DBS ,ICP והכבלים שביניהם

משרד התקשורת וחברות הכבלים חייבים להודיע מחר (ד') לבג"ץ האם הגיעו להסכמה לקראת תחילת שידורי הלוויינים. בתוך מערבולת השידורים, התכנים והטכנולוגיות, התסבוכת הקשה ביותר נוגעת לעתידה של ICP - וכאן נכנס לתמונה גורם נוסף: דוד תדמור

"פתיחת שוק התוכן הוא תנאי לתחרות בטלוויזיה רב ערוצית. את זה צריכים להבין כל השחקנים. הגיוני להניח כי עידן שיתוף הפעולה הבלתי מוגבל כמעט בין חברות הכבלים, עומד בפני סיום. המשך חלקי של שיתוף פעולה הוא אפשרי, אך הוא צריך להיות מוצדק על רקע טובת הציבור, ותוך ביטחון סביר כי לא נפגעת יכולת המתחרים לקום ולפעול.

"ברור שלא מדובר במתנות ללוויין (חברות המתכוונות לספק שירות טלוויזיה רב ערוצית באמצעות לוויין הידוע בתור DBS - א.ל). הוא ישקיע הרבה מאד כסף כדי להצליח. מדובר ביצירת תנאים לקיום תחרות".

דברים בוטים אלה אמר הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר דוד תדמור, לראשי שלוש חברות הכבלים. תדמור הופיע במפתיע לישיבת משא ומתן בין משרד התקשורת לחברות הכבלים, לפני כ-10 ימים, אמר את דברו ומאז הוא שם. מספר ימים אחרי כן הופיע תדמור ביום עיון של מעריב קונגרסים על מדיניות השמיים הפתוחים בתחום השידורים לציבור וחזר על הדברים ביתר הדגשה.

אמנם, הוא ציין שהדברים הנאמרים הם בגדר מחשבות ראשוניות בלבד ואין זו עמדתה הרשמית של הרשות, אך לנוכחים היה ברור, שכל עוד תדמור הוא הממונה, הכיוון הוא פירוק חברת התכנים של חברות הכבלים, ICP, במועד סיום הסדר ICP בעוד 10 חודשים, כפי שנקבע על ידי בית הדין להגבלים עסקיים.

"נושא התוכן מוסדר היום בשני מקורות נורמטיוויים - הסדר ICP והתיקון לחוק הבזק", אמר תדמור בהרצאה. "היו שמונה חברות כבלים, אח"כ חמש, עכשיו שלוש. כל חברה היתה אמורה להפיק תכנים לעצמה. לא כך היה. מתחילת הדרך הן עבדו במשותף, באמצעות חברה בשם ICP. משלב מסויים - הן עושות זאת בחסות הסדר אותו אישר בית הדין להגבלים עסקיים. לכן הסדר ICP הוא ההסדר מכוחו פועלות חברות הכבלים במשותף - רוכשות במשותף חומר זר, מפיקות במשותף חומר מקומי, מפיצות במשותף את החומר.

"פעולה במשותף של שלושת הגופים הרוכשים טלוויזיה רב ערוצית היא הגבל עסקי - גם הסדר כובל, גם מונופולין בשוק. שיתוף הפעולה אושר על רקע אי-קיום תחרות בטלוויזיה הרב ערוצית. בתנאי אי-תחרות, יתרונות שיתוף הפעולה נחשבו כעולים על החסרונות המקובלים של פגיעה בתחרות. ואולם כאשר יש תחרות, או צפויה תחרות, המצב שונה.

"הסדר ICP מסיים את תקופתו ביוני 1999, וככל הנראה מסיים גם את חייו במתכונתו זו. ללא הסדר אחר, תהא אסורה פעילות משותפת של חברות הכבלים. לכן יש להשקיע כבר היום מחשבה מה ניתן לעשות. אין מדובר בפגיעה בקניין של חברות הכבלים; מלכתחילה היה זה הסדר תחום בזמן, שעוצב לתנאים של העדר תחרות.

"כאשר פג תוקף ההסדר, ובעיקר כאשר הנחות היסוד שבבסיסו נעלמות בחלקן, אפשר בהחלט לטעון כי אין לו קיום במתכונתו הנוכחית. כל מי שפועל מכוח הסדר זמני חייב לדעת שאותו הסדר צפוי לפקוע.

"מסקנה זו, אם היא נכונה, אינה תלויה בקיומו של DBS. גם בהעדר לוויין, על על רקע תחילת פקיעת זיכיונות הכבלים בשנת 2002 לא פשוט להצדיק איך מקודם אינטרס הציבור בכך שחברות הכבלים מאחדות כוחות. כלומר, לא פשוט להצדיק מדוע יימשך הסדר דוגמת ICP".

המשא ומתן הנוכחי מתקיים מכוח הוראה של בג"ץ, אליו עתרו חברות הכבלים בטענה שכניסת חברות ה-DBS לשוק הטלוויזיה הרב ערוצית פוגעת בזכויות הקניין שלהן. זהו הסיבוב השני של מו"מ בהוראת בג"צ, לאחר שהסיבוב הראשון הסתיים בחוסר הסכמה, בעיקר בגלל דרישתן של חברות הכבלים להגיע להסדר בשוק התוכן.

שופטי בג"צ, בראשות המשנה לנשיא, שלמה לוין, לא הבינו מדוע העמדה העקרונית של משרד התקשורת לא לדבר על שוק התוכן, היא נוקשה כל כך ורמזו, שאפשר כן לדבר. או אז שלף משרד התקשורת את הקלף "הסודי" והכניס את תדמור לתמונה.

