שיגידו קומיסר

"ערוץ 10 נולד בחטא, וזו לא ספקולציה. מדובר פה בישיבות מוקלטות שבהן טענתי את הטענה הזאת באלו המילים. כל שר חייב להיכנס איכשהו להיסטוריה, אחרת איך יידעו שהוא היה שר פעם. אז כמה שרים מתו להיכנס להיסטוריה. פואד בן-אליעזר עשה את המהפכה של 'שמים פתוחים', של עוד ועוד ערוצים. היה ערוץ 2 שהוא סיפור הצלחה, אז לפני שלוש שנים הוא בא עם רעיון מסחרי של עוד ערוץ שידור ועוד כחמישה ערוצים ייעודיים, שכולם יחיו מפרסומות. כשהביאו את הרעיון הזה למועצה שמוליק שם-טוב היה המנכ"ל ומוטי שקלאר היו"ר. היו במועצה ארבעה נביאי זעם שאמרו, אין מקום לעוד ערוץ מסחרי. היינו נתן דונביץ', זהר שביט, הדה בושס ואנוכי. ואנחנו עוד אמרנו את זה בשנת 2000, כשהכלכלה הייתה יציבה. אבל לא עזר לנו כלום, ככה החליט השר - שהססמה היא 'שמים פתוחים' ויהי מה.

"אני, שמכיר את פואד, קמתי ואמרתי, והכול מוקלט: 'אדוני השר, בוא נדבר גלויות. לא מעניין אותך מונופול וססמאות, אלא עוד חברת חדשות וערוץ חדשות כדי שיהיה לך איפה להופיע'".

- הוא הגיב?

"את יודעת מה הוא ענה לי? הוא לא אמר לי 'פויה', הוא אמר לי, 'יש לך פה מלוכלכך'. אני ראיתי בזה הסכמה שלו לדבריי. ובכל המהלכים של מעבר החוק והמכרז והבג"ץ המתוקשר שהגישה עדן והעלייה לשידור, אנחנו, אותם נביאי זעם, לא הפסקנו לצעוק, והיה לחץ בלתי רגיל של השר ושל המנכ"ל לתת לערוץ 10 לשדר כל השבוע ולא ארבעה ימים בלבד, ולהתחיל מיד. הייתה ישיבה במעלה החמישה עם צעקות עד לב השמים, ושמוליק שם-טוב אמר באלו המילים, 'השר הביא אותי להקים את הערוץ הזה, ואם הוא לא יקום, זה יהיה כישלון אישי שלי, ואף אחד לא יגרום לי להיכשל'".

שם-טוב מגיב: "ההתבטאות שמייחס לי מוסקו אלקלעי אינה זכורה לי. הגעתי לתפקידי במועצה כדי להוציא את המכרז על ערוץ 10 על פי החלטות הכנסת, הפרסומאים וגופים רבים אחרים. עד היום אני חושב שיש מקום לערוץ. אני עשיתי את עבודתי לטוב ולרע. חלק מהאחריות שהוא לא מתרומם היא עליי, וחלק מהאחריות שהוא בכלל קיים גם חלה עליי".

בכו לי

- אלקלעי, מבחינתך ערוץ 10 גמור?

"הוא לא ייגמר כי אף אחד לא רוצה לעזור לו לגמור. כולם משתדלים שיחיה, שימשיך ככה עד שהמשקיע יגיד, 'לכו כולכם לעזאזל'. אבל כולם רוצים לעזור לו, גם הכנסת, גם אנחנו, גם בתי המשפט. והעזרה הזאת תהיה אפקטיבית או שתביא את הסוף, אבל ככה זה לא יכול להימשך עם רייטינג כמו שיש והכנסה של פרסומות כמו עכשיו, וגם הרייטינג שהם משיגים הוא תוצאה של סקנדלים תקשורתיים ושטויות שנאמרות בעיתונות. והתוכניות קטסטרופה".

