סרביה פותחת תיבת פנדורה

כעבור שישה עשורים, המהנדס-פנסיונר בן ה-70 מאמין שהגיע הזמן לקבל בחזרה לידיו את המפעל. לגנטיוצויק הוא לא היחיד שרוצה לקבל את רכושו חזרה. יותר ויותר סרבים מבקשים כיום לקבל רכוש שהולאם תחת שלטונו של יוסיפ ברוז טיטו, ששלט במדינה עד למותו בשנת 1980.

רבים מאלו שדורשים בחזרה את הרכוש שלהם טוענים כי הממשלה הרפורמיסטית לא קיימה הבטחות שסיפקה להם בעת שהרודן סלובודן מילוסוביץ' סיים את תפקידו.

נציין, כי אחד מהבטחותיה הראשונות של הממשלה הסרבית עם עלייתה לשלטון לפני מספר שנים היה להחזיר לבודדים רכוש שנלקח מהם שלא בצדק בשל מניעים אידיאולוגים ופוליטיים.

כיום, שנתיים לתוך הקדנציה, עדיין לא עבר חוק ברור שמאפשר לפצות את הנפגעים. מדובר בחוק שעלותו גבוהה והוא מסובך מאוד לפוליטיקאים במדינה, הנאבקים במצב כלכלי קשה ומנסים להעלות את המדינה למסלול של צמיחה כלכלית ולקרב אותה אל המערב.

"התקוות שלנו היו חסרות בסיס, כפי שהיו ההבטחות שלהם" אומר סלבאנקו גרוגרוביץ, כלכלן העומד בראש ארגון א-ממשלתי להגנה על רכוש וזכויות אדם. "מדובר באכזבה גדולה עבורנו. משקיעים זרים לא יבוא להשקיע במדינה שבה יש בעיות רכוש לא פתורות", הוסיף גרוגרוביץ.

גרוגרוביץ ואחרים מבקרים את הממשלה מתוך חשש שרכוש רב שהולאם, יעבור עוד ידיים פרטיות ולא יגיע אף פעם בחזרה אל בעליו. במשרד האוצר הסרבי מעדיפים להימנע מלענות על שאלות בנושא, עד אשר הממשלה תגיש את המלצותיה לפתור את בעיית הרכוש המולאם. לדברי הממשלה, ההמלצות יוגשו בקרוב. הטיוטה הראשונית לפתרון הבעיה היתה אמור להתפרסם בשנה שעברה.

בשנות מלחמת העולם השנייה ניהל טיטו מאבק איתנים כנגד המפלצת הנאצית, ועמד בראש המחתרת. לאחר המלחמה הפך טיטו לשליטה הכל יכול של יגוסלביה, אשר אוחדה ממספר מדינות שונות למשך כשלוש וחצי עשורים.

במהלך תקופתו הנהיג טיטו שלטון קומוניסטי ייחודי, אשר לא נכנע לתכתיבים של מוסקבה והיה פתוח, יחסית, למדינות המערב. טיטו ניסה גם להקים גוש מרכזי- בלקני בכדי לנסות להינתק משני הגושים הגדולים. זמן קצר לאחר מותו, החלו מלחמות אחים במדינה שהתפרקה לחמש מדינות עצמאיות נפרדות.

גורמים זרים הפועלים בשוק, מציינים כי סרביה היא אחת המדינות מהמדינות הקומוניסטיות לשעבר שעדיין צריכה לפתור בעיות רכוש. לדברי הגורמים, הבעיה הלכה והסתבכה בימים של הרודן מילוסוביץ', בהם המשיכו נכסים נדל"נים להחליף ידיים.

"הממשלה אף פעם לא תצליח להשביע את רצונם ואת תביעותיהם של כל הנפגעים, אך אני חושב שהיא צריכה לעשות ככל שביכולתה להראות שהיא מנסה ליישר את ההדורים. מדובר באחד מהמצבים שבהם לא הכל יבואו על סיפוקם", אומר פיליפ באי, דירקטור בחברת הנדל"ן קולירס אינטרנשיונל.

באי מעריך שפיצוי באמצעות אגרות חוב שתנפיק הממשלה, לא יספק את אותם משפחות ובודדים שנפגעו גם רגשית מהחרמת הרכוש על ידי הממשלה. "השאלה היא לא אם נקבל פיצוי או לא. השאלה היא איזה פיצוי נקבל", הוסיף גרוגרוביץ. "לצערי, אני לא מצפה שנקבל את הפיצוי ההוגן שמגיע לנו".

כמה ממשלות זרות ניסו כבר להתערב בקלחת הנדל"נית לטובת אזרחים סרבים המחזיקים באזרחות כפולה. אחד האזרחים האלו הוא בוגדן ולדביץ', הטוען שהשלטונות הקומוניסטים של טיטו החרימו נכסים מרכזיים של משפחתו בהם גם מבשלת בירה שממנה התפרנסו.

משפחתו של ולדביץ' ברחה מיגוסלביה לשעבר בשנות ה-50, וכיום הם חיים בארה"ב. ולדביץ' עצמו מנהל מאבקים עם השלטונות המקומיים בכדי למנוע מעיריית בלגרד להשכיר את הנכסים של משפחתו לגופים זרים, בהם רשת מלונות גדולה, שמעוניינת להקים במקום מלון יוקרה.

"אני מאמין שאקבל בחזרה את הנכסים. אנו בעמדה שמעוררת רתיעה אצל כל משקיע פוטנציאלי", אמר ולדביץ' שכבר איים לתבוע את הרשת עצמה.

מנגד, בכירים בעיריית בלגרד מסופקים לגבי תביעתו של ולדביץ', ולא מאמינים שיצליח לזכות בה. לדברי אחד הבכירים בעיירה, ולדביץ' יפר את החוק אם ינסה לעצור עסקאות על הקרקע השנויה במחלוקת - שחשובות לקופת העיירה לצורך הקמת תשתיות ושיפור פני העיר.

"נושא הפיצויים הוא אחד מהנושאים החשובים ביותר שקיימים על הפרק של סרביה כיום, ויש לפתור אותו במהירות האפשרית לפני שתיפתח תיבת פנדורה. ישנם רבים שכבר פנו לרשויות בדרישה לפיצויים, אך דרישותיהם היו בלתי ריאליות", אמר הבכיר.