מדוע על בריטניה להצטרף לגוש האירו?

אלא ששמירת הסטאטוס קוו איננה אופציה. המשך המצב הזה של 'נחכה ונראה' עלול לתבוע מחיר גבוה מדי עבור בריטניה.

אמירת 'לא' לאירו עלולה לפגוע במסחר הבריטי, לערער את אטרקטיביות המדינה להשקעות זרות, לפגוע בשווקים הפיננסים שלה ולהפחית את כושר התחרותיות שלה. המשך ההתנגדות לאירו עלולה גם לצמצם את ההשפעה הבריטית על השינויים המשמעותיים הקורמים בימים אלו עור וגידים באיחוד האירופי. בקיצור, לא רק בהצטרפות לאירו יש סיכון; גם בהמשך ההישארות בחוץ יש סיכון.

אפשר להניח שבריטניה תצטרף בסופו של דבר לאיחוד המוניטרי. כלכלת המדינה משתלבת יותר ויותר עם כלכלות 12 מדינות הגוש. הסחר עם מדינות הגוש ממשיך לגדול, וכיום מהווה יותר ממחצית היקף הסחר הכולל של בריטניה.

הקשרים המסחריים הקרובים האלו מגבירים את היתרונות הפוטנציאליים של שותפות במטבע אחד, עובדה שתקדם את כושר התחרותיות, ותשפר את גישת החברות הבריטיות לשוקי הייצוא.

שותפות כזו גם תגביר את ההתאמה בין המעגלים העיסקיים הבריטיים עם אלו של מדינות הגוש.

הסחר בתוך אירופה גדל מכמה סיבות: ירידה בעלויות ההובלה, תקשורת זולה יותר, וירידה במכסי המגן בסחר חוצה גבולות. קיימת כיום גם הוכחה ברורה לכך שהמטבע האחיד מקדם סחר נוסף בין המדינות ששותפות לו, מבלי לפגוע ביחסי הסחר שלהן עם מדינות עם מטבעות אחרים.

אם בריטניה תמשיך להתנגד לאירו, פעילות הסחר בינה ובין גוש האירו תמשיך לצמוח - אולם בקצב איטי יותר מכפי שהיה קורה אם היתה מאמצת את האירו. מה שאומר שרמת החיים הבריטית תעלה בקצב נמוך יותר מכפי שהיתה עולה במקרה של הצטרפות.

הישארות מחוץ לאירו עלולה גם לצמצם את ההשקעות הפנימיות בבריטניה משום שחברות זרות המבקשות לזכות בגישה לשווקים הגדולים של גוש האירו, ניצבות בפני עלויות גבוהות יותר, ובעיקר תנודתיות מטבע. ההשקעות הזרות בבריטניה נפלו באחרונה. השקעות זרות ישירות הן תנודתיות במיוחד, אולם הירידה לא יכולה להיות מוסברת רק בהאטה הכלכלית העולמית.

המטבע האחיד הופך את מרחב האירו לתחרותי יותר בתחום השירותים הפיננסיים, עד כדי כך שכמה מהעסקים בסיטי אוף לונדון היגרו מעבר לתעלה.

אימוץ האירו לא יהפוך על פיה את המגמה בשווקים כמו מניות ונגזרות, תחומים שבהם נחשבת לונדון ליקרה יחסית. מנגד, בתחומים אחרים, כמו בנקאות השקעות ומט"ח, תשמור לונדון על מעמד מוביל, תהיה אשר תהיה ההחלטה הבריטית בשאלת ההצטרפות. אולם מיקומם של כמה מהשווקים האלו יושפע: הבנק האירופי המרכזי רוצה שמערכות הניכיון והתשלומים של האירו ימוקמו במרחב האירו, לדוגמה.

הסטטוס קוו מאבד אם כך מיתרונותיו. הסוגיה הממשית היא אם כך מתי, ולא האם, תידרש בריטניה לאמץ את האירו. דחיית ההחלטה תשפיע על עיצוב מוסדות האיחוד. חלון הזדמנויות נפתח עתה לרפורמות ב-ECB (הבנק המרכזי האירופי), באמנת היציבות (אמנת מאסטריכט), וברגולציה של השווקים הפיננסיים בגוש.

החברות הקיימות בגוש מבקשות לפתור את הסוגיות האלו עכשיו לפני שיציף אותן גל המצטרפות החדשות ממרכז ומזרח אירופה בשנה הבאה. אם לא תתחייב על הצטרפות עכשיו, תצטמצם השפעתה של בריטניה בכל הקשור לארכיטקטורה של גוש האירו, מה שיקטין עוד יותר את אפשרויות הצטרפותה העתידית.