תאונות דרכים: בג"ץ ידון בשאלת אחריותם הפלילית של עובדי מע"ץ

יום טוב מבקש לבטל את ההנחיות הפנימיות של פרקליטות המדינה בעניין מדיניות התביעה והעמדה לדין בעבירות של גרימת מוות בתאונת דרכים. בנוסף הוא מבקש לבטל את האישומים שהוגשו נגדו בעקבות תאונת הדרכים הקטלנית שאירעה באוקטובר 1999, וכונתה "תאונת הפנויים והפנויות". מדובר בתאונה שאירעה בכביש 65, ובה נהרגו 17 בני אדם ו-37 נפצעו. אוטובוס שהסיע מטיילים לצפון החליק, בין היתר כתוצאה מחומר חלק שהיה על הכביש.

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום נגד חברת ההסעה ז'ק יולזרי, בעלי החברה יהודה יולזרי, קצין הבטיחות של החברה שלמה יולזרי, נהג האוטובוס, המוסך בו תוקן האוטובוס ובנוסף נגד מהנדס מחוז הצפון של מע"ץ, יצחק הרשקוביץ, וסמנכ"ל האחזקה של מע"ץ לשעבר, ראובן יום-טוב.

בכתב האישום נטען, כי התאונה נגרמה עקב אופן נהיגת האוטובוס בשילוב עם מצב אחזקתו הירוד של הכביש. לטענת הפרקליטות, מצב הכביש היה לא סביר עם רדת הגשם הראשון, והתבטא בחלקלקות גבוהה.

הפרקליטות מייחסת ליום-טוב ולהרשקוביץ עבירות של גרימת מוות ברשלנות. לטענתה, יום-טוב והרשקוביץ ידעו כי בכביש יש סכנה מיידית לתאונות דרכים עם רדת הגשם הראשון, ובכל זאת לא ביצעו שום פעולה על מנת למנוע טיפול במפגעים.

מחקירת התאונה התברר, כי חודש לפני התאונה שלח קצין הבטיחות של אגד, נועם כהן, מכתב התראה למספר גורמים במע"ץ, בו הוא מבקש להתריע על סכנת החלקה הצפויה בשלושה מכבישי הגליל התחתון. מדובר בכבישים מס' 65, 866 ו-767. כהן התריע, כי על הכביש יש עסיס עגבניות שהתייבש, ועם הגשם הראשון הוא ימס ויגרום להחלקה. בעקבות המכתב, שמוען בין היתר ליום-טוב והרשקוביץ, נדרש מנהל האגף לחומרים ומחקר של מע"ץ לבצע בדיקות חלקלקות בכבישים.

ב-4 לאוקטובר 1999 הורה שמעון נסיכי, מנהל האגף לחומרים ומחקר, לאנשי אגף המחקר לבצע בדיקות חלקלקות שדרש יום-טוב לעשות בדחיפות. למחרת, שני מהנדסים מהאגף למחקר, דב פרידמן וויולטה כהן, בדקו את הכבישים. הם גילו רצועה שחורה רציפה, וקבעו כי לא מדובר במיץ עגבניות אלא בחומר שאינו מוכר להם, אך קבעו כי יש חשש ממשי להחלקת כלי רכב שיסעו על החומר עם הגשם הראשון, שימס את החומר השחור. שני המהנדסים התריעו על הממצאים, והסכנה באופן מיידי מן השטח. נסיכי הודיע באותו יום ליום-טוב ולהרשקוביץ על דו"ח המהנדסים וקבע, כי יש לבצע בדחיפות, לפני עונת הגשמים, את הטיפול בחומר השחור. הרשקוביץ הזעיק את הממונה על האחזקה במחוזות ב-6 לאוקטובר, והורה לו לפעול להסרת החומר השחור.

בפועל, למרות קבלת דו"ח החלקלקות לא בוצעה במע"ץ שום פעולה ממשית ויעילה, שהיה בה כדי למנוע את הסכנה הצפויה על-פי דו"ח החלקלקות. הפרקליטות טוענת, כי הרשקוביץ ויום-טוב לא ביצעו שום פעולה שבתחום סמכותם על מנת להבטיח את בטיחות עוברי הדרך בכביש, לרבות סגירת הכביש, ניתוב תנועה או התרעה ספציפית על הסכנה, כולל פנייה למשטרת ישראל, שהיו יכולים להחליט לסגור באופן חלקי או מוחלט את הכביש.

בעתירתו לבג"ץ טוען יום-טוב, באמצעות עוה"ד יהושוע רזניק וז'ק חן, כי אין בידי הפרקליטות ראיות לקיומו של קשר סיבתי, המהווה תנאי להאשמה של אדם בגרימת מוות ברשלנות. לדברי יום-טוב, לא ניתן להתחמק מהשאלה מדוע החליטה המאשימה להעמיד אותו לדין בהאשמות חמורות כל כך בהיעדר תשתית ראייתית.

בעתירה מצרף יום-טוב את דבריו של מנכ"ל מע"ץ, עמי לקס: "יש להבין כי עצם ההחלטה להעמיד לדין עובדים אלה בגין החלטות שקיבלו במילוי תפקידם, מעמידה את המערכת כולה במצב של התגוננות. היות ומדובר בהחלטות המתקבלות על בסיס יומיומי, חוששים העובדים כי מעתה הם יהיו חשופים לאחריות פלילית בכל אירוע עם נפגעים בכבישים שאירע בתחומי אחריותם.

אווירה זו, המבוססת כאמור על שורה של החלטות שקיבלה הפרקליטות בשנים האחרונות בעניינה של מע"ץ, יוצרת דמורליזציה קשה במערכת ופוגעת בתפקודה... המערכת מתקשה לקבל החלטות מושכלות, שכן קיימת חוסר ודאות בקשר לטיבה והיקפה של האחריות המשפטית המוטלת על העובדים במע"ץ בפעולותיהם השונות במסגרת עבודתם, כמו גם לגבי מדיניות הפרקליטות בקשר לפתיחת הליכים פליליים כנגד עובדי מע"ץ. חוסר ודאות זו מובילה להססנות, והתנהגות המעדיפה זהירות יתר על פני התנהלות יעילה ועניינית".

בנוסף מצרף יום-טוב לעתירתו חוות דעת מקצועיות של מהנדס תנועה מחוזי, אינג' ערן סדן, שקובע כי אינו יכול לתת תשובה לגבי השפעתו של החומר השחור המומס בכביש, על התאונה. עוד מצורפת חוות דעת של בוחן תנועה ראשי, רפ"ק דורון פת, שקובע כי למרות שאין מידע על זהות החומר ידוע כי הוא במצב המסה, עלול ליצור מקדם חיכוך נמוך וידוע כי הוא מאבד במהירות את תכונות החלקלקות שלו משום שנמהל ונשטף.

יום-טוב טוען, כי חוות דעת המומחים קובעות כי לא ניתן לאמוד את תרומתו, אם בכלל, של החומר השחור לתאונה. (בג"ץ 03"6624).