צודק דניאל מורגנשטרן בכתבתו ההיתולית משהו, העוסקת ב"נפלאות דרכי מע"ץ (27.4.03). זה נכון בכותרת ובמהות, אך כש"מביא" הכותב דוגמאות, כל אחת מהן (כמעט) שגויה והניתוח, עקב כך, אינו נכון, בדרך כלל.
א. נתיב שלישי בכביש מס' 1, במעלה לירושלים וממנה, נושא שתלוי, תרתי משמע, ב"ירוקים", המעכבים אותו יותר משנתיים, גם אם הדבר על חשבון בטיחות הנוסעים בדרך, שלא לדבר על רמת השירות בשעות העומס בכביש זה ומדובר במרבית שעות היום. שימוש בשוליים למטרת נסיעה אינו תחליף היות וישנם קטעים שכבר היום הם פשוט אינם בנמצא, ועל מנת שיהיו שוליים, יש לחצוב, והנושא שוב חוזר ל"ירוקים".
ב. הגנה אקוסטית, זו לא נקבעת על-ידי מע"ץ, אלא שוב על-ידי הגורמים הירוקים, הם אלה שמחליטים היכן תשוכן ותשכון גדר שכזו והיכן לא, ובאשר לאור עקיבא אותם הוא מציין, טוב היה עושה הכותב, לא היה בוחן, בודק, חוקר ומוודא, או אז היה "מגלה" שהקיר המאוזכר, נבנה על-ידי משרד השיכון דווקא ומשיקוליו הוא - לא מע"ץ. אגב, את האקציות (הלא הן השיטות), משובבות הלב וצהובות הפריחה, דווקא כן מע"ץ שתלה בעבר ו"הירוקים" (כן, שוב הםו) דרשו גדר ו קיר אקוסטיו כשיועץ סביבתי כותב דבריו ומציע הצעותיו, עליו להיות מיומן, מאומן ובקיא בעובדות, גם אם כתיבתו צינית "ועל דרך ההומור", שכן גם לאלה, חוקים משלהם.
* מאיר גזית, יועץ תקשורת ודובר מע"ץ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