מאז, אומרים בחברות הכבלים, לא דני רוזן, מנכ"ל המשרד, ולא צבי האוזר יו"ר מנהלת השידורים והמועצה לשידורי כבלים, מובילים את תהליך המו"מ. תדמור הוא זה שעושה זאת ומעמדו כממונה על ההגבלים נותן למשרד התקשורת את האפשרות לטעון שלמרות רמיזות בג"ץ, תחום התוכן, נכון להיום, לא נתון למשא ומתן, והנושא יידון עם פקיעת הסדר ICP.

במקביל, גיבש משרד התקשורת הצעה לחברות הכבלים: התרת אספקת שירותי אינטרנט מהיר, כאשר עד תום תקופת הזיכיון הנוכחית - בשנים 2002 עד 2004, תלוי בחברה ובאזור - תישמר להן בלעדיות על אספקת שידורי טלוויזיה רב ערוצית על הקרקע, והארכת הזיכיון שלהן ב-10-8 שנים, ללא בלעדיות. המסר הוא: אל תתעקשו בנושא התוכן, כי ממילא אין סיכוי, ותקבלו את האינטרנט והארכת הזכיונות.

אתמול והיום נוהל המו"מ בשני ערוצים: מול צבי האוזר בנושא התוכן, כנראה ללא התקדמות, ומול דני רוזן בנושא האינטרנט והזכיונות. ההחלטה הסופית אם להתפשר צריכה להתקבל עוד הערב (ג'). מחר מסתיימת תקופת המו"מ ושני הצדדים צריכים לחזור לבג"צ עם תוצאה או חוסר תוצאה.

במישור העקרוני נקודת המחלוקת היא איך ייראה בעתיד שוק התוכן. במישור המעשי, מדובר בעתידה של חברת ICP. יוסי עוזרד, מנכ"ל ICP, המועסק על ידי חברות הכבלים, הוא היחיד שהיה מוכן לדבר לציטוט בנושא רגיש זה, בעיצומו של המשא ומתן.

- תדמור רוצה לפרק אתכם?

עוזרד: "אין ויכוח על כך שתפקידה של ICP כחברה שיש לה גם אחריות לרכוש במשותף, גם לארוז במשותף, גם לפרסם במשותף ולעשות זאת על מסך ארצי - הוא לטובת המנוי, בשורה התחתונה".

- דוד תדמור טוען שזה היה לטובת המנוי בעידן של אי תחרות, אולם בעידן של תחרות המצב השתנה.

"הוא לא רוצה שחברות הכבלים יהיו בעלים של הערוצים, אבל אין לו בעיה עם מסך ארצי או רכש משותף".

- נראה שיש לו בעיה עם זה, שהוא רואה עידן של תחרות: חברות הפקה מתחרות ירכשו תכנים ויציעו אותן לחברות כבלים או לוויין מתחרות".

"אם מישהו חושב שיש מקום במדינת ישראל לייצר 3 ערוצי תוכן שונים כמו ערוץ 3, לשלוש חברות כבלים הוא טועה".

- אז זה חלק מהמו"מ?

"בוודאי. זה לא עלה ביום בהיר אחד סתם. חברות הכבלים טענו שאין מדיניות כוללת של משרד התקשורת בתחום התוכן וזה מפריע להן לגבש תוכניות אסטרטגיות".

- ומשרד התקשורת הציג את האמירה של הממונה כמדיניות?

"איני יודע. ב-30 ביוני 1999, הסדר ICP יגיע לבית הדין להגבלים ושופט יחליט בעניין. עד אז, השחקנים המרכזיים משחקים בעולם של תוכן לא ברור. גם הלווין".

- איך כל זה משפיע על ICP כחברה?

"יש קושי לנהל חברה בתקופה של חוסר ודאות לגבי עתידה. בנוסף, אמירות מהסוג של תדמור משפיעות, ללא ספק, על גורמים חיצוניים שמספקים לחברה. אין בעיה בחוסן הכלכלי שלה אך יש בעיה ביכולת שלה להתקשר לטווח ארוך".

- איך מגיבים ספקים בחו"ל?

"ספקי התוכן הגדולים, עשו 'הולד' על מכירת חומרים לישראל עד שהמצב יתברר. זה, כמובן, יפגע בצרכן. היום לא חותמים על חוזים".

- אתה רואה את ICP מתקיימת לאחר 1999?

"באופן טבעי, הייתי רוצה לראות את המצב כפי שהוא עתה. זהו מוצר מצליח".

- אותו מצב, באותה בעלות של חברות הכבלים?

"הדבר החשוב והמשמעותי הוא המוצר. הביצועים נמדדים במוצר ולא בבעלים. זה כל מה שאני רוצה להגיד בנושא. כמי שמקבל משכורת מחברות הכבלים אני לא יכול ולא רוצה לומר אחרת".

- מה יקרה בעוד שנה?

"מי שאומר שהוא יודע היום, אינו יודע באמת. אנחנו יודעים כמה חברות DBS ייכנסו? כמה ערוצים הן יציעו? באיזה מחיר? האם תהיה נטישה של חברות הכבלים לכיוון הלוויין? דבר אחד אני כן יכול לומר לך. אני מטיל ספק בכך שמישהו יכול לבצע מוצר תוכן יותר טוב מזה שאנו מבצעים היום. הטלוויזיה בישראל מביאה את מגוון התוכניות הטוב ביותר. אין נושא שלא מטפלים בו"