נתיבי איילון תפתח לתנועה השבוע (ג') את מחלף וולפסון. מדובר בפרויקט בהיקף
של 145 מיליון שקל, המהווה חלק מהתוכנית להפיכת איילון דרום מערב עד לראשל"צ
לכביש מהיר. כיום מבצעת נתיבי איילון עבודות במחלף יוספטל ודוב הוז בשקעה של
120 מיליון שקל. עם השלמת המחלפים ביוני 2005 יהפוך הציר לכביש בעל שלושה נתיבים
לכל כיוון.
מחלף וולפסון הוא המחלף היחידי בארץ המשלב מעגל תנועה במפלס עילי וכביש משוקע.
היתרון של מחלף זה על פני מחלפים רגילים הוא זרימת תנועה מהירה בשני מפלסים,
ובטיחות. החסרון העיקרי הוא עלות גבוהה ויכולת מוגבלת של קיבולת.
תוכנית זו ואחרות שמקדמת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב להרחבת כבישים במטרופולין
תל-אביב, מעוררת התנגדות רחבה מצד הארגונים הירוקים, שטוענים כי הרחבות הכבישים
גורמות לתוספת תנועה ולהחמרת המצב התחבורתי במטרופולין תל-אביב.
מתכננת החברה להגנת הטבע, דפנה מנגן- טריינין אמרה ל"גלובס": "כל כביש שנסלל
או מורחב יוצר ביקושים. מדובר בפיתוח מגוחך, שמטרתו לעודד שימוש ברכב פרטי
על פני שימוש תחבורה ציבורית. הדבר אבסורדי עוד יותר, נוכח העובדה שבאותו ציר
אמורה לעבור רכבת מהירה. כל תוכניות לפיתוח התחבורה גורמת לתוספת משמעותית
בתנועה, הגדלת כמות המכוניות והמהירות, דבר שיביא לעלייה ברמת זיהום האוויר
ורעש.
המחלף בפני עצמו הוא שיפור נקודתי וזמני של זרימת התנועה באזור, אך התוכנית
הכוללת גורמת להחמרה משמעותית במצב התחבורתי הגרוע גם כך בתל-אביב".
מנגן-טריינין מבססת את דבריה בין היתר על טבלת שינויים בנפחי התנועה בין השנים
1996-2002 בנתיבי איילון. במהלך שנים פותחו כבישים והורחבו כבישים המשפיעים
על התנועה באיילון. כך למשל, פתיחת הציר גלילותהרצליה, הרחבת הקטע השלום ארלוזורוב,
קיבוץ גלויות-לה גרדיה.
על-פי הדו"ח, בכל הקטעים בנתיבי איילון במהלך השנים 1996-2002 חלה עליה משמעותית
בנפחי התנועה. כך למשל, באיילון דרום, בקטע גלילות קק"ל חלה עלייה של 44% מ-64
אלף כלי רכב ועד ל-93 אלף. בקטע הצפוני באיילון קק"לגלילות נרשמה עלייה של
- 68% מ-62 אלף כלי רכב ל-105 כלי רכב ביממה.
פרויקט מחלף וולפסון כלל שיקוע הצומת והפיכתו למחלף. בצומת זה חולפים כיום
125 אלף כלי רכב ביממה. בשעות השיא חולפים 8,000 כלי רכב בשעה.
מנכ"ל נתיבי איילון הנכנס, אריה בר, אמר ל"גלובס": "חייבים לבחון את הפיתוח
התחבורתי במבט כולל, תוך כדי מתן דגש לצורכים האמיתיים של האוכלוסיה. הרחבת
נתיבי איילון דרום ממערב והפיכתו לכביש מהיר תביא להקלה משמעותית על הכנסיות
והיציאות בדרום. "אני בהשקפתי חסיד נלהב של מתן עדיפות למערכות הסעה המוניות,
אבל אין פתרונות זבנג. אי אפשר להפסיק לפתח כבישים רק בשל הצורך הדחוף בפיתוח
תחבורה ציבורית".
לדברי בר, "כדי להביא את השינוי המיוחל בתחבורה צריך גם לפתח כבישים וחניות
במקביל לפיתוח רכבות ומערכות הסעה המוניות. החוכמה היא ליצור איזונים בין רכב
פרטי, לתחבורה ציבורית ומשירה על הסביבה. מעבר לפיתוח מדובר גם בתהליך ארוך
ולא פשוט של חינוך ותרבות של הנהגים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
