על אף העובדה, כי בעיתונות הישראלית מתרבות הידיעות על חזרתו האפשרית לפעילות של קזינו אואזיס ביריחו, מעריכים גורמים פלשתינים בכירים, כי מדובר בספין תקשורתי. לדעתם, כרגע אין כל אפשרות מעשית לחדש את הפעילות במתחם הקזינו.
סיפור הצלחה מאז הקמתו בקיץ 1998 ועד להפסקת פעילותו בעקבות פריצת האינתיפאדה, שנתיים לאחר מכן, הפך הקזינו הפלשתיני ביריחו לסיפור הצלחה. ההערכות לגבי היקפי פעילותו נעו בין חצי מיליון למיליון דולר ליום.
הקזינו הכיל עד 2,000 מהמרים והוא פעל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע - למעט יום כיפור. הועסק בו צוות של כ-1,000 עובדים, מתוכם 200 עובדים מחו"ל, שאימנו את הפלשתינים במלאכת תפעול הקזינו. היו בו 35 שולחנות הימורים (בימי השיא המספר אף הוגדל) וכ-220 מכונות מזל.
הקזינו ביריחו הוקם ביוזמת החברה הבינלאומית "קזינו אוסטריה", השותפה העיקרית. כן היו שותפים בו הרשות הפלשתינית (קרוב ל-30%) ומשקיעים זרים נוספים.
קהל היעד העיקרי של מכרה הזהב ביריחו היה ישראלים, יהודים וערבים, שהיוו יותר מ-90% מהמבקרים. הסעות מיוחדות אורגנו מירושלים (25 דקות נסיעה), תל-אביב והצפון.
דרכון זר פלשתינים לא הורשו להמר בשולחנות המזל. הכניסה לקזינו הותנתה בהצגת דרכון זר, מתוך רצון למנוע "הרס חברתי" בקרב האוכלוסייה הפלשתינית. הקזינו נועד גם למשוך מהמהרים מהעולם הערבי, בעיקר מירדן ומדינות המפרץ, אולם בכך היתה ההצלחה מועטה.
סמוך לקזינו הוקם גם מלון "אינטרקונטיננטל" מפואר, המכיל 220 חדרים. המלון פעיל כעת, בניגוד לקזינו. בין השאר, עורכים בו אבו-מאזן ואחרים ברשות הפלשתינית את פגישותיהם עם בכירים מהעולם, כמו קולין פאואל.
הן המלון והן הקזינו נפגעו בחילופי ירי בתחילת האינתיפאדה, ושניהם שופצו לפני יותר משנה. מאז, ידיעות על סיום השיפוצים והפעלתו הצפויה של הקזינו חוזרות ונשנות בכלי התקשורת הישראלים.
לא ייפתח ואולם, גורמים פלשתינים מעריכים, כי אין כל אפשרות לפתוח מחדש את הקזינו לפעילות בתקופה הקרובה, בעיקר בשל התנגדות פנים-פלשתינית חזקה.
את ההתנגדות מובילים החוגים האיסלאמיים, הרואים בקזינו סימן להידרדרות מוסרית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