- מי האחראי?

"אחרי שבועיים של שידורים של ערוץ 10 הבנו שמדובר בקטסטרופה. אין פרסומות, אין קהל, לכן אני אומר שהערוץ הזה נולד בחטא, ולא בשכל ולא בהיגיון. ב-2003 שוב הגיעו הבקשות להקל בדרישות הרגולציה, והיה הרעיון לקרוא לזה שידורי ניסיון. הורדנו כמעט לגמרי את סעיף נאותות ההפקה המפורסם, וכעבור כמה חודשים הם החליטו להשיק מחדש את הערוץ, ואז שוב בכו שאנחנו לא מבינים את המצוקה שלהם, שהם לא יכולים לתפקד. אז הורדנו עוד.

"ברגע שהם קיבלו את ההקלות התחילו לעוף בעיתונות שמועות על מיליוני דולרים לטלנטים וציוד לחברת החדשות. חלפו כמה חודשים והערוץ התחיל להתרומם. אבל מה, כשיש לך רייטינג של אחוז אחד, עלייה של 100 אחוז אומרת שני אחוזי רייטינג. הם התחילו לשדר דברים טובים, אבל מה? טלוויזיה זה עניין של הרגלי צפייה, זה לוקח שנים. נניח שאמנים לא יודעים לקרוא דו"חות כספיים, אבל במכרז היה כתוב ארבע שנים. אחרי שישה חודשים הם שוב התחילו לבכות שהם סוגרים".

- כן, אבל היו פה גם נסיבות כלכליות וביטחוניות שלא נחזו.

"לכן נתנו את ההקלות שנתנו, וגם לערוץ 2 עשינו הנחות בגלל המצב הכלכלי. אז ב-2003 הם הפסידו, אבל מ-1992 ועד 2003 הם חיו יפה מאוד, אז שיחיו מהשומנים. הבום שעשה יוסי מימן שבתוך שבוע הוא סוגר לא הגיוני. אם בית חרושת מפרסם שעוד שבוע הוא סוגר, איזה משקיע יבוא להשקיע? הם עשו הסכם לטווח ארוך, ואז הלכו לפוליטיקאים שנותנים הבטחות".

ישבנו של יצחקי

- איך אתם נותנים לזה לקרות?

"ברגע שראיתי שערוץ 10 חייבים ליוצרים קרוב ל-30 מיליון שקלים, שאלוהים יודע מתי ואם בכלל ישלמו להם, והם הלכו לבית משפט וביקשו הקפאת הליכים כדי שאף אחד לא ידרוש את הכסף ולא יפקח על כך שהם פועלים על פי תיקון 18 בחוק, ביקשתי מהמנכ"ל להפעיל את חובתו בדרישות לזכיין.

"אז התחיל סקנדל עם אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועם הכנסת. קיבלנו ממנו טלפונים שהוא אמר: 'אם אתם לא עושים מה שאני אומר, אני אלמד אתכם בכנסת. בכנסת אני אעשה מה שאני רוצה'. וגם הייתה כותרת שבה הוא צוטט: 'מה בוער לכם התחת להתחיל לשאול שאלות, גם אני יודע לעבוד'. אז זה מה שהוא מבטיח לעם ישראל - תחת? לא הגבתי כי לא מודדים איש בשעת צערו. באנו לוועדת הכלכלה וכל הח"כים התנפלו עלינו, איך אנחנו מעיזים לעשות מה שהחוק דורש מאיתנו לעשות. וקמה לצידנו היועצת המשפטית של הוועדה ואמרה, 'הם צודקים, מה שהם דורשים זה מה שהחוק אומר לעשות'. ולא דובים ולא יער".

תגובת אביגדור יצחקי: "מעולם לא דיברתי עם מוסקו אלקלעי על ערוץ 10. לא דיברתי ולא לחצתי. היחיד שדיברתי איתו הוא מוטי שקלאר, תשאלי את מוטי שקלאר אם זה נכון. איך אני יכול ללחוץ אם לא דיברתי עם איש. ממשלת ישראל לא רוצה לסגור את ערוץ 10 כדי שתהיה תחרות. זה מה שיש".

