הוועדה המחוזית ת"א אישרה את שינוי התב"ע המאפשר בניית של המגדל המרובע במרכז עזריאלי

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א, אישרה היום (ב'), את שינוי התב"ע המאפשר את המשך בנייתו של המגדל המרובע במרכז עזריאלי. המגדל המרובע ייבנה על פי התוכנית על שטח כולל של 37 אלף מ"ר, ובכך תושלם בנייתם של 150 אלף מ"ר שטחים עיקריים של הפרויקט כולו.

היקף ההשקעה במגדל, שיתנשא לגובה של 42 קומות (154 מטר), נאמד ב-50 מיליון דולר. על פי התוכנית, במסגרת זכויות הבנייה, ניתן יהיה להמיר עד 16 אלף מ"ר של שטחים עיקריים למגורים ו/או מלונאות.

השינוי לתב"ע יאפשר בנוסף, בניית איזורי מסחר במפלס הרחוב, כך שתיווצר חזית מסחר אחידה לכיוון דרך בגין (דרך פתח תקוה) בעתיד. בנוסף, תותר המרת מקומות חנייה בקומת המרתף לשימושים אחרים.

בנוסף, תתוכנן במקום אפשרות חיבור לתחנת הרכבת הקלה (הקו האדום). לשימוש השטחים עבור הרכבת הקלה תינתו עדיפות על כל שימוש אחר. כמו כן, במפלס הרחוב, בפחת חזית המתחם לדרך בגין, מדרום לגשר המחבר למתחם הקרייה,תשמר יחידת שטח לתחנת רכבת תת קרקעית על כל שימושיה.

בניית המגדל המרובע נעצרה בעקבות מחלוקת קשה שנתגלעה בין היזם, דוד עזריאלי, לבין עיריית ת"א, לגבי גובה הסכום אותו יידרש לשלם עזריאלי עבור שינוי התב"ע המקורית. עיקר המחלוקת נתגלעה כשעזריאלי ביקש לשנות את התב"ע המקורית, לפיה התאפשר לו לבנות 50 אלף מ"ר נוספים של משרדים בכפוף לפינוי משרדים בהיקף זהה מדירות מגורים מרחבי העיר. המליאה אישרה הערב, להקטין את היקף המשרדים שפונו מהעיר ל-12,900 מ"ר, כשטח המשרדים שפונו בפועל עד כה.

על פי ההסכם שנחתם באחרונה בין הצדדים, ישלם עזריאלי בין 6 ל-14 מיליון דולר, בתוספת מע"מ. שופט בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, המשמש כבורר בפרשה זו, עתיד לקבוע בקרוב את הסכום הסופי, בתוך הטווח שנקבע בפשרה.

כאשר התוכנית תקבל תוקף חוקי, ישלם עזריאלי 66.6% מהסכום שיפסוק שמגר. את יתרת הסכום ישלם עזריאלי כאשר יקבל מהעירייה היתר בנייה, או 6 חודשים ממועד מתן תוקף לתב"ע החדשה, המוקדם מבין השניים. יצוין, כי התוכנית לא מאושרת סופית והיא צריכה עוד לעבור תהליך של התנגדויות ואישור סופי, כך שיש עדיין זמן לקבלת החלטת הבורר.

במרכז המחלוקת עמדה החובה שהוטלה על עזריאלי לאכלס 50 אלף מ"ר משרדים בפרויקט במתפנים ממשרדים הפועלים בדירות מגורים בעיר. עניין זה הוגדר כמטרה אסטרטגית של העירייה, והוטמע בתב"ע של מרכז השלום ובגינו קיבל הפרויקט תוספת של שליש באחוזי בנייה, ובכך למעשה נקבע הסטנדרט של 450% במגדלי משרדים בת"א. עזריאלי טען שאין ביכולתו לעמוד במטלה זו, וביקש להסיר את המגבלה מהתב"ע.

בבוררות, שהחלה בסוף 1998, הוחלט על שני שלבים: קביעה אם מגיעה לעירייה השבחה, ואם כן - מה גובהה. העירייה דרשה כ-40 מיליון דולר, על-פי שומה של השמאי אהוד המאירי, לעומת שומה של 1.25 מיליון דולר של השמאי עדי צביקל, מטעם עזריאלי.

אחרי ששמגר קבע, כי העירייה זכאית להשבחה, פרש עזריאלי מהבוררות וביקש מביהמ"ש המחוזי בת"א לבטל אותה. בהמשך, במסגרת מו"מ בין הצדדים, קיבלה עיריית ת"א שומה חדשה מהשמאי המאירי, לפיה שווי ההשבחה המלאה בגין הסרת מגבלת האכלוס היא 16.7 מיליון דולר.

להסכם הפשרה צמוד כאמור גם נוסח התיקונים לתב"ע שהעירייה מחויבת לאשר, ועל-פיו תבוטל המגבלה בדבר פינוי משרדים מדירות מגורים בעיר; העירייה מחויבת בתשלום היטל השבחה, אם יחול; תותר תוספת פנימית של שתי קומות חלקיות (יציעים סגורים, ללא שינוי המעטפת); תותר תוספת קומה במגדלים העגול והמשולש, וכן תותר בהם הגבהת הגג; במגדל המרובע שייבנה תותר הגבהת מפלס הגג ב-6 מטר.

בקבוצת עזריאלי העריכו, כי לאחר האישור בוועדה המחוזית, תחל בניית המגדל המרובע תוך שישה עד תשעה חודשים. לדבריהם, הפרויקט יסייע ביצירת כ-2,000 מקומות עבודה במישרין ובעקיפין במשק. מנחם עינן, נשיא קבוצת עזריאלי, מסר בעבר כי למרות המצב הכלכלי, קבוצת קנית-עזריאלי איתנה בדעתה להתחיל בפרויקט הקמתו של המגדל המרובע, במועד הקצר ביותר, זאת, מתוך אמונה שהמשק הישראלי יתאושש בטווח הבינוני ויתעוררו ביקושים לפרויקט הנבנה.