האם יש מחיר לסחבת בפרויקט שהמדינה מתחילה ב-'92 ובשנת 2003 הוא טרם החל? האם
יכולה המדינה לפעול בו זמנית כד"ר ג'קיל ומיסטר הייד? שאלות אלה הן בבסיס ההתדיינות
המשפטית המתנהלת ממש בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, קבוצת כרמלטון ( נכסים
ובנין, פי.בי, אשטרום ודרגדוס הספרדית) נגד בנק דיסקונט ומדינת ישראל, בעניין
פרויקט מנהרות הכרמל.
לכאורה מחלוקת עסקית בין שותפים: בסוף 2002 הודיע דיסקונט לכרמלטון, כי הוא
מבקש לשנות פרטים בהסכם המימון שנחתם ביניהם במרס '99, עקב שינויים כלל משקיים,
תכנוניים, ביצועיים, שינויי בלוחות זמנים והפרות חוזיות. לאלה, אומר הבנק,
יש השלכות כספיות ארוכות טווח , כי הרי מדובר בפרויקט B.O.T ל 30 שנה, ב-200
מיליון דולר.
הבעיה היא, שחלק נכבד ומרכזי מכל זה נובע מהמדינה, שמתנהלת לה בעצלתיים ובמקצועיות
ירודה בפרויקט זה, כמו בכל הפרויקטים התשתיתיים האחרים שהיא יוזמת. לכן, לקביעות
שיתקבלו במשפט זה, המתנהל כמשפט רגיל בקצב דיונים מואץ ולא בהמרצת פתיחה כבקשת
כרמלטון, יהיו השלכות על כל המערכת, ועל ההתנהלות העתידית של פרויקטים בתשתית.
המדינה, משרד האוצר, החשב הכללי, היא בעלת הדעה בפרויקט מנהרות הכרמל וגם בעלת
השליטה בבנק דיסקונט. המדינה אמנם נתבעת, אך האוצר נותן תצהיר שאומר, כי להתמשכות
ההליכים סטטוטוריים, מ-'92 ועד היום, אין השפעה על לוחות הזמנים של הפרויקט,
ולדעתו הגורם היחיד שמונע תחילת ביצוע "תוך פרק זמן קצר ביותר" הינו "סירובו
של הבנק לעמוד בהתחייבויותיו".
וזה קורה אחרי שהמדינה, האוצר, כבר נדרש לתת לכרמלטון פיצוי של כ-80 מיליון
שקל, בטענה עיקרית שהתמשכות ההליכים לא נלקחה בחשבון וגרמה לזכיין שינויים
בעלויות.
מבקר המדינה, דוח 52 ב, כבר "ניבא" את העתיד כשביקר, שלב אחר שלב, את התנהלות
המדינה: "ממועד תחילת הליך הסיווג המוקדם ועד בחירת הזכיין חלפו 5 שנים אבל
האוצר לא סיים את הליכי ההפקעות".
המדינה השאירה לזכיין את הכנת התוכנית המפורטת ואישורה "אף שיעדם המקורי היה
להשיג את האישור לפני בחירת הזכיין, כדי למזער את סיכוניו ולאפשר לו להתפנות
למטלות האחרות שהוטלו עליו".
"המדינה הטילה על הזכיין לבצע את ההליך הסטטוטורי במשך כתשעה חודשים בלבדו
פרק זמן שלא איפשר לזכיין לעמוד בלוח הזמנים שנקבע. יוצא שנתיבי-כרמל עסקה
בהכנת תכנית המתאר משנת 1993 ועד אפריל 1998 ובתום חמש שנים אלה השיגה אישור
לתוכנית מתאר בלבד, ואילו מרבית העבודה הוטלה על הזכיין, שהיה אמור לסיים אותה
בתוך 9 חודשים בלבדו". המבקר מכנה את זה "לוח זמנים בלתי מציאותי".
לסיכום קובע המבקר : "בפרויקטים מסוג מנהרות הכרמל מן הראוי שהפעולות לבחירת
הזכיין יבוצעו במועד סמוך ככל האפשר למועד תחילת ביצוע העבודה, כדי שיישמרו
התנאים שנקבעו בחוזה וכדי שהפרויקט יבוצע תוך עמידה בלוח הזמנים שנקבע. הדבר
יקטין את גורמי חוסר הוודאות שיש להם השפעה על עלויות הפרויקט, ואשר עלולים
לחשוף את רשויות המדינה לתביעות מצד היזמים עמם הן מתקשרות".
נכון לכרגע: המדינה לחוצה לממש את הפרויקט, היא משתתפת בשיחות עם בנקים אחרים
להסכם מימון חדש בתנאים זהים, בינתיים ללא תוצאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