- בכל מחיר לא תסגרו?

"מישהו אמר בכל מחיר? מה, 210 מיליון שקלים זה לא מחיר? צריך להוריד קצת את התנאים. אבל לא הכרחתי אף אחד, רק ביקשתי".

- אבל אם אתה משנה תנאים אתה עובר על החוק שאתה חוקקת. אז איזה מין חוק זה?

"מי עבר על החוק? אף אחד לא עבר על החוק. את רוצה להמציא. דרך אגב, אין לי שום דבר אישי בעד ערוץ 10. אני בקושי רואה טלוויזיה, לא יודע בכלל במה מדובר".

- אלקלעי, לא חשבת על התפטרות אחרי שלא הקשיבו לך?

"הצעתי התפטרות קולקטיבית, והחברים לא הסכימו. ובדיעבד, טוב שלא הסכמנו, כי אז באופן נורמלי הפקידים היו מזרזים את תוכניתם לבטל את משרד התקשורת ולבטל את כל עניין מועצת הרשות השנייה.

"גם אם אנחנו קול קורא במדבר אולי יש עוד סיכוי קלוש שמישהו בעל שכל ישר ישמע ויבין שמה שהם מבקשים מאיתנו לא ניתן לביצוע. טלוויזיה היא לא מכשיר מבדר ותו לו, יש לה גם ערך תרבותי, חינוכי. אני מזדעזע מסקרים שמראים שילדים יושבים ארבע-חמש שעות מול הטלוויזיה במקום לפתוח ספר. שני בניי למדו אנגלית מהטלוויזיה, אז ערוץ 2 הביא את השפה העברית למסך, עם דברים טובים ופחות טובים, אבל שומעים עברית.

"בערוץ 10 עכשיו מציעים להוציא 200 מיליון שקל, כולל חדשות, כשחברת החדשות שלהם כבר עכשיו בקושי חיה ודורשת העלאת תקציב. אז מה הם יעשו? פחות ניידות? פחות חדשות? ישדרו מהאולפן עם מפה מצחיקה?"

אנחנו מתחננים

- את מי היית מציע כיו"ר קבוע לרשות השנייה?

"לא יודע. זה יישמע פתטי להציע את עצמי, אבל אם יציעו לי אני אקבל את זה על עצמי. אני מזכיר לך, אין לי מקורבים, אני מקורב רק לעצמי, למקצוע ולמצפון שלי. אין לי שום אינטרס בתפקיד הזה. להפך, אני לא רואה מצלמה כשאני בתפקיד הזה כי אסור לי בגלל ניגוד עניינים. אני לא יכול לקבל כסף מזכיין, ואז להתייצב מולו ולהגיד לו, אתה לא בסדר. אני באמת מתגעגע למסך".

- אז מה בכל זאת משאיר אותך?

"כי מישהו צריך לעשות את העבודה. מישהו צריך להיות הכאילו גזלן, צעקן שיקבל קללות, בתקווה שבסוף משהו ילך בכיוון.

"בשנה האחרונה למדו אנשי הכסף, הזכיינים, שהדלתות של הפוליטיקאים פתוחות בפניהם. ואז הם יכולים לפעול נגד הרגולטור, שזו מילה נוראית בעיניי. מה אנחנו מווסתים בדיוק? אנחנו שומרים על אינטרס הציבור, אז תקראו לנו מפקח, אבל למה רגולטור? אז ככה פונים אנשי הכסף לפוליטיקאים. הפוליטיקאים צריכים את בעלי ההון לפריימריז ולפופולריות, ובוודאי לא צריכים את המווסת.

