ורינט הודיעה רשמית על ההנפקה השנייה; קומברס טכנולוג'י לא תמכור מניות

חברת ורינט מערכות (VRNT), חברה בת של קומברס טכנולוג'י (CMVT), העוסקת בפתרונות מבוססי תוכנה ליירוט תקשורת מהקלטות וידאו דיגיטליות לצרכי אבטחה ומעקב אחר חשודים, ובפתרונות מבוססי תוכנה למודיעין עסקי, הודיעה היום לראשות האמריקנית לניירות ערך (SEC) על רישום להנפקה של חמישה מיליון מניות רגילות. נזכיר, כי זוהי ההנפקה השנייה של ורינט. במסגרת ההודעה ל-SEC מציינת ורינט, כי הקצתה לחתמים אופציה לרכישה של עד כ-750 אלף מניות נוספות, לצורך כיסוי הקצאת יתר.

ביום ו' נסגרה המניה במחיר של כ-20 דולר, המשקף לחברה שווי של כ-476 מיליון דולר. כלומר על-פי השווי הקיים צפויה החברה לגייס כ-100 מיליון דולר.

מההודעה עולה, כי "המזומנים שיגוייסו בהנפקה השנייה, מיועדים למימון צמיחת החברה, ולמטרות ארגוניות כלליות. בין השאר, יתכן שהחברה תשתמש במזומנים שיגוייסו לצורך רכישות של חברות או לצורך השקעות אחרות".

ורינט מציינת, כי "קומברס טכנולוג'י, שהיא כיום בעלת המניות הגדולה בחברה (עם כ-79% מהמניות. ה.ג.) לא תמכור מניות בהנפקה".

עוד עולה מההודעה, כי החתם המוביל בהנפקה יהיה בית ההשקעות ליהמן ברדרס, וכי חתמי המשנה יהיו בתי ההשקעות JP מורגן, US בנקורפ פייפר ג'פרי, ומורגן קיגן אנד קומפני. ורינט הודיעה, כי ברגע שיושלם התשקיף, הוא יועבר ל-SEC על ידי ליהמן ברדרס.

כזכור, במאי אשתקד יצאה ורינט בהנפקה ראשונה, במסגרתה גייסה כ-72 מיליון דולר, לפי שווי של כ-374 מיליון דולר (מחיר המניה בהנפקה עמד על 16 דולר). נכון להיום, למשקיעים שרכשו את המניה בהנפקה הראשונה יש תשואה של כ-25%. אין ספק, שהעובדה שורינט יוצאת כעת להנפקה שנייה, מעידה על כך שראשיה משוכנעים, כי גם למשקיעים בהנפקה השנייה צפויה תשואה יפה על פני זמן. עד עתה הוכיח דן בודנר, נשיא ומנכ"ל ורינט, כי הוא מקיים את הבטחותיו. אפשר אם כן לשער, שורינט מכינה באמתחתה כמה התרחשויות מעניינות לשנה הקרובה. אין זה מן הנמנע, כי לפחות אחת ההתרחשויות הללו תהיה רכישת חברה. כעת, השאלה הגדולה היא איזו חברה תירכש, והאם אי.סי.טל, שבחלק מסוים ממוצריה מתחרה בורינט, תחזור לשולחן הדיונים?

כך או כך, המניות החדשות שיונפקו במסגרת ההנפקה השנייה יתווספו ל-23.5 מיליון המניות הנסחרות של החברה (ללא דילול מלא). היקף המזומנים בקופתה של ורינט הסתכם בסוף הרבעון הרביעי של 2002, בכ-134 מיליון דולר, או כ-5.7 דולר למניה. הגיוס הנוכחי יגדיל את היקף המזומנים לכ-234 מיליון דולר, או כ-8.2 דולר למניה.

לפני ההנפקה הראשונה, החזיק קובי אלכסנדר בכ-416.44 אלף מניות ורינט. דן בודנר החזיק בכ-115 אלף מניות. יגאל ניסים, סמנכ"ל הכספים של ורינט, החזיק בכ-58.5 אלף מניות, ודיוויד קריינברג, סמנכ"ל הכספים של החברה האם קומברס טכנולוג'י, החזיק בכ-4.9 אלף מניות. אחת הסוגיות העולות מההנפקה השנייה היא, האם ימכרו ראשי החברה מניות במסגרת ההנפקה, וכמה.

בסוף אפריל סגרה החברה את הרבעון הראשון של 2003, ובקרוב היא צפויה לפרסם את הדו"חות הכספיים. מהדו"חות הכספיים של ורינט לרבעון הרביעי של 2002 עולה, כי היקף ההכנסות של החברה ב-2002 הסתכם בכ-157.7 מיליון דולר, לעומת הכנסות בהיקף של כ-131 מיליון דולר ב-2001. הרווח השנתי של החברה ב-2002 הסתכם בכ-10.1 מיליון דולר, או 43 סנט למניה, לעומת הפסד של כ-4.6 מיליון דולר ב-2001.

במסגרת התחזית לרבעון הראשון של 2003 מסרה ורינט, כי היא צופה שהכנסותיה יסתכמו בכ-44 מיליון דולר, הרווח התפעולי יסתכם בכ-3.3 מיליון דולר, הרווח הנקי בכשלושה מיליון דולר, והרווח למניה בכ-13 סנט, על כ-25.2 מיליון מניות.

