גישה חדשה לאזורי התעסוקה

באחרונה התבשרנו, כי יוזמי אזור התעסוקה צח"ר (צפת, חצור הגלילית, וראש פינה) הסמוך למחניים, החליטו על שיתוף פעולה עם שלוש המועצות האזוריות: גולן, גליל עליון ומבואות החרמון - להגדלת אזור התעסוקה המשותף, תוך חלוקת נתחי ההשבחה בין הרשויות השונות. שמא זו הסנונית המבשרת את בוא האביב גם על שאר אזורי התעסוקה? הסימנים החיצוניים אינם מעודדים במיוחד, אך אסור לאבד תקווה, במיוחד לאור המצוקה הנוראה של השטחים הפתוחים בארצנו. בדרך כלל לא היה המניע לתאוות פיתוח אזורי התעסוקה, חלילה, בשל דאגה כנה ויתרה למקורות תעסוקה לתושבים, אלא השאיפה למימוש תחושת ה"בעל בית" של התרנגולת המטילה ביצי זהב. כוונתנו לנתח הדשן של 50% מהיטל ההשבחה העושה דרכו לקופת הרשות המקומית, או האזורית, בגין הפיכת קרקע חקלאית לקרקע לבנייה, או בגין הפיכת אזור תעשיה ומלאכה מיושן זנוח, או אפילו נטוש חלקית - לאזור תעסוקה המבוסס על משרדים, מסחר ושירותים.

יתר על כן - גם הארנונה הנגבית בגין שמושי קרקע אלה היא נכבדה ביותר, ובדרך כלל מותירה בקופת הרשות עודף ביחס לעלות אספקת השירותים המוניציפליים. מן המפורסמות בעולם השלטון המקומי בישראל, כי מבחינת הכדאיות הכלכלית לרשות המקומית - עדיפים אזורי התעסוקה על פני שכונות מגורים מרובות-תושבים המאכלסות לעיתים אלפים ועשרות אלפי תושבים, וזאת בשל היותן צרכניות גדולות של שירותי חינוך, רווחה, תברואה וכו', שבדרך כלל אין בצדם הכנסה מקבילה.

העוקב נאמנה במדורי הנדל"ן של העיתונות הכלכלית אחר התנודות ברמות המחירים, כביטוי לעודפי ההיצע העצומים, אינו יכול להימנע מהמסקנה כי הרשויות המקומיות בעלות אזור צח"ר בצפון הארץ עשו מעשה חלוצי, שבעטיו ראויות הן לכל ברכה ומחמאה. ראוי כי מעשיהן ישמשו כדוגמא ליוזמות מקומיות נוספות.

דוגמא חיובית ליוזמה דומה הוא אזור התעשייה רג"מ (המשותף לרשויות המקומיות רמלה, גזר ומודיעין) הסמוך לבית החרושת למלט נשר מזרחית לרמלה. תכנון-על נכון של אזורי תעסוקה במרחב ערי השפלה לוד ורמלה היה יוצר בהכרח העדפה של 3 מוקדים ולא עשרה, חלקם עלובים למראה וזנוחים לסביבה, הפזורים כולם על קרקעות חקלאיות של מושבי האזור, (בנוסף לאלה שבתוך המושבים עצמם): מתחם צינורות המזרח התיכון - הארגז בצריפין; אזור התעשייה של ניר צבי; אזור תחנת הרכבת לוד; אזור התעשייה הצפוני של לוד; מתחם קש"ב - אפריקה ישראל במזרח לוד; איירפורט סיטי שבשדות כפר טרומן וגבעת כוח; אזור התעשייה בצומת תעבורה; אזורי התעשייה רמלה א' ורמלה ב' ואזור רג"מ עצמו.

אזור התעסוקה המיותר לחלוטין של קרית שדה התעופה נולד כתוצר של יזמי נדל"ן מהמפורסמים בישראל, שעשו יד אחת עם מושבניקים תמימים וחמדנים כדי להשביח את פוריות שדות הכותנה והגידולים החקלאיים - לכך שהפרחים הלבנים יזהיבו לצבעה של המתכת הנחשקת. באין מדיניות ממלכתית להגבלת פיזורם של אזורי תעסוקה, ולמניעת תופעת פירבור פונקצית התעסוקה בכלל - לא התקשו היזמים לקבל הכשר למעשה העוול הסביבתי שגרמו.

תוך כך הנני נזכר בשלביה הראשונים של הכנת תוכנית המתאר המקומית לאזור התכנון חוף השרון - בה שימשתי כיועץ הסביבתי, אי שם באמצע שנות ה 90. יחד עם ראש המועצה דאז יוסף שגיא (יוסיטו) ניסינו לשכנע את ועדת ההיגוי שהיתה מורכבת מנציגי כל יישובי המועצה האזורית להעדיף את החלופה התכנונית, בה ימוקמו אזורי התעסוקה דווקא בשולי אזור התכנון, בגבול הערים השכנות נתניה, רעננה והרצליה בתוך אזורי תעסוקה קיימים, או בהרחבותיהם (רעננה צפון לדוגמא) - תוך אחריות משותפת להספקת השירותים של העירייה והמועצה האזורית, ותוך התחלקות בהיטלי ההשבחה ובהכנסות מארנונה.

כמעט למותר להזכיר, כי יוזמתנו התנפצה אל חומות התאווה של נציגי הישובים, כאשר כל יקום רצה את הגעש, שלו ואת השפיים שלו, ואת הרישפון שלו ולא היה מוכן לוותר על ליטרת הבשר. שמא בשל כך הוקפאה התוכנית במדרגות מוסדות התכנון ? ובינתיים איש כישר בעיניו יקבע עובדות בלתי הפיכות בשטח שאמור היה להיות ה"לב הירוק של השרון" ואף כונה בתואר היומרני הריאה הירוקה הבינמטרופוליטנית של ישראל ? לעמיתי המתכננים פתרונים ! הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי ומתכנן אורבני.