"נפל לידי מכתב של יו"ר הבורד של אחת הזכייניות ומנכ"ל הזכיינית לראש הממשלה, בהיותו שר התקשורת, והם כתבו שם: 'אדוני ראש הממשלה, אנחנו מתחננים, תתערב בנושא כי אנו לא יכולים לעמוד מול הרגולטור'. אני מתאר לעצמי שלראש הממשלה יש עניינים יותר חשובים, אז הוא העביר את זה למנכ"ל משרדו. וכאן ממשיכה הטרגדיה, כי אז מתערבים פקידים שלא מבינים כלום ומוציאים כל מיני מחשבות ומשפטים אולטימטיביים שאתה מוצא את עצמך שואל, איפה היה השכל של הבן אדם שאמר את הדברים האלה?"

העם החליט, ערוץ עילית

- אז מה אתה מציע?

"אין לי ולצוות המצומצם שאני עובד איתו, שעושים ימים ולילות במחשבה, שום כוונה להילחם במגמת הפוליטיקאים להוריד את הרגולציה על מנת למצוא חן בעיני בעלי ההון. אז לפחות מה שחלמנו עליו אנחנו רוצים בכל זאת לממש - טלוויזיה בעלת ערך תרבותי-חינוכי כדוגמת ערוץ ארטה, כל יום, ויהיו פרסומות אך ורק בין התוכניות, והן יהיו מינמליות. הדגש יהיה לא על הכנסה ולא על רייטינג, אלא על סוגה עילית, דרמות ותעודה".

- ומאיפה יבוא הכסף?

"75 אחוז מהוצאות הערוץ יבואו מהזכיינים המסחריים למיניהם, כלומר לוויין, כבלים, ערוץ 2, ערוץ 10".

- מה האינטרס שלהם?

"הם יקבלו שחרור מלא מחובות הרגולציה, בהנחה שבלי חדשות ובלי כמות מינימלית של הפקת מקור הם בין כה וכה לא יכולים, ואז משתחרר כסף. והם חייבים ארבעה-שישה אחוזים למדינה מהכנסות הברוטו, למעט עמלות של משרדי פרסום. האוצר חייב להסכים ש-50 אחוז מהתמלוגים שזכיינים מעבירים אליהם יעברו לערוץ החדש.

"וככה תהיה ליוצרים כמות רצינית של הפקה מסוגה עילית. הזכיינים המסחריים ירוויחו יותר. המדינה צריכה לוותר על X אחוזים שיעברו לערוץ החדש. 25 אחוז מהעלות של הערוץ הזה ימומן על ידי פרסומות בערוץ. אבל הערוץ עצמו לא יוכל למכור את הפרסומות בעצמו, אלא יוציא מכרז לחברה שתפקידה יהיה להשיג את הפרסומות.

"כמו כן צריכה להיות ועדה אמנותית של כחמישה אנשי מקצוע, לא אינטרסנטים, שבראשם תעמוד אישיות אמנותית שיש עליה קונסנזוס, והם יקבעו מה ישודר בערוץ".

- על הנייר זה נשמע נפלא, אבל איך אפשר למצוא בארץ איש שיהיה מופרד מאינטרסים פוליטיים?

"הבלם היחידי הוא שלאנשים עצמם לא יהיו אינטרסים, והם ייבחרו בקפידה. בינתיים, אני אומר, קחו ותקראו, ובואו נביא את זה לאישור המועצה".

- ומי המתנגדים הפוטנציאלים?

"בשלב זה אין מתנגדים, כי אני מחדיר את זה בטיפות, ולא בחצוצרות. אני בודק עם אנשים, עם זכיינים, שתאורטית לא מתנגדים כי הם מבינים את המשמעות של ביטול הרגולציה. אם אצליח לשכנע אנשים שאיש לא יפסיד כסף, אולי זה יעבור. במקביל מוטי שקלאר עובד על אותו עיקרון מול הרשות השנייה עם איילת מצגר וארנון צוקרמן כיועץ שיביא עוד נתונים מעשיים, כי מטבעי אני חולם, ומוטי מטבעו הוא פקיד. אני משתוקק שהדבר הזה ייצא אל הפועל.