עוד עולה מהדו"חות, שכ-60% מהכנסותיה של ורינט נובעות משוק האבטחה, וכ-40% מהכנסותיה נובעות משוק הארגונים האזרחיים. ורינט מספקת יישומים של מודיעין עסקי ובטחוני, באמצעות הקלטות וידאו וקול דיגיטליות. בין השאר פיתחה החברה מוצרים לזיהוי פנים, המסייעים לאיתור פושעים וטרוריסטים בנמלי תעופה, באוטובוסים, בתחנות רכבת וכו'.

לאחר ההנפקה הראשונה אמר בודנר ל"גלובס", כי "אחד הנושאים שקיבלו לאחרונה הכרה ככלי אסטרטגי באיסוף מודיעין הוא האזנות לגורמים עויינים. בתחום זה פיתחה ורינט טכנולוגיה שמאפשרת להאזין לתקשורת המועברת בין גורמים עויינים, לאתר אותם, ולהתריע על כוונותיהם לפני התרחשות הארוע.

"עד ה-11 בספטמבר 2001, היו לארה"ב יכולות מרשימות של האזנות ואיסוף מידע הנוגע למדינות אויב. אבל המעקב אחר טרוריסטים שחיים בתוך המדינה נתקל במגבלות קשות, בעיקר בגלל חוקי הגנת הפרטיות. בנובמבר 2001 התקבל חוק הפטריוט-אקט, שמאפשר ליברליזציה משמעותית בתחום. בבד בבד, התקבל בארה"ב תקן בשם CALEA, שמחייב את כל מפעילי התקשורת למסור לרשויות החוק מידע בטחוני העובר ברשתות שלהם. במסגרת התקן מחוייבים מפעילי התקשורת לרכוש את ציוד האזנה".

כאמור, ורינט מפתחת כלים שמאפשרים האזנות לגורמים עויינים, וכלים שמספקים יכולת ניתוח של תכנים ומידע המגיעים מהקלטות דיגיטליות של קול ווידאו. בעת ההנפקה הראשונה, הצליחה החברה להראות למשקיעים שתחום זה, שנמצא כעת בתחילת דרכו, טומן פוטנציאל גדול מאוד.

בשיחת הוועידה שקיימה הנהלת ורינט עם האנליסטים לאחר פרסום הדו"חות ל-2002 היא מסרה, כי צמיחת החברה נבעה בעיקר מצמיחת תחום ה-DSS (השוק הבטחוני - Digital-Security-and-Survelience), וכי ברבעון הרביעי חלה עלייה בבקלוג שלה. מכירותיה לתחום ה-EBI (השוק האזרחי - Enterprise-Business-Intelegence) הסתכמו בכ-15 מיליון דולר, לעומת כ-14.7 מיליון דולר ברבעון הקודם. לתחום זה קשה יותר למכור כיום, וקשה לצפות להמשך צמיחה ממנו ברבעונים הבאים.

מהדו"חות הכספיים של 2002 עלה, כי הכנסות ורינט מתחום ה-DSS הסתכמו ברבעון הרביעי בכ-27.3 מיליון דולר ורשמו צמיחה רבעונית של כ-5.5%. ההכנסות מתחום זה היווו כ-65% מסך הכנסות החברה, לעומת כ-63.8% ברבעון הקודם. עם פרסום הדו"חות של 2002 אמרה הנהלת ורינט, כי מגמה זו צפויה להימשך, וחלקו של תחום ה-DSS מסך ההכנסות צפוי להמשיך לגדול. ההנהלה ציינה אז, כי היא מאמינה שחוק ה--HOMELAND SECURITY (בטחון פנים) בארה"ב, יחד עם העלייה במודעות לנושא הביטחון שם, מסייעים וימשיכו לסייע להגדלת המכירות של ורינט בארה"ב ברבעונים הקרובים.

בנוגע לתחום הקלטות הווידאו הדיגיטליות וניתוחי ההקלטות מסרה הנהלת החברה עם פרסום הדו"חות, כי מכירות המערכות לשוק הארגונים מתקדמות כמצופה. בתחום זה פונה החברה לשוק הקונטקט-סנטרס ולמודיעין עסקי. בתחום הקונטקט-סנטרס הכריזה החברה על גירסה חדשה של מוצר ה-ULTRA-9. כמו כן הכריזה החברה על חתימת חוזי הפצה כלליים עם אוויה, סימנס ובריטיש טלקום.

במהלך הרבעון הרביעי של 2002 קיבלה ורינט הזמנות למערכת הווידאו הדיגיטלית מגופים ממשלתיים, כמו צבא ארה"ב, שרכש את המערכת כדי להגביר את האבטחה בנמל ראשי בארה"ב.

מערכות הסטארגייט והריליינט של ורינט, שהן מערכות ההאזנה לגורמים עויינים, זוכות לאחרונה לביקוש רב מלקוחות קיימים וחדשים. בנוסף, הכריזה ורינט ברבעון הרביעי על השקה של מוצר בשם TELEFIND, שמשפר את היכולת לאתר אינפורמציה ספציפית מתוך מאגר ההקלטה הכללית.