מחלוקות ואי שביעות רצון בנוגע לצמרת הכלכלית בממשלתו החדשה של אבו-מאזן. אף כי המחלוקת העיקרית סביב הרכבת הממשלה מתנהלת בנוגע למינוי שר הפנים, קיימת התנגדות רבה בתוך הפתח למינויו של חיכמת זיד לתפקיד שר החקלאות, ושל ד"ר סעדי אלקרנז לתפקיד השר לשלטון מקומי.
זיד, שכיהן בעבר כשר החקלאות ואלקרנז, שכיהן כשר התמ"ס, נתפסים כנגועים בשחיתות, דבר המעורר את התנגדות הרפורמיסטים בקרב הוועדה המרכזית של פתח. כרגע נראה, כי בשל הלחצים המופעלים עליו, ייאלץ אבו-מאזן לוותר על מינויו של זיד. מחלוקת נוספת נוגעת להחלטתו של אבו-מאזן להעביר את שר הכלכלה והתמ"ס הנוכחי, מאהר אלמצרי, לתפקיד השר למשאבים טבעיים, ולמנות במקומו את עזאם אלשוא. אלמצרי מתנגד למהלך, משום שתפקיד השר למשאבים טבעיים נחשב כשולי יחסית (למרות שהוא אחראי גם על נושא הגז הטבעי), ומסרי הודיע כי יתפטר מהממשלה אם יוחלף. בנוסף קיימת ביקורת סביב מינויו של אלשוא, מנהל מחוזי של "הבנק הערבי" ברצועת עזה וחבר דירקטוריון "קרן ההשקעות הפלשתינית".
אלשוא נחשב לדמות אנונימית, אך לזכותו עומדים היותו בן למשפחה מיוחסת בעזה וקרבתו לדחלאן. דמות אחרת המוזכרת כמועמדת לתפקיד היא ג'מאל אלשובכי, חבר הוועדה הכלכלית של המועצה המחוקקת הפלשתינית.
שר התיירות המיועד, רע'סאן חטיב, המכהן עתה כשר העבודה, כבר הודיע כי לא יסכים לעבור לתיק המוצע לו, ויעדיף להתפטר מהממשלה. נראה, כי אבו-מאזן ייאלץ להשאירו בתפקידו. דמות חדשה נוספת בצמרת הכלכלית היא חמדאן עאשור, המיועד לתפקיד שר השיכון והעבודות הציבוריות. עאשור הוא אישיות חזקה בהנהגת הפתח ברצועת עזה.
פרשנים פלשתינים מעריכים, כי הוויכוחים סביב זהות השרים יימשכו עד הרגע האחרון ממש, אולם אבו-מאזן יעדיף להתפשר במינוי השרים הכלכליים, ולא בסוגיית מינויו של דחלאן לתפקיד שר הפנים. מי שימשיך לכהן בתפקידו, ללא ספק, הוא שר האוצר, ד"ר סאלם פיאד, הזוכה להערכה רבה בקרב הפלשתינים והקהילה הבינלאומית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