"מה עוד שערוץ ארטה משודר בשתי שפות - גרמנית וצרפתית. וזה גם הרעיון פה. גם אצלנו יש שתי שפות רשמיות - עברית וערבית - ואולי אפילו נחשוב על שידור ברוסית. אפשרות אחת היא לתת כותרות או פסקול בשידור הדיגיטלי.

"יש לזה גם יתרון כלכלי. אם נעשה הפקות ישראליות טובות, שיהיו בין השאר גם בשפה הערבית, יהיה לזה שוק ענקי. אפילו חשבנו על תדר שקיים כבר, שהוא התדר של החינוכית שמחזיקה את תדר 23 בכבלים. אז אפשר שהם ישדרו עד שש בערב, ואנחנו בארטה הישראלי נשדר משש עד 12 בלילה. מבחינה מסוימת זה ערוץ נישה, כי יש קהל בארץ שרוצה לראות עוד דברים חוץ מ'שמש'. סרט ישראלי שהגיע לקולנוע וצפו בו 1,500 איש, למשל, כששידרו אותו בטלוויזיה הרייטינג היה 35 אחוז".

אני חיפושית קצב

- באים אליך בטענות שאתה לא מבין, שאתה מהדור הישן, דור לא מעודכן שאינו יכול להבין את העולם ואת הקצב שלו כמו שהוא?

"כן, אני לא מהדור הזה, אז מה? יש לי, לדוגמה, מלחמה עם הפרסומות. עכשיו התחלנו פרויקט רציני כדי למגר את מה שקורה שם. אין ויכוח על כך שיש גידול בסקסיזם ובאלימות, ואני שואל את הפרסומאים למה. הם עונים, כי זה מוכר יותר. אבל יש 20 אחוז מהציבור שנפגע מכך, אז כן חייבים להגיב.

"אני רוצה לספר לך משהו מדהים. היה איזה דיון על איזו פרסומת, ועוד לפני שראינו אותה שאלנו מה הבעיה, וסיגלית ביטון, האחראית על הפרסום, אמרה שמשרד הפרסום עצמו הביא את הקלטת למשרדים שלנו וביקש לפסול בבקשה את הקטע הזה והזה. למה? כי זה שווה להם הסקנדל התקשורתי. זה כשלעצמו פרסומת".

- אז למה אתם פוסלים?

"פסלנו את הפרסומת של קסטרו, שהקריאייטיב היה ברמה של 10 פלוס, אבל מה לעשות שעשרה אחוזים מהציבור לא רוצים לראות עירום מלא. אז זה נקרא פשיסטי, קומיסרי. ואז הולכים לבג"ץ, שגם שם יושבים אנשים מבוגרים שרוצים להיות ברוח הזמן, אז הם מאשרים, ויש בעיה מוסרית רצינית עם זה".

אין כמו רינו

- מה לך, איש תאטרון, ולמועצת הרשות השנייה והפוליטיקה שמסביב?

"כשהחליטו ששמוליק שם-טוב עוזב ומוטי שקלאר יהיה מנכ"ל, קרא לי השר הממונה, אז רובי ריבלין, למלא מקום לשלושה חודשים. בשלושת החודשים האלה הועלו כל מיני שמות למועמדים לתפקיד. היו שמות כמו יגאל גלאי, אבי בניהו, שי בזק. משום מה איש מהם לא עבר את ועדת רביבי, ואני המשכתי בתפקיד. כבר תשעה חודשים אני מכהן. הריון קשה שאולי יביא פירות, לא יודע".

- בערוץ 10 מצאת תוכניות שאתה אוהב לצפות בהן?

