ברבעון הראשון ב-2003 חלה קפיצת מדרגה בהיקף המשכנתאות לדיור במטבע חוץ, כולל
צמודות מט"ח, ובהלוואות שיקליות לא-צמודות. משקלן בסך ההלוואות לדיור עלה ל-50%,
לעומת 20% בלבד בתחילת 2001. כך עולה מנתונים שפירסם היום (ב') הפיקוח על הבנקים
בבנק ישראל.
עיקר הגידול נרשם בהיקף הלוואות המשכנתא לדיור במטבע חוץ. וזאת, למרות התנודות
החדות בשער החליפין בשנתיים האחרונות. משקל הלוואות המשכנתא צמודות-מדד בסך
הלוואות המשכנתא ירד בתקופה זו ב-80%, ל-20%.
המשכנתאות במט"ח ניתנות לתקופות זמן ארוכות, והן נושאות ריבית משתנה. מירווחי
הבנקים למשכנתאות בהלוואות מט"ח גדולים מבהלוואות צמודות מדד. ברבעון הראשון
השנה המירווח במיגזר המט"ח הגיע ל-1.5%, לעומת 0.6% במיגזר צמוד המדד.
מירווחי הבנקים למשכנתאות במיגזר צמוד המט"ח מושפעים מהסיכונים הנוספים הגלומים
בהלוואות לדיור במטבע זר. בין השאר, מדובר באי-ודאות לגבי זמינות המקורות לזמן
ארוך ובמחירם, ובסיכון שעליית שער החליפין תפגע בכושר ההחזר של הלווים. בנוסף,
יש חשש לגידול בסיכון האשראי לבנקים למשכנתאות.
בבנק ישראל מציינים, כי הגידול בהיקף ובמשקל הלוואות המשכנתא לדיור במט"ח מחייב
היערכות של הבנקים לסיכונים הכרוכים במתן הלוואות במטבע זר. לדעת בנק ישראל,
גם הלווים צריכים לקחת בחשבון את הסיכון הגלום בהלוואות במט"ח, במיוחד בשל
האפשרות לעליית שער החליפין.
הנתונים מראים, כי במקביל חלה ירידה בפער שבין הריבית הממוצעת בהלוואות לדיור
בריבית קבועה במיגזר צמוד המדד, לבין שיעור התשואה לפדיון של אג"ח צמודות מדד
לטווח בינוני וארוך: מ-1.1% בשנת 2001 ותחילת 2002, ל-0.6% בלבד ברבעון הראשון
ב-2003.
שיעור התשואה לפדיון באג"ח ממשלתיות מושפע בעיקר מצרכי גיוס ההון של הממשלה
למימון הגירעונות, דבר שמשפיע באופן ישיר גם על עלות המשכנתאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.