בלקוני פאב, שהושלם ב-1922, שוכן במקום טוב במדרכוב נחלת בנימין, בקומתו השנייה של בית מספר 5. כשאתם עושים דרככם לבלקוני פאב, התעכבו לרגע לפני שאתם פוסעים אל תוך הבית, והעיפו מבט אל החזית של המבנה. ללא כל ספק, זהו אחד המבנים המוזרים ויוצאי הדופן בתל-אביב. תכנן את הבית האדריכל יהושע צבי טבצ'ניקתבורי. בעודכם יושבים על המרפסת של בלקוני פאב, העיפו מבט אל הבית שניצב מעברו השני של הרחוב, המכונה בפי תושבי ת"א "בית הדקל", שגם הוא תוכנן על-ידי טבצניק-תבורי, וגם הוא בית יוצא דופן.
הרבה מהאדריכלים שתכננו בתים בתל-אביב בשנות ה-20 חיפשו אחר סגנון ארץ-ישראלי מקורי, ובבתים שתכננו ביקשו לתת ביטוי לארץ-ישראל ולמזרח התיכון, לערבים תושבי הארץ, לנופי התנ"ך וגם לעם היהודי ששב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות. את התוצאות של מאמציהם הכנים אנו יכולים כיום לגלות באותם "בתי חלומות", שרבים מהם ניצבים ברחוב נחלת בנימין וברחוב אלנבי ובסביבתם. אבל נראה, שמכל האדריכלים שניסו ליצור סגנון ארצישראלי מקורי, שבו משולבים מוטיבים מזרחיים ויהודיים, טבצניק היה הקנאי ביותר והקיצוני ביותר.
טבצניק עלה לארץ ישראל בשנת 1919 באנייה "רוסלן", והיה מראשוני העולים של העלייה השלישית. באנייה הגיעו ארצה הרבה מהאישים, אנשי הרוח והאמנים אשר לימים עיצבו את חיי התרבות בארץ ישראל, ביניהם הסופר והחוקר ד"ר יוסף קלויזנר, העורך והעיתונאי משה גליקסון, המשוררת רחל והרופאים יסקי ודוסטרובסקי, הציירים ליטבינובסקי, פרנקל ונבון ועוד רבים וטובים.
בהיותו בן 12 התקבל למחלקה הארכיטקטונית בבית ספר לאומנות באודיסה. במהלך לימודיו קם ונסע לארץ ישראל, ושהה בה שנה אחת, אותה הקדיש ללימודים באקדמיה לאמנות בירושלים, כדי לספוג מפרופסור בוריס שץ סגנון עברי. טבצניק עוד טרח להדגיש: "יצירת סגנון עברי אשר אותו העמדתי לי למטרה בכל דרכי עבודותי בארכיטקטורה". לאחר שלוש שנות התמחות, ולאחר שעבר בחינה ממשלתית לפי הפרוגרמה של האקדמיה, קיבל בשנת 1915 דיפלומה.
בשנת 1923 הגיש טבצ'ניק את מועמדותו למשרת אדריכל העיר תל-אביב. לקורות החיים צירף את רשימת הבתים אשר תכנן בארץ ישראל, ביניהם בית אלכסנדר פרומקין ובית איסר כהן המוכר כבית הדקל, שניהם ברחוב נחלת בנימין, בית עו"ד אלחנן קרבסרסקי ברחוב אלנבי 73, בית שמואל דוד ברחוב אלנבי ועוד רבים.
מלאכת תכנון הבתים של טבצ'ניק משופעת במוטיבים מזרחיים ויהודיים. תבליטים של מנורת שבעת הקנים, עיטורים של מגן-דוד וויטראז'ים של עיטורי דקלים, עצי תמר, רימונים ומעקות גג דמויי קרנות המזבח שהיו בבית המקדש בירושלים. קנאותו לתרבות העברית ולסגנון עברי מקורי הניעה אותו גם לאמץ לעצמו שם עברי - "תבורי", ועל עבודותיו היה חותם "י.צ טבצ'ניק-תבורי".
שנות פעילותו של טבצ'ניק היו מלוות מתח ועימותים על סגנונו. בתולדות תל-אביב זכורה שערורייה רבתי, אשר התחוללה במהלך בניית "בית דוד", הבית שתכנן ובנה טבצ'ניק ברחוב אלנבי 79 - השערורייה שלימים זכתה בכינוי "שביתת דוד". אומרים, שפועלי הבניין בתל-אביב לא היססו במהלך "שביתת דוד" אפילו לשגר איומים אלימים לטבצ'ניק, והוא חשש לחייו. נראה, ש"שנאת החינם והקנאה" שליוו את פעילותו של טבצ'ניק הכריעו אותו לבסוף. בשנת 1925, פחות משש שנים לאחר עלייתו לארץ, קם ונסע לברוקלין, ושם המשיך בעבודתו כאדריכל. מבין הבתים שבנה שם ידוע מבנה בית כנסת שנבנה בסגנון עברי ויהודי, הסגנון שאפיין את הבתים שבנה בתל-אביב.
את הבית ברחוב נחלת בנימין 5, הבית שבקומתו השנייה שוכן פאב "בלקוני", תכנן טבצ'ניק מבלי שהחסיר ולו גם אחד מהאלמנטים האהובים עליו. זהו ללא ספק בית מצועצע. יש בו קצת מסגנון האר-נובו, כולו קווים זורמים, מתפתלים, חובקים את עצמם. יש בו אגפים בולטים, במעקה הגג נבנו בליטות דוגמת קרנות המזבח בהשראת בית המקדש, בחלונות נקבעו ויטרז'ים צבעוניים, מגני דוד חקוקים בטיח, ועדיין לא מנינו את כל עיטוריו של הבית. בחזית הבית ניצבו על כן גבוה שני כדים גדולים.
בשנת 1926 רכשה את הבית רוזא וולט, ובשנת 1933 רכשו את הבית ישראל וחיים ברכט. משפחת ברכט המורחבת, שעלתה מפולין, ביצעה מספר שינויים בבניין: בנו תוספת למבנה שבה מצוי כיום פאב בלקוני, והוסיפו שלוש חנויות גדולות בחזית הבית, אחת מהן לשימושם העצמי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