"לא מעט. 'תיק סגור' מצוינת, והרכש הכי טוב שנעשה בטלוויזיה הוא הסדרה '24', וגם 'חוק וסדר'. והחדשות שלהם, יסלחו לי חבריי מחדשות ערוץ 2, אבל החדשות של 10 הרבה יותר טובות. רינו צרור, אין תוכנית ברמה הזאת בערוץ 2. אבל בואי תראי פרדוקס, מני פאר - אותו מראיין, אותה תוכנית. בערוץ 1 היה לו עשרה אחוזי רייטינג, ובערוץ 10 בקושי שני אחוזים. וזה פשוט עניין של הרגלי צפייה".

- אז אותך עצבנה הבוחטה שקיבלה מיקי חיימוביץ'?

"אם הסכומים שדיברו עליהם נכונים, יכול להיות שהכסף לטלנטים לא בא מהתקציב השוטף, אלא ישירות מהמשקיע. מה אני אגיד לך, שיעשה מה שהוא רוצה, רק שלא יבוא לבכות להוריד מהדרישות".

- איך אתם בתור מועצה ציבורית הגעתם למצב שבו מימן הוא משקיע יחיד בעמדת דיקטטור כמעט?

"מסכן נתן דונביץ', צרח עד שהתפטר שלא ייתכן להשאיר ערוץ שידור שחייב להזרים מאות מיליוני שקלים במשקיע אחד, והנה הוא צדק. קרה מה שהוא הזהיר מפניו. תראי, אני יש לי ביד שני שטרות של 100 שקל, אני מתחיל להתבלבל ולא יודע איך לספור, אז אני לא יודע מה זה להפסיד כל כך הרבה מיליוני שקלים. אבל אם זה נכון ורק הוא מכל בעלי המניות משקיע כספים, אז זו באמת בעיה רצינית".

- אתה יו"ר הרשות. אתה לא יודע את זה? אתה לא מודע לדו"חות הכספיים?

"אני שואל כל הזמן שאלות, אבל לא מקבל תשובות. זאת בדיוק הבעיה".

טוראי בוואדיות

- ואם הרעיון של ערוץ ארטה ייפול ולא ייצא אל הפועל?

"אהיה אומלל, אבל אמשיך להילחם".

- יש לך איזה רעיון אישי לעשות תוכנית שלך או פרויקט טלוויזיוני?

"לפני עשר שנים כתבתי סינופסיס של סדרת דרמה, שזה בדיוק מה שכל זכיין אמור לעשות אחת לארבע שנים, סאגה היסטורית על משפחה שבאה מרומניה ב-1881 לראש פינה, וזה נגמר היום, כשהנכדים והצאצאים נמצאים באמריקה, וזה כולל את תקופת הטורקים, מלחמת העולם השנייה. הכול מחומרים אוטוביוגרפיים. החלום שלי הוא להוציא את זה לפועל, אבל אני לא יכול כל עוד אני בתפקיד ציבורי בעל כוח.

"את יודעת, שנתיים לפני שיצאתי לפנסיה מהתאטרון נכנסתי לפאניקה מה אני אעשה בלי לקום כל יום בשעה שבע עם סדר יום, ומאז לא היה לי יום פנוי. להפך, אני יותר עסוק. ועכשיו, כשאני יודע שב-2004 אורי אולניק יפזר את המועצה, אני שוב בפאניקה".

- מנסים להזיז אותך ממקומך?

"לא עוזבים עמדה. אמנם בצבא הייתי טוראי מסכן, ואז הייתי בתאטרון צה"ל, כך שחייל ממש אף פעם לא הייתי, אבל אני מאמין שלא עוזבים עמדה. גם כשיגידו לנו ללכת הביתה אני אחפש כל דרך ציבורית אחרת להילחם על חלומי. שיגידו אנשים 'מטורף' שיגידו 'בולשביק', 'קומיסר'. חבורה של צנזורים בולשביקים הביאה את השפה העברית למרקע, ואף אחד לא יוכל לקחת את זה מאיתנו".