אולמרט יעלה לדיון את סוגיית הפשרת הקרקעות - בניגוד להנחיית היועמ"ש

רובינשטיין ציין, כי בקשתו נובעת מהפער הניכר בין המלצות דו"ח ועדת משה נסים, לבין המלצות הוועדה הבינמשרדית בראשות היועצת המשפטית של המינהל, עו"ד רחל זכאי-נוימן. האחרונות היו מצומצמות מאלה של נסים. הן איפשרו יישום של מספר קטן של תוכניות הפשרת קרקע, וזאת בעקבות דרישת רובינשטיין.

לדעת רובינשטיין, "מן הראוי שהמלצות הוועדה יובאו לדיון מקצועי וממצה בפני הנהלת המינהל. זאת, מאחר שעל משרד היועץ יהיה, קרוב לוודאי, להגן עליהן בעתירה לבג"ץ שמתכננת הקשת המזרחית להגיש".

רובינשטיין קובע עוד, שהצעת ההחלטה בדבר קביעת זכויות מגורים והזכויות האישיות שבחלקה א' (תוספת בנייה למגורים ושטחים לנדל"ן מניב), שגובשה עלידי צוות משותף של נציגי מושבים וקיבוצים והמינהל, חורגת מן המתווה של דו"ח ועדת מילגרום. לדבריו, גם נקודה זו עלולה שלא לעמוד במבחן בית המשפט.

רובינשטיין מדגיש, שקיימים ניירות עמדה של משרד האוצר ומינהל התכנון במשרד הפנים, שאינם עולים בקנה אחד עם הצעת ההחלטה, והמחייבים התייחסות ובדיקה מעמיקה מצד המועצה, קודם שתדון בה.

גם לגבי הצעת האוצר והמינהל להחלפת החלטה 727 (בנייה רוויה למגורים) טוען רובינשטיין, כי היא טעונה בחינה נוספת למספר היבטים, ויש לשקול יצירת קשר מהותי בינה לבין ההחלטה בדבר חלקת המגורים.

רובינשטיין מדגיש, שיש להקפיד על כך שההחלטות יעלו בקנה אחד עם פסיקת בג"ץ, כדי שאפשר יהיה להגן עליהן בפני עתירות שיוגשו. לדבריו, הוא מודע לכך שבנושא זה יש צורך לקבל החלטות בהקדם, אך באותה עת על ההחלטות להיות בנות הגנה בבית המשפט.

נסים אמר בתגובה, כי הוראות המעבר מנותקות מכל השקפה אישית, והן תואמות בדיוק את הוראות הבג"ץ. נסים מדגיש, שההוראות מביאות בחשבון את נושא התכנון, את הציפיות הלגיטימיות של החקלאים, את המאמצים הרבים שהשקיעו בתוכניות, וכן את גורם ההשקעה הכספית.

נסים, לשעבר שר המשפטים ושר האוצר בממשלות הליכוד, הוסיף: "אם המלצותיה של הוועדה בראשות זכאי היו זוכות לאישור, אין ספק שהיו מוגשות נגדן 400 עתירות לבג"ץ של אנשים שנפגעו מהן. גם כאן צפויה עתירה של הקשת המזרחית". לשכתו של רובינשטיין מסרה, כי אולמרט הודיע שבמועצה יחל הדיון אך סיומו יידחה לישיבה הבאה. בפרק זמן זה תיערך עבודת המטה מטעם המינהל, ורובינשטיין יחווה דעתו לאחר מכן.