"כיצד ניתן לשפר את ניצולת המים כדי להפיק מהם כמות גדולה יותר של מזון" -
שאלה זו עמדה במרכזו של כנס בינלאומי, שנושאו חקלאות תחת אילוצי מים, שנערך
בסקרמנטו, קליפורניה. בכנס נטלו חלק 110 שרי חקלאות ממדינות שונות בעולם, ובהם
גם שרת החקלאות של ארה"ב, אן ונמן, שהביעה חשש גדול מפני הידלדלות היצע המים
בעולם, והצביעה על הצורך לנסות להפיק את המקסימום מכמות המים העומדת לרשות
האוכלוסייה. על התפלת מים איש לא דיבר, שכן בעולם המתקיים בפחות מדולר ליום
לא ניתן להקדיש 50 סנט לעלות התפלת מ"ק מים.
לדברי סמנכ"ל השיווק של נטפים, יוסי לביא, בכנס הוכח, ששאלת המחסור במים מטרידה
לא רק את המדינות הצחיחות, הסובלות ממחסור קבוע במשאבי מים, אלא גם את רוב
מדינות העולם הסובלות בשנים האחרונות משינויים אקלימיים המשפיעים על החקלאות.
עיקר תשומת הלב הוקדשה הפעם למדינות אפריקה, ששנות הבצורת הרבות מכות באוכלוסייתה.
העולם השבע הפנים כנראה לאחרונה, ששכנים רעבים מהווים סכנה גדולה לשלוות הנפש.
במהלך הכנס הוצגה מפת המים העולמית ממנה עולה, ש-75% מכדור הארץ אמנם מכוסה
מים, אך 97% מהם מי- ים מלוחים. רק 3% מהיצע המים העולמי הם מים מתוקים, מהם
70% אגורים בקרחונים. כתוצאה מכך, לרשות האדם, הטבע, ועולם החי נותרים פחות
מ-0.5% של מים זמינים לשימוש. שטחם הכולל של המים הזמינים, כולל אלא האגורים
באקוויפרים, הוא כ- 12,500 קמ"ר.
בעיה מדאיגה נוספת היא, שבעקבות התחממות כדור הארץ, האקלים הופך לבלתי צפוי
לחלוטין, וסובל מתופעות קיצוניות רבות. שנות היובש מתרבות ואיתן תופעות של
מזג אוויר הפכפך. לדברי לביא, מזג אוויר קיצוני ובלתי יציב משפיע באופן קשה
על גידול המזון, שכן במדינות רבות בעולם חקלאות היא עניין של מסורת ועקביות.
אב מלמד את בנו שזורעים באוקטובר, ובנובמבר יורד גשם. כאשר הגשם יורד במאי
החקלאי נותר חסר אונים. גשם שאינו בא בעייתו, הוא מכה קשה לחקלאים, שברוב מדינות
העולם אינם יודעים כיצד להתמודד עם תופעה חדשה זו.
עוד נמסר בכנס, שעל פי הערכות, ב-2025 תמנה אוכלוסיית העולם כ-9 מיליארד בני
אדם, שכדי להאכילם יהיה צורך להגדיל את כמות המזון המיוצרת בעולם ב-54%. כדי
לספק כמות מזון זו יהיה צורך בתוספת מים של 32%. על פי נתוני הבנק העולמי,
סף העוני של המים (הכמות המינימלית הדרושה ליום) היא אמנם רק ארבעה ליטר ליום
לאדם, אך כדי לגדל מזון לאדם ליום אחד במדינה ענייה יש צורך ב-2,000 ליטר מים
ביום. במדינות מפותחות יש צורך כ-5,000 ליטר מים ליום. כדי לגדל סטייק אמריקאי
במשקל 300 גר' יש צורך ב-6,000 ליטר מים.
על פי הערכות אלה, אם ימשיך העולם לנקוט בשיטת עסקים כרגיל, ב-2030 תסבול 67%
מאוכלוסיית העולם ממחסור חמור במים לשתיה ולגידול מזון. נתון מדאיג במיוחד
על רקע העובדה, שכבר כיום מתים מרעב מדי יום ברחבי העולם 30 אלף איש, ברובם
ילדים.כ-800 מיליון איש ברחבי העולם הולכים לישון רעבים, וכמעט כמיליארד איש
לא אכלו מספיק.
לטענת לביא, הדרך היחידה להתמודד עם המחסור החמור במים אינה טמונה בחסכון במגזר
העירוני, אלא דווקא בייעול שיטות השקיה. לדבריו, נתונים שהוצגו בכנס הוכיחו,
ש-17% מכלל השטחים המושקים בעולם מספקים 40% מהמוצרים. בשל סיבה זו השקיה נכונה
תוכל להבטיח יותר מזון למין האנושי.
מנתונים שהציג לביא בכנס עולה, שגם כיום רוב חקלאי העולם משתמשים בהצפה כשיטה
המועדפת להשקיית שדותיהם, וזאת למרות שיעילות השיטה נעה בין 40% ל-50%. שאר
החקלאים משקים את שדותיהם באמצעות המטרה, שיעילותה נעה בין 50% ל-70%. לדעתו,
רק שיטת הטפטוף, שמאפשרת ניצולת של 90% מכמות המים, תוכל להביא לחסכון משמעותי.
90% מהחקלאים בארץ משתמשים בטפטוף, אך רק 2% מחקלאי העולם.
לדעת לביא, האתגר של נטפים הוא להרחיב את שיטת הטפטוף, ולהנחיל אותה למגדלים
נוספים בעולם. לביא מדגיש, שהחברה נמצאת כיום בעיצומו של מהלך, שעיקרו התאמת
טכניקות של טפטוף המקובל בחממות, גם לגבי שטחים פתוחים. לדבריו, גם ונמן הדגישה
בדבריה, שאין מנוס מלעבור לשיטות השקייה אלטרנטיבות.
לביא הציג בכנס פרויקט ניסיוני, שבוצע בניג'ר על גבול הסהרה, במימון הבנק העולמי,
שבו השתתפו 1,000 משפחות, שהשקו את שדותיהן בשיטת הטפטוף. משפחות אלה הגדילו
את היבולים פי שלוש ופי חמישה תוך חסכון במים של 40%.
לביא מדגיש, שלמרות הדאגה שביטאו שרי החקלאות של מדינות המערב לגורלו של העולם
השלישי, הוא מתקשה להיות אופטימי, שכן אלה הבטיחו לקיים עוד ועידות, אך לא
הבטיחו עזרה ממשית.
"אין ספק שהגדר מהווה פגיעה נופית קשה ופגיעה רצינית בחי", אומרת נאות, "יחד
עם זאת עלי להדגיש, שאני תומכת בגדר תוך מיזעור עד כמה שאפשר של הנזקים".
דליה טל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
