אושרה הצעת הנוסח לתקנות אחידות לריכוזי מלחים בשפכים תעשייתים

ראש אגף שפכים תעשייתיים במשרד לאיה"ס: "התקנות ממזגות קביעה נוקשה של ערכי סף לזיהום, אך כוללות במקביל מנגנון המאפשר הקלה פרטנית לכל מפעל"

בשבוע שעבר (ד') אישרה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת את הצעת הנוסח לתקנות אחידות לכל הארץ לריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים.

לדברי ראש אגף שפכים תעשייתיים במשרד לאיכות הסביבה, ברוך ובר, החידוש בתקנות הוא בכך שהן ממזגות קביעה נוקשה של ערכי סף לזיהום, אך כוללות במקביל מנגנון המאפשר הקלה פרטנית לכל מפעל, במידה והוא מתקשה לעמוד בקביעות אלה.

לדברי ובר, הקלות למפעלים יינתנו במידה והוכח, כי לא קיימת טכנולוגיה זמינה וכלכלית לטיפול. בתנאים מסוימים יינתנו הקלות למפעלי מזון, למתקנים להתפלת מים ועוד, כל עוד לא קיימת טכנולוגיה המאפשרת את הפחתת המלחים.

לדברי ובר, התקנות להפחתת מלחים חיוניות במיוחד לאור העובדה, שישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המשיבות 70% מהקולחים המטוהרים לחקלאות. רמת מליחות גבוהה בקולחים פוגעת בקרקע ובמי התהום, ומהווה סכנה ממשית לגידולים החקלאיים.

כל החוקרים מאוחדים בדעה, שרמת מליחות גבוהה מדי מסכנת את המאמץ הרב המושקע בחיסכון במים ובהשבה. חוקרי הטכניון, ובראשם פרופ' דן זסלבסקי, משוכנעים שכבר כיום קיים צורך דחוף להתפיל את הקולחים לפני השימוש בהם לחקלאות או להזרמה לקרקע, שכן מליחותם הגבוהה עלולה להרוס לחלוטין את האקוויפרים.

הפעילות להפחתת המלח בשפכים החלה לפני כ-12 שנה. ראשיתה בהבנה, לפיה השפכים גורמים לנזק למי התהום. בשלב מאוחר יותר הוחל בבדיקת המפעלים, והחלפת השיטות לריכוך מים בשיטות מתקדמות יותר המונעות שימוש מופרז במלחים. בין המפעלים בהם נעשו בדיקות משחטות, מפעלי מזון ועוד.

בשנים שלאחר מכן הוחל בהפניית תמלחות לים, והורחב האיסור להזרמת מלחים לסביבה. ב-1998 הוכנסו לתוקף תקנות המים, והוכנס לתוקף תקן מקומי לאבקות כביסה האוסר שימוש בבורון. ב-2000 הוכנסו תנאים להפחתת מלחים לרשיונות עסק של מפעלים, עד לאישור התקנות בשבוע שעבר.

במשרד לאיכות הסביבה מקווים, שבמהלך מושב הכנסת הנוכחית יאושרו כל הצעות הנוסח לתקנות, ובכך יושלם תהליך שנמשך מזה למעלה מ-12 שנה לגיבוש מדיניות וחקיקה למניעת המלחת שפכים.

בעקבות אכיפה מסיבית העדיפו מספר רב של מפעלי תעשייה לשנות את תהליכי הייצור, והתקינו טכנולוגיות ייצור שאינן כוללות מלח, או שהתקינו אמצעים מכניים במקום להשתמש במלח.

ובר מדגיש, שהתקן החדש נחוץ, שכן עד להתקנתו לא היו תקנים אחידים בכל רחבי הארץ למלחים, הסנקציות הגלומות בחוק העזר הן מזעריות, וכללו קנסות עד 1,000 שקל בלבד. אם העבירה נמשכה, הקנס היה בגובה של 40 שקל. בעקבות קנסות נמוכים אלה, העדיפו מפעלים רבים שלא לעמוד בהוראות החוק ולשלם קנס, שהיה נמוך יותר מעלות התיקון.