותיהם".
בשנת 1914 מתמנה אליהו קראוזה כמנהל בית הספר. חדור רוח ציונית ורצון עז לחנך
את בני הארץ חקלאות, הוא מכניס שינויים רבים בבית הספר. תפנית ראשונה נעשית
בתחומי ההוראה, שבמרכזה הכנסת השפה העברית כשפת ההוראה הרשמית בבית הספר. לימודי
הטבע והחקלאות נלמדים מתוך חוברות הנכתבות בעברית, שחוברו ע"י המורה לטבע יהושע
מרגולין, הידוע בשם חיבה "הדוד יהושע".
קראוזה מפטר את הפועלים הערבים, ובמקומם באים עובדים יהודיים שזה עתה עלו לארץ
ישראל. השמירה בשדות נעשית ע"י שומרים יהודים. אל בית הספר החקלאי מגיעים תלמידים
חדשים רבים, ביניהם בני הארץ ממושבות, מושבים, קיבוצים וגם עולי העלייה השנייה.
המשק החקלאי פורח ומשגשג, יבולים חדשים, ניסיונות חקלאיים חדשים ועוד. ממקוה
ישראל יוצאים מדריכים רבים לסייע בחקלאות המתפתחת בארץ.
בשנת 1928 משמשת מקוה ישראל כמרכז אימונים של ארגון "ההגנה". תלמידי בית הספר,
המורים והמדריכים, מתנדבים לשרת בארגון. מרתפי היקב, הגן הבוטני, הפרדסים וכל
פינה חבויה משמשים כר פעולה נרחב למתנדבי "ההגנה". במרתפי היקב ובשדות חבויים
סליקים רבים המשמשים מסתור לכלי הנשק של "ההגנה".
בעת מלחמת השחרור, שימש שער ירושלים במקוה ישראל כעמדת הגנה על "דרך הביטחון"
שחיברה בין ת"א לירושלים, דרך מושבות הדרום.
סיור במקוה ישראל של היום
ה
סיור במקוה ישראל כולל את האתרים הבאים: בית הכנסת
- מהראשונים שנבנו על-ידי הציונים, בסוף המאה ה-19; בית נטר - המבנה הראשון
במקום; מרתפי היקב החצובים בסלע הכורכר; בית המורים המשמש כמודל לשחזור מבנים
היסטוריים; מכניקה - המסגריה בה תוקנו ושופצו כלי העבודה ובה יוצרו כלי נשק;
הפיקוס הבנגלי - עץ נדיר בארץ ישראל; הגן הבוטני; קברו של קרל נטר ועוד.
כדי לשמר את רוח המקום ולטעת בקרב הציבור רגשות חמים למתחם יפהפה וחשוב זה,
המועצה לשימור אתרים מזמינה את הקהל הרחב לצעדת מקווה השנתית, שתיערך בחול
המועד פסח. בכל תחנה בצעדה יפגשו המטיילים חבורות נגינה וזמר שונות, כשהדגש
השנה הוא על נגינת עמים. הצעדה תתקיים ב-20, 21, 24 ו-25 באפריל, בין השעות
14:30-9:00. כניסה דרך שער ירושלים (כביש יפו-רמלה). לפרטים נוספים: 03-5030489.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